האגודה לזכויות האזרח מבקשת לעכב את הפרטת הדואר, עד לעיגון מלא של זכויות הלקוחות לשירות הולם, ללא פגיעה בפרטיות. במכתב שנשלח בשבוע שעבר, כותבת עו"ד משכית בנדל מהאגודה לינקי קווינט, ממלא מקום יו"ר רשות החברות, ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה וליו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "מכירת החברה והפרטה מלאה של השירותים במתכונת הנוכחית משמעה פגיעה קשה בזכויות תושבי ישראל ובפרט אלו החיים בעוני ותושבי הפריפריה".

החששות העיקריים של האגודה נוגעים לצמצום השירות של הדואר – סגירת סניפים, צמצום שעות פעילות והורדת מספר העמדות הפעילות בסניפים. רשות החברות מנהלת את הפרטת דואר ישראל, והציעה נוסח לצו אינטרסים של המדינה בחברה לאחר ההפרטה. "הצעות צו הכרזת האינטרסים מונות שתיהן שורת אינטרסים ביטחוניים של המדינה, ודווקא מפרטות בהרחבה את מנגנוני ההגנה עליהם", כתבה בנדל, "אולם בכל הנוגע לזכויות צרכני דואר ישראל אין דבר, למעט פסקה לקונית ובה קבועה החובה ל'הבטחת רציפות אספקתם הנאותה של השירותים הכספיים המפורטים בתקנות הדואר לכלל הציבור בפריסה ארצית'".

חששות אלו גוברים בשל הייקור הדרמטי של שירותי הדואר שכבר התרחש, והשלכותיו על ציבור הלקוחות, שכולל שיעור גבוה של אוכלוסיות חלשות.

בנדל כותבת כי לפי מצגת רשות החברות לגבי ההפרטה, נכסי הדואר כוללים 2.6 מיליון לקוחות רשומים, 1.4 מיליון משתמשי אפליקציית הדואר, ו-80 מיליון ביקורים בשנה באתר הדואר. "אם כן, ברשות דואר ישראל ובנק הדואר אחד ממאגרי המידע המסחריים הגדולים במדינה, ובכללו מידע פרטי ביותר כמו כתובות, צילומי תעודות זהות, מספרי כרטיסי אשראי, חתימות ועוד.

"בנוסחם הנוכחי, צווי האינטרסים קובעים כללים לעניין שמירת סודיות ואבטחת מידע, אך הם שותקים בכל הנוגע לתחולת דיני הגנת הפרטיות, ובכללם הכללים לעניין ניהול מאגר מידע שבו מידע אישי של אנשים. על רקע זה, יש לוודא כי החברה שתקנה את דואר ישראל ואת בנק הדואר תהיה כפופה לדין בישראל בדבר השימוש במידע זה, וכן לכללים לעניין ניהול מאגרי מידע כגון זה. כן יש לעגן בהליך המכירה ובצווי האינטרסים הגנות מהותיות על הפרטיות".

תגובת משרד התקשורת: ״במסגרת הצווים, המשרד עדכן את מתן שירותי הדואר ובנק הדואר הבסיסיים כאינטרס חיוני. הצווים טרם אושרו סופית. המשרד שם את נושא השירות לציבור בראש מעייניו כנושא שאין להתפשר עליו״.