חרף הבטחת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, ל-3 מיליארד שקלים שהובטחו לרשויות קו העימות אין מקור תקציבי. את הדברים אימתו נציגי משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר אמש (ראשון) בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בכנסת. 

לאחר שמשרד ראש הממשלה חשף בשבוע שעבר בפני ראשי הרשויות בגבול הצפון את תוכנית 'צפונה', שתוכנן כי יוקצו לה כ-3.5 מיליארד שקלים להשקעה ושיקום היישובים, ראשי הרשויות ביקרו את התוכנית וטענו כי חסרה בה השקעה בפיתוח רחב של תשתיות ועסקים באזור, בדגש על הטווח הארוך.

בתגובה לביקורת, אמר מנכ"ל משרד ראש הממשלה שידרוש שהתוכנית שתוגש לשולחן הממשלה תהיה בהיקף של 6.5 מיליארד שקלים, פי שניים מהתוכנית המקורית, שיועברו ליישובי הגבול בין 2024 ל-2028, וזאת במסגרת של תקציבי פיתוח ועידוד צמיחה. אך כעת מתגלה – המדינה יודעת למצוא מקור תקציבי רק לחלק מהתוכנית.  

כל הגדלת תקציב מעבר לתקציב הקיים, תדרוש בדיקת הנומרטור

על פי סקירה שערך משרד האוצר, תוכנית צפונה מורכבת ממספר הקצאות תקציביות. הגדולה והחשובה שבהן היא הקצאתם של 1.4 מיליארד שקלים להמשך תוכנית מיגון הצפון, בדגש על בניינים, שכונות ביישובים ומוסדות ציבוריים.

בנוסף אליהם מוקצים עוד כחצי מיליארד שקלים לחיזוק מערכות החירום; כיבוי האש והביטחון הפנימי ביישובים, בין היתר עבור רכישת נשק, ציוד אבטחה אלקטרוני ותקנים לאנשי ביטחון ליישובים צמודיי הגדר.

2 מיליארד השקלים הללו כבר נמצאים בספר התקציב ויוקצו דרך משרדי הביטחון וביטחון הפנים עם אישור התוכנית. חצי מיליארד שקלים נוספים הוקצו במיוחד למשרדי החינוך, הבריאות והרווחה, כדי לקדם מענה לצרכים ספציפיים של היישובים המפונים, למשל בתי ספר זמניים ומערכות חוסן ורווחה ביישובים.

חלק מהתקציב הזה אמור לממן גם מענק מיוחד שיקבלו המשפחות המפונות לקראת חג הפסח. גודל המענק, אופן ומועד העברתו לא פורסמו, ולפי בדיקת 'דבר', לראשי הרשויות טרם נמסר מידע בנושא.  

המיליארד הנוסף, הוא זה שאמור לאפשר ליישובים בצפון להתחיל לחשוב על היום שאחרי, מוגדר על ידי האוצר כ "מיליארד גמיש". הכסף כבר הוקצה בתקציב האחרון ומוכן לשימוש אך אינו משויך לשום משרד.

ידידיה לוין מאגף התקציבים באוצר, הסביר שהכסף מסומן בספר התקציב כתקציב תוספתי בתקציבים של מספר משרדים, והוא יועבר למשרדים הרלוונטיים שיידעו לשרת את המטרות של תוכנית צפונה עם אישורה. על מטרות התוכנית ואופן התקצוב שלה מתדיינים כיום ראשי מועצות הצפון, נציגי הממשלה, משרד ראש הממשלה והאוצר. 

הוספת 3 מיליארד שקלים נוספים, כפי שהבטיח מנכ"ל משרד ראש הממשלה, על גבי 3.5 מיליארד שכבר יש להם מקור תקציבי, היא כרגע יותר בגדר "רצון" של המדינה.

באוצר אמרו שיהיו מוכנים להתדיין על קידום הכספים רק במידה ויקודמו מה שהם מגדירים "עוגני צמיחה". הכוונה היא לפיתוח אזורי תעשייה חדשניים, אוניברסיטה ומרכז רפואי, קידום מערך הכבישים והרכבת באזור אצבע הגליל ומענקים לעסקים.

ראשי הרשויות טוענים בצדק, שהעלויות לקידום כלל התוכניות האלה נאמדות במספרים גבוהים בהרבה ממה שהמדינה אפילו מתיימרת להקצות, וזאת ללא התייחסות לכך שהוצאות האבטחה, המיגון והביטוח של כלל המיזמים החדשים, יהפכו להרבה יותר יקרות עם תום המלחמה, אך נכון לעכשיו, אותם מיליארד שקלים הם הסכום עליו מתקיים לב הוויכוח. כיצד הוא יוקצה, איזה יישוב יקבל יותר ואיזה פחות – דבר עוד לא פורסם בנידון.

ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), שמוביל ביחד עם ועדת הנגב והגליל את מנוף הלחץ העיקרי על השלטון בכל הקשור להשקעה בצפון, יצא בקריאה שלא להתעכב עם הגדלת תקציבי הפיתוח עד לתאריך לא ידוע בהמשך, ולדרוש מהמדינה תוספת של 1.5 מיליארד שקלים לטובת פיתוח כלכלי עתידי כבר בתקציב הנוכחי. כלומר – לא להתפשר על פחות מ-5 מיליארד שקלים שיעברו לראשי היישובים בצפון כבר בתקופה הקרובה, כאשר לפחות מחצית מהסכום יהיה סכום כסף גמיש שיוכל להוות מענה לשלל צרכים שיעלה השטח בהתאם לסדר עדיפויותיו. 

יו"ר פורום יישובי קו העימות ויו"ר מועצה אזורית מטה אשר, משה דוידוביץ', סיפר בוועדה שבשיחה עם האוצר נאמר לו שכל הגדלה תקציבית מעבר לתקציב הקיים, תדרוש בדיקה של הנומרטור – כלומר, להבין איפה יידרש מכל משרד לקצץ בעתיד כדי להצליח לממן את מה שצריך בהווה.

אם הדברים שנאמרו לדוידוביץ' נכונים, יש להתייחס להבטחותיו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה על הכפלת התקציב עבור הצפון בביקורתיות גבוהה עוד יותר, שכן כל תכנון עתידי של הכספים באופן הזה, אומר שלא מצבה הכלכלי של המשפחה במושב אביבים, עתיד העסק בקריית שמונה או רווחתם של ילדי כפר סאלד יעמדו בבסיס סדר העדיפויות התכנוני – אלא יהיו אלה טבלאות החישוב של משרד האוצר שיכתיבו את קצב וגודל השיקום והפיתוח.