הפרפרים הפכו בחצי השנה האחרונה לאחד מסמלי המלחמה. פסיפסים של פרפרים הוכנו באנדרטאות, ציורי גרפיטי של פרפרים צוירו כחלק ממיצגי זיכרון או מיצגים ושלטים לשחרור החטופים, פרפרים מפלסטיק או ממתכת הונחו על קברים ובמתחם מסיבת הנובה, וכך קיבלו הפרפרים תפקיד סמלי בהנצחת קורבנות האסון. 

עם בוא האביב, הפרפרים מציפים את הארץ בהמוניהם, תזכורת לחופש שנגזל מישראלים רבים – החטופים, הנרצחים והנופלים, הפצועים והמפונים מבתיהם. יש מי שלמרות המלחמה, ואולי דווקא בגללה, מתמידים בחיפושים אחרי פרפרים נדירים; ויש מי שבחרו בהם כדי להנציח את חבריהם שאינם עוד.

פרפרים במיצג למען שחרור החטופים בכיכר החטופים בתל אביב (צילום: Vered Barequet / Shutterstock.com)

גינת פרפרים לזכר בני המשפחה שנרצחו

יוני גרינשטיין מהיישוב הר חלוץ במשגב החליט להקים גינת פרפרים לזכרו של חברו יניב זוהר ובני משפחתו שנרצחו בנחל עוז ב-7 באוקטובר. החווה מוקמת בימים אלו בהר חלוץ. באותה השבת גרינשטיין ומשפחתו התארחו בקיבוץ אורים בנגב המערבי, אצל הוריה של זוגתו דלית. הם התכוונו לבקר את משפחת זוהר, אבל הטילים שיבשו את התכניות. "קמנו בבוקר לתוך הבלגן והאזעקות", נזכר גרינשטיין. "רק למחרת שמענו על האסון".

רק למחרת הם גילו שמחבלי חמאס רצחו את בני משפחת זוהר – יניב, יסמין ושתי בנותיהן, קשת ותכלת. אריאל בן ה-13, שיצא לרוץ באותו הבוקר, הוא היחיד שנשאר בחיים. 

"יניב היה אחד החברים הכי טובים שלי", מספר גרינשטיין. "היינו בגרעין נח"ל של הצופים שמיועד לקיבוץ בית העמק, ושם נקשרנו. אחרי הצבא טיילנו יחד בעולם – במזרח ובארצות הברית. מאז שמרנו על קשר".

משפחת גרינשטיין ומשפחת זוהר בטיול ביוון (צילום: יוני גרינשטיין)

שתי המשפחות שהקימו נהגו לבלות יחד, לצאת לטיולים משותפים ולבקר זו את זו בשבתות ובחגים, למרות המרחק הרב בין נחל עוז שבנגב המערבי להר-חלוץ שבגליל, בו מתגוררת משפחת גרינשטיין. "הם היו כמו משפחה עבורי ועבור דלית אשתי", אומר גרינשטיין.

גינת פרפרים בהקמה לזכר משפחת זוהר ביישוב הר חלוץ (צילום: יוני גרינשטיין)

במשפחת גרינשטיין התלבטו כיצד להנציח את חבריהם. באחת השיחות על העבר המשותף סיפר גרינשטיין על חוות פרפרים בה ביקר עם יניב בצפון תאילנד. "זכרתי שזה הדליק אותנו, ודלית מיד הציעה שנקים גינת פרפרים אצלנו בהר-חלוץ. יש לנו מתחם של צימרים בכניסה ליישוב שנקרא הכפר הסקנדינבי, ועכשיו אנחנו מקימים בו גינת פרפרים". 

"פרפרים מחוברים לנו בתודעה עם חופש"

פרפרים רבים התעופפו בנגב המערבי בימים שלאחר 7 באוקטובר. היו מי שקישרו את מעופם לאמונה שאלה נשמות הנפטרים. "זו אמונה רווחת אצל עמים רבים", אומרת לאה בנימיני, שיחד עם בעלה דובי בנימיני חיברה את הספר 'גינת הפרפרים בישראל', ומייעצת לאירגונים ומוסדות חינוך בנוגע להקמת גינות פרפרים. "לא נדע אף פעם האם יש אמת בכך, אך האמונה היא מה שמחזק חלק מאיתנו".

בני הזוג בנימיני עם ספרם. "פרפרים מחוברים לנו בתודעה עם חופש" (צילום: אוריאל לוי)

"פרפרים מחוברים לנו בתודעה עם חופש", מסבירה בנימיני. "זו הסיבה שמשתמשים בהם הרבה מאז 7 באוקטובר. הפרפרים מתחברים לבקשה הטבעית והצודקת לשחרור כל החטופים, להקלה מאי הידיעה הנוראית מה קורה ליקירינו, ויחד עם זאת להנצחה של אלה שאינם, שנפשם תהיה משוחררת".

"יש פרפרים נדירים שחוץ ממני אף אחד לא מנטר"

טליה אורון מנטרת פרפרים בחזית. היא מתגוררת במתת, יישוב קהילתי על גבול לבנון, והיא בחרה שלא להתפנות ממנו. "הבית שלנו במדרון דרומי והוא לא חשוף לירי נ"ט. אני מנטרת פרפרים באזור, רק במקומות שאני חשה בהם בטוחה, כלומר – שאינם חשופים לירי של חיזבאללה". 

למה לא התפנית?
"הילדים שלי כבר בוגרים. החלטנו להישאר פה לצד עוד כמה זוגות מבוגרים וכיתת הכוננות. במלחמת לבנון השנייה היה הרבה יותר גרוע – כל הזמן כיביתי שריפות ליד הבית, ובכל זאת לא התפנינו". 

טליה אורון. "גיליתי מידע על פרפרים שלא היה ידוע" (צילום: אלבום פרטי)

את לא מפחדת?
"בהתחלה פחדנו מחדירות, הרי כבר עשרים שנה שאנחנו יודעים שכוח ר'דואן מתכננים לחדור ליישובים בצפון. כעת אני מרגישה די בטוחה. תראה, האביב כל כך יפה, שאני לא מוכנה לוותר על להיות פה". 

מה משמעותי עבורך בניטור הפרפרים?
"יש פרפרים נדירים בגליל, שחוץ ממני אף אחד לא מנטר. זה אומר שבלעדיי, ואולי עוד כמה מנטרים, לא יודעים אם הפרפרים האלה עוד קיימים אצלנו, ובכלל. בעשר השנים שאני מנטרת פרפרים, מצאתי אוכלוסיות חדשות, גיליתי מידע על פרפרים שלא היה ידוע. אני בהחלט מסופקת מזה. אני לא עושה את זה רק בספירת הפרפרים הגדולה, אלא במשך כל האביב והקיץ".

אילו פרפרים את רואה?
"מבחינתי השנה מתחילה במרץ – התקופה הקצרה בה ניתן לראות את 'צמריר הקדד'. יש לי כמה אתרים שמצאתי שבהם הוא מופיע, למשל מדרום לקיבוץ ברעם. אחרי זה אני מחפשת את 'כתמית הדרדר' – פרפר נדיר שמצאתי אוכלוסייה גדולה שלו בטרשים של הר עמיעד.

צמריר הקדד (צילום: שלו וייסמן)

"יש מינים נוספים שיחודיים לגליל העליון, חלקם מופיעים גם בחרמון. למשל 'כתמית צפונית', 'כתמית הורוניקה', ו'ירוקי אירופי'. הייתי הראשונה שצילמה הטלות של ירוקי אירופי בישראל. מסתבר שבארץ הפונדקאי שלו הוא אשחר מנוקד. החוקר דובי בנימיני ביקש שאשיג לו ענף של אשחר עם ביצים שהוטלו, כדי שהוא יוכל לגדלו בביתו וכך להוכיח את מחזור החיים של המין הזה לראשונה בישראל".

כתמית הוורוניקה (צילום: שלו וייסמן)

איך את מנטרת את הפרפרים?
"אני יוצאת לטייל בטבע ומחפשת אותם בעיניים. אני נעזרת במשקפת. אם אני רואה פרפר ומתקשה לזהות אותו, אני מצלמת אותו ובודקת את התמונות בבית עם המגדיר. בטיול אני נהנית מכל המכלול של הטבע, לא רק מהפרפרים. פשוט את הפרפרים אני גם רושמת לעצמי". 

איך הגעת לעולם הפרפרים?
"בעברי עבדתי ברשות הטבע והגנים כאקולוגית גליל עליון. בתור אקולוגית חקרתי את השפעת הבקר במרעה על פגיעה במינים, ושם התאהבתי בפרפרים. מאז שיצאתי לפנסיה, נכנסתי חזק יותר לניטור ולגילוי אוכלוסיות חדשות של מינים נדירים. זה נושא מרתק. אני יוצאת לטבע ונהנית מהכול – ציפורים, פרחים, וגם פרפרים".

"היציאה לטבע מאפשרת קצת רוגע לנפש"

בנימיני מזמינה את מי שרוצה לראות פרפרים וגם לתרום למחקר אודותיהם, להשתתף ב'ספירת הפרפרים הגדולה' – מיזם המתקיים זו השנה החמישית ברציפות, וגם השנה, למרות המלחמה. הספירה מתבצעת על ידי הציבור הרחב, שמוזמן לזהות ולספור פרפרים בשטחים פתוחים, בשמורות טבע, ביישובים, ולמעשה בכל מקום ברחבי ישראל.

השנה נפתחה ספירת הפרפרים ב-7 באפריל, חצי שנה לאחר אסון 7 באוקטובר. "התאריך נקבע מראש כבר בשנה שעברה", אומרת בנימיני. "החלטנו לשמור עליו, כי לפרפרים יש סמליות רבה". 

בנימיני מאמינה שיציאה לטבע, לניטור פרפרים, מאפשרת קצת שחרור לנפש. "אני מזמינה את הציבור הישראלי להשתתף בניטור הפרפרים, ואני חושבת שהיציאה לטבע מאפשרת קצת רוגע לנפש, מאפשרת להרגיש לרגע נורמליים. צאו החוצה, תחוו את הפריחה, ותצטרפו למיזם ספירת הפרפרים הגדולה".

נקבת ירוקי אירופי בהטלה על אשחר מנוקד (צילום: טליה אורון)

על מנת להשתתף, צריך לעמוד במקום אחד במשך 15 דקות, לזהות ולספור כמה פרפרים חלפו בו, ולדווח בטופס מיוחד.  "השתתפות בספירת הפרפרים תורמת מידע רב למדענים", מסבירה בנימיני. "כל ילד וילדה, כל תושב או אורח, מוזמנים להקדיש זמן קצר מדי יום ולהיות חלק ממאמץ של איסוף תצפיות על פרפרים באזורים בהם הסוקרים נמצאים".

בעזרת נתוני הספירה אפשר להבין שינויים ומגמות באוכלוסיות הפרפרים בישראל, לעקוב אחר תופעות כמו נדידה של פרפרים, או הגעת פרפרים טרופיים לארץ. 

"הפרפרים מושפעים משינויים סביבתיים ואקלימיים, ולכן משמשים כסמן ביולוגי למצב הסביבה ושינוי האקלים. הם יצורים עדינים ומלאי יופי, והם משמשים גם כשגרירים לשמירת שטחים פתוחים ובתי גידול ייחודיים".