7,209 פצועות ופצועים נקלטו באגף השיקום של משרד הביטחון מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר ועד היום, 95% מהם גברים משרתי מילואים עד גיל 30. 30% מהפצועים פיתחו תגובות נפשיות שונות, ועבור 1,227 מתוכם (כ-60%) הפציעה הנפשית היא הפציעה העיקרית, כך פרסם האגף במסיבת עיתונאים שערך היום (רביעי). אלה הצטרפו לכ-62 אלף נכי צה"ל המטופלים באגף השיקום טרום המלחמה, שבהם 11 אלף פגועי נפש.

באגף נערכים לקליטת כ-20 אלף פצועים חדשים עד סוף 2024, כאשר על פי ניתוח שנעשה על ידי גורמי המקצוע, כ-8,000 מבין הפצועים שייקלטו בעתיד (40%) עשויים להתמודד עם תגובות נפשיות שונות, הכוללות חרדה, דיכאון, פוסט טראומה, קשיי הסתגלות, קשיי תקשורת, מצבים פסיכוטיים ועוד.

קו הסיוע יתוגבר, החוות השיקומיות ייפתחו ביום הזיכרון

‏לאור הצפי לעליית גורמי הסיכון עבור המתמודדים עם תגובות נפשיות בשבועות הקרובים, ובעיקרם חג הפסח וימי הזיכרון, הודיע האגף על הרחבת המענים, ביניהם: תגבור קו סיוע "נפש אחת" (8944*) הזמין 24/7 לפצועים ולבני משפחותיהם; הרחבת פעילות צוותי מת"ן – צוותים ייעודיים של אנשי טיפול ומקצוע מתחום בריאות הנפש שמגיעים למטופל להענקת מענה ותמיכה ראשונית בעת הצורך (מעין "אמבולנס" נפשי); חוות שיקומיות המיועדות לכלל פצועי מערכת הביטחון, שיפעלו בכל רחבי הארץ, מבוקר עד ערב, בליווי צוות מקצועי, וייפתחו גם ביום הזיכרון וערב יום הזיכרון.

האגף מדגיש שאנשי הקשר האישיים המוצמדים לכל פצוע זמינים בטלפון לפצועים ולבני משפחותיהם. כמו כן, יעלה האגף בימים הקרובים קמפיין בכל אמצעי המדיה להעלאת מודעות לזיהוי מצוקה נפשית ולפרסום המענים.

"אנחנו מבינים את הרגישות של ימי החג וימי האבל, שיכולים להציף בקרב מתמודדי נפש כאב והתמודדויות קשות מאוד", אמרה נועה רופא, מנהלת האגף הפסיכוסוציאלי באגף. "פתחנו את כל קשת המענים והרחבנו אותם כדי שמי שנמצא במשבר יוכל לפנות".

"חשוב לזכור שלא תמיד לפצועים ולנכים יש את הכוחות לפנות, לכן אנחנו מבקשים לפנות לבני המשפחה, החברים והסובבים, לפתוח עיניים בתקופה הזו ולשים לב לירידה בתפקוד, שינוי במצב הרוח, תחושות מלכוד והצפה רגשית, אמירות ישירות ועקיפות על אובדנות, ייאוש או חוסר תקווה. אל תהססו לשאול אם יש מחשבות אובדניות, תקשיבו, הדגישו שייכות, קשר ואהבה, הזכירו שהכאב בא בגלים והפנו לסיוע מקצועי".

התקציב אינו מותאם למענה, קושי בגיוס פסיכיאטרים

אולם על פי ראש אגף השיקום, לימור לוריא, הרחבת המענים נעשית ללא מסגרת תקציבית ייעודית. "תקציב אגף השיקום לפני המלחמה היה 5.5 מיליארד שקלים, ומאז אנחנו ב"טייס אוטומטי". ככל שנכנסים יותר פצועים הם יקבלו את כל הזכאויות, ואנחנו צופים לסיים את 2024 עם הוצאות של 7.3 מיליארד שקל".

בנוסף, לא ברור מי יהיה שם לתת את המענה. במסגרת רפורמת "נפש אחת" ניתנו לאגף 95 תקנים עוד לפני המלחמה, אך 12% מהם לא אוישו. מדינת ישראל מתמודדת עם מחסור משמעותי בפסיכיאטרים, שהחריף עם פרוץ המלחמה וצפוי להחריף עוד יותר.

"יש קושי בגיוס רופאים, ובגיוס כלל אנשי הטיפול בפריפריה", אמרה לוריא, והרחיבה על המחסור בפסיכיאטרים: "אנחנו במפגשים אינטנסיביים עם משרד הבריאות, זה הולך להיות אתגר לאומי. הגדלנו את התעריף עבור פסיכיאטרים שנותנים מענה לנכי צה"ל שאנחנו מפנים ל-700 שקלים לפצוע".

לוריא התחייבה גם להרחבת המענים למשפחות הפצועים, בדגש אל אחים, כפי שהעלו לאחרונה משפחות פצועי צה"ל לאחרונה בכנסת. "הרחבנו את המענים גם לאחים של הפצועים, למרות שאגף השיקום עובד על פי חוק ונהלים. לאגף השיקום יש אפשרות להרחיב מענים רפואיים ושיקומיים שיבטיחו את שיפור מצב הפצוע, ואנחנו חושבים שאם נתמוך בבני המשפחה נסייע לשיקום של הפצוע. לכן, בפרשנות הזו אנחנו יכולים לתת מעטפת לאחים".

לוריא ציינה גם שהאגף תומך בדרישת ארגון נכי צה"ל לבטל את החלטה 4088 של משרד הביטחון משנת 2012, בה נקבע שמשרד הביטחון לא יוכל להרחיב מענים ללא חקיקה ייעודית. "אנחנו חושבים שנכון שמשרד הביטחון יפעל ע"פ חוק. יחד עם זאת המלחמה העלתה צרכים שלא ידענו כמותם, לכן אנחנו תומכים בהצעה של ארגון נכי צה"ל בביטול ההחלטה".

עוד ציינה לוריא כי בכוונת האגף לשנות את אופן הדרישה לעמידה בוועדות רפואיות, ולהעביר בחקיקה את הטיפול במקדמות עד שנה מיום הפציעה. "היו הרבה דברים שהצלחנו לעשות במלחמה שאנחנו רוצים לעשות גם בשגרה ולהעביר בחקיקה. היום אנחנו מקבלים מבית החולים את סיווג הפצועים ובהתאם לזה נותנים את הזכאויות, שתהיה ועדה רפואית כשהם ירגישו שהם מסוגלים, שתהיה ועדה אחודה גם נפשית וגם פיזית, נתאים את הזכאות וניתן אם צריך רטרואקטיבית".

לגבי סערת הטיפול הלקוי ב-180 החיילים שנכחו במסיבת הנובה, אמרה לוריא שנכון להיום, אין לאגף השיקום סמכות לטפל בהם. "כשהם ישתחררו הם יגיעו אלינו, כרגע הם בטיפול צה"ל".