סיבות המוות הנפוצות ביותר בישראל ב-2022 היו סרטן, מחלות לב ומחלת נגיף הקורונה – כך עולה מדו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם אתמול (רביעי). עוד עולה מהדו"ח שישנם פערים חריפים בין ערבים ליהודים בשיעורי התמותה ממרבית סיבות המוות, והפער הגדול ביותר הוא בשיעור היחסי של תמותה עקב רצח – פי 8.2 אצל ערבים לעומת יהודים.
לפי הדו"ח, שיעורי התמותה ממרבית סיבות המוות גבוהים יותר בקרב ערבים לעומת יהודים. הסיבות שבהן ההבדלים גדולים במיוחד הן: רצח (פי 8.2), תאונות דרכים (פי 2.5), סוכרת (פי 2.2 אצל ערבים לעומת יהודים), ומחלות כרוניות של דרכי הנשימה העליונות (פי 2.0) . לעומת זאת, ישנן סיבות מוות ששיעורן גבוה יותר אצל יהודים מאשר ערבים: השיעורים המתוקננים בהתאבדויות ובדמנציה (קיהיון) בקרב היהודים גבוהים לעומת ערבים פי 2.1 ופי 1.3, בהתאמה.
לפי נתוני עמותת יוזמות אברהם, בשנת 2022 נהרגו 116 ערבים בישראל בנסיבות הקשורות לאלימות ופשיעה, לאחר שב-2021 נהרגו 126 ערבים. ב-2023 המספר כמעט הוכפל ועמד על 224 בני אדם. עם זאת ייתכן פער בין נתוני יוזמות אברהם לנתוני למ"ס, מכיוון שההגדרה של יוזמות אברהם מרחיבה יותר. ממחקר של מרכז טאוב עולה שמספר הנרצחים בחברה הערבית שילש את עצמו בתוך חמש שנים (2018-2023).
בוועד ראשי הרשויות הערביות התייחסו לנתון ואמרו: "הנתון המטלטל הזה הוא ביטוי למציאות המדממת בחברה הערבית. רק בשבוע האחרון נרצחו 10 אזרחים, ומתחילת השנה נרצחו 53 אזרחים ערבים. גם הזעקה המתמשכת של החברה הערבית וגם הנתונים המטלטלים לא הצליחו למנוע מהממשלה את דחיית כינוס ועדת השרים למאבק באלימות בחברה הערבית. גם בתכנית העבודה של משרד הבט"ל לשנת 2024 שפורסמה לאחרונה יש התעלמות מוחלטת מהפשיעה בחברה הערבית, כאילו לא קיימת על סדר יומו של המשרד והעומד בראשו.
"מעל כל אלה מרחף האיום בביטול ההשקעות הממשלתיות לצמצום פערים, וביטול תקציבים לרשויות המקומיות הערביות, אשר היה בכולם לפעול לטיפול תופעת האלימות. מדיניות אזלת היד המכוונת של הממשלה כלפי החברה הערבית היא פשיטת רגל ערכית של המדינה כולה."
סיבות המוות הנפוצות: סרטן, מחלות לב וקורונה
בשנת 2022 נפטרו בישראל 51,753 תושבים, שהם חצי אחוז מאוכלוסיית ישראל באותה שנה. 51.0% מהנפטרים היו זכרים, ו-49.0% – נקבות. 84% מהנפטרים היו מעל גיל 65 (67% מהנפטרים היו מעל גיל 75 ו-40% – מעל גיל 85). 5% מהנפטרים היו מתחת לגיל 45, 1.0% מהנפטרים (515) היו תינוקות עד גיל שנה.
שיעור התמותה הגולמי ב-2022 עמד על 5.4 ל-1,000 תושבים (5.4 ב-2021, 5.3 ב-2020) – גבוה יותר מהשיעור ב-2019, לפני מגפת הקורונה שעמד על 5.1 ל-1,000. חלק מהעלייה בשיעור התמותה בשנים אלו מוסבר בהזדקנות האוכלוסייה; השיעור המתוקנן לגיל עלה מ-4.8 ב-2019 ל-4.9 ב-2020 ול-5.0 ב-2021, וב-2022 הוא חזר לערכו ב-2019 – 4.8.
לפי הדו"ח, סיבת המוות השכיחה ביותר בישראל בשנת 2022 הייתה סרטן, ואחריה מחלות לב. מכלל הנפטרים נפטרו משאתות ממאירות (סרטן) ו-22.0% – מכלל מחלות הלב וכלי הדם. ממחלות לב (ללא מחלות לב ראומטיות) נפטרו 12.5% מהנפטרים. סיבת המוות השלישית בשכיחותה היתה מחלת נגיף קורונה. בשנת 2022 נפטרו 4,344 מהנגיף (8.4% מכלל הנפטרים), מרביתם בחודשים ינואר-מרץ – הגל החמישי של המגפה. ממחלות זיהומיות נפטרו 4.9% מהנפטרים – 83% מהם מאלח דם (Sepsis), מסוכרת – 4.8%, וממחלות כלי דם במוח (שבץ מוחי) – 4.0% מהנפטרים.
מחלת נגיף קורונה הייתה סיבת המוות השלישית בשכיחותה בקבוצות הגיל 84-65 ו-85 ומעלה. מחלה זו הייתה סיבת המוות החמישית בשכיחותה בקבוצות הגיל: 17-5, 24-18, 44-25, 64-45. שיעורי התמותה מנגיף קורונה המתוקננים לגיל היו גבוהים אצל גברים פי 1.6 לעומת נשים, ובקרב ערבים – פי 1.8 לעומת יהודים.
בלמ"ס ציינו שמחלת נגיף קורונה (COVID-19) הייתה סיבת המוות השלישית בשכיחותה בשנים 2022-2020. היא הגיעה לשיא בשנת 2021, וגרמה ל-4,800 נפטרים שהם 9.5% מכלל הפטירות באותה שנה.
שיעורי התמותה ממחלות זיהומיות עלו בעיקר בעשור האחרון, והן הפכו לסיבת המוות השלישית בשכיחותה בשנים 2019-2015, מעט לפני סוכרת. בשנים 2022-2020 הן היו סיבת המוות הרביעית אחרי מחלת נגיף קורונה. הסיבה השכיחה בקבוצה זו הייתה אלח דם (Sepsis) – 83% מהנפטרים.
שיעורי התמותה ממחלות לב איסכמית וממחלות כלי דם במוח ירדו ביותר מ-80% מתחילת שנות השמונים.
שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה הוא סוג הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל (1% מכלל הפטירות מסרטן), ונמוך לעומת מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן השד הוא סוג הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל (18.4% מכלל הפטירות מסרטן), וגבוה מאוד לעומת מדינות ה-OECD (במקום ה-21 מתוך 26 המדינות החברות ב-OECD).
הנתונים מגלים גם פער בשיעורי התמותה בין גברים לנשים. שיעור התמותה המתוקנן לגיל ב-2022 מסך כל הסיבות היה גבוה פי 1.5 בקרב גברים לעומת נשים. השיעורים המתוקננים גבוהים אצל גברים לעומת נשים מרוב סיבות המוות השכיחות ובמיוחד ממחלות כרוניות של דרכי הנשימה התחתונות (פי 2.0), ממחלות לב (פי 1.8), ממחלות כליה (פי 1.7) וממחלת נגיף קורונה (פי 1.6). בתמותה מסיבות חיצוניות הפערים גדולים במיוחד – ברצח השיעור בקרב גברים היה גבוה פי 5.1 לעומת נשים, בתאונות דרכים – פי 3.8 ובהתאבדות – פי 3.4. לעומת זאת, ממחלת דמנצייה השיעורים המתוקננים גבוהים בנשים לעומת הגברים פי 1.1
[1]שיעור תמותה מתוקנן לגיל – שיעור תמותה המשקף את שיעור התמותה באוכלוסייה הנבדקת, אילו התפלגות הגילים באוכלוסייה זו הייתה זהה לזו של אוכלוסיית התקן. תִקנון לגיל מאפשר השוואה בין אוכלוסיות שונות הנבדלות בהרכב הגילים שלהן.
