"מאז הפציעה אין משהו בחיים שלי שלא התפרק, את הכל אנחנו צריכים להרכיב מחדש", במילים אלה פתחה היום (שני) את דבריה נחמי קרסנטי, שבעלה יוסי קרסנטי נפצע ב-7 באוקטובר בקיבוץ בארי לאחר שגויס למילואים, בעת דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. "חלק גדול מהזמן אנחנו מרגישים לבד ושאין לנו מעטפת. המידע לא נגיש ואנחנו (נשות הפצועים – ה.י.ט), נאלצות להעביר מידע מאחת לשנייה".

קרסנטי הדגישה, כי 71% מהפצועים במלחמת חרבות ברזל הם אנשי מילואים, וכי יש צורך "להתאים את המענה למצב של הפצועים".  

הדברים ביחס לפערים במתן המעטפת הנדרשת לפצועי צה"ל ומשפחותיהם, נאמרו  בוועדה שהתכנסה בעקבות בקשה דחופה לסדר היום שהגישה ח"כ אפרת רייטן-מרום (העבודה), לנוכח תלונות רבות שנאספו ממשפחות החיילים הפצועים על מחסורים וקשיים במעטפת הניתנת במהלך תקופת האשפוז והשיקום. 

עיקר הפערים שעלו הם אי-תוספת ימי מחלה והגנה מפני פיטורים להורי הפצוע, דבר שמייצר חשש בקרב הורים רבים באשר למקום עבודתם, מחסור במענים בתקופת השיקום לאחר שחרור החייל מבית החולים, והיעדר תמיכה נפשית מספקת עבור אחים – טענה שעלתה לאחרונה גם מצד משפחותיהם של נרצחים באירועי 7 באוקטובר.  

"מחובתה של המדינה לספק מעטפת ראויה ומלאה עבור מי שנפצעו בהגנה עליה, ולהבטיח את שיקומו המיטבי של הפצוע ושל המשפחה כולה", הוסיפה ח"כ רייטן-מרום בדיון. "אם אנחנו רוצים לשנות קונספציות ולתקן, הנה לנו ההזדמנות לעשות תיקון יסודי". 

"החלטה המפלה את נכי צה"ל לרעה"

על פי נתונים שהציגה ראש היחידה לתגמולים והטבות במשרד הביטחון, הדר קרמר, נכון לכעת במלחמת חרבות ברזל נפצעו 13,220 חיילים ולוחמים, מתוכם 7,209 מבקשי הכרה. בסך הכל, כ-1,200 פצועים ביקשו הכרה בכל חודש מאז פרוץ המלחמה. נכון להיום, באגף השיקום מטופלים 68,196 פצועים – גידול של 12% משנת 2022. 

"אגף השיקום נותן מענה מיידי וכולל, במסגרתו ניתנים טיפול רפואי, טיפולים נפשיים, חבילות סיוע כלכלי בתקופת האשפוז, תשלומי מקדמות על חשבון תגמולים ותגמול טיפול רפואי", אמרה קרמר. "ישנה מערכת תמיכה לבני המשפחה, הכוללת טיפולים נפשיים לאחים, הוצאות בגין ליווי באשפוז ופיצוי בגין אובדן ימי עבודה".  

בארגון נכי צה"ל מחו על הדברים, והדגישו בעמדתם כי לעיתים קרובות המעגל המשפחתי הוא המשתנה המכריע בין שיקום מלא וחזרה למעגל החיים, לבין עיכוב ורגרסיה בהליכי השיקום. "יש חשיבות רבה להעניק לבני המשפחה התומכים בהליך השיקום את כלל המעטפת הנדרשת. המצב החוקי הקיים מאפשר תמיכה נפשית לבני זוג והורים וילדים, אך אינו מעניק תמיכה מוגדרת לאחים, אשר לעיתים קרובות גם עולמם משתנה מהקצה אל הקצה".

בארגון התייחסו להחלטת ממשלה שהתקבלה ב-2012 לעניין תגמולי השיקום בחוק הנכים (החלטה מס' 4088), בה נקבע ש"מאחר שמכלול ההטבות לאוכלוסיות זכאיות של אגפי השיקום צריכות להיות מוסדרות בחקיקה, משרד הביטחון לא יקבל כל החלטה בעניין שינוי הטבות הקיימות במועד ההחלטה, ואשר כרוכות בעלויות תקציביות כלשהן". 

כלומר, בעקבות אותה החלטה, משרד הביטחון לא יכול לשנות או לעדכן זכאויות בחוק, או לעדכן סכומים או תגמולים שלא נקבע לגביהם מנגנון עדכון אוטומטי לפני כן. בכך, משרד הביטחון לא יכול למעשה להכניס זכאויות חדשות תחת מטריית חוק הנכים (כמו למשל להכניס אחים לזכאות).  

"למרבה הצער, כל עוד ממשלת ישראל ומשרדי הממשלה, ובכלל זה, משרד האוצר, משרד המשפטים ומשרד הביטחון, לא יפעלו לביטול החלטה, המפלה את נכי צה"ל לרעה ומפקיעה את סמכויותיו של שר הביטחון להתקין תקנות לטובתם, המצב הקיים, בו מדי יום אנו נתקלים בקושי חוקי להעניק מענה מיטיבי לנכי צה"ל יימשך, תוך פגיעה באלה שהקריבו את גופם ונפשם לטובת השמירה על ביטחונה של מדינת ישראל".