ביפו ובשכונת פלורנטין בתל אביב החלו חלק מהתושבים להשתמש בארנק דיגיטלי עם מטבע בשם פשפש או פשפש שקל.
"בשלושת החודשים שהאפליקציה פועלת יש כלכלה בפלורנטין וביפו. יש כ-5,000 משתמשים ומתקרבים למאה עסקים. כל יום יש אינטרקציה של קניות, טעינת כסף, זה מאוד מאוד נחמד" סיפרה ל'דבר ראשון' נעה אוחיון באב, מנהלת קהילה בחברת 'קולו' על ההצלחה.
קולו' היא חברת סטארט אפ ישראלית המקדמת את השימוש בארנק דיגיטלי – במטבע מקומי לא עצמאי- שערכו צמוד לשקל (הביטקוין יושב על אותה הטכנולוגיה) כדי לקדם עסקים מקומיים ולייצר קהילה שסוחרת זה עם זה. אין פה יומרה להחליף את הכסף בעולם אלא רק לחזק את הכלכלה המקומית, וזה המון.
אוחיון באב מספרת שהשימוש בארנק דיגיטלי בארץ הוא חדשני בפני עצמו.
"בארה"ב כולם משתמשים בארנקים דיגיטליים, וזה מאוד ברור מאליו שם, אבל בארץ השימוש בארנק דיגיטלי הוא דבר חדשני וכשמדברים על עסקים מקומיים זה עוד יותר חדשני."
כיצד עובדת השיטה? באפליקציה
כדי להתחיל יש להוריד קודם כל את האפליקציה לטלפון. תשמחו לגלות שעם ההורדה תקבלו 35 פשפשקל במתנה. בפועל זהו כסף ממשי שערכו צמוד לשקל ועל כן כבר בשימוש הראשון מרווחים. מי שמוריד את האפליקציה גם ביפו וגם בפלורנטין בעצם מרוויח פעמיים: את הארנק אפשר להטעין בסכומים שונים וכמו כרטיס הרב קו הטעינה עצמה נותנת הנחה. הטענת ב-100 שח? קיבלת עוד 15 ש"ח וכרטיסך יטען ב-115 ש"ח.
עבור מי שגר באזור ונהנה מבתי העסק בעיר מדובר קודם כל בעניין רווחי, אך מבחינת היזמים, לא רק הרווח הכלכלי עומד במרכז המיזם אלא גם הרווח החברתי. ירון קליינר, מנהל האופרציה של 'קולו' מדגיש גם את הפן החברתי המוצע ללקוחות: "לחלק גדול מהאנשים בטח בשלבים הראשונים יש רצון לחיבור אישי קצת יותר רגשי. יש להם את ההזדמנות והיכולת להשפיע על האזור שהם גרים בו ולחזק את העסקים שבו. יש לזה ערך בפני עצמו וכמובן שזה בא עם זה שיש להם מבצעים ודילים מיוחדים".
ואכן, גם העסקים זוכים ברווח ישיר מהיוזמה. בית הקפה השכונתי חברתי 'חלוצה' ביפו, הפועל מזה שנתיים הצטרף לעסקים המקומיים הלוקחים חלק בשימוש בפשפש שקל. רתם ענבר מצוות הניהול של 'חלוצה' סיפר כי בפעמיים הראשונות בהן פנו אליהם 'קולו' להצטרף ליוזמה הם סרבו כי חשבו שמדובר בעוד חברה המנסה לקדם אפליקציה. בפעם השלישית נקבעה פגישה ובתוך עשר דקות הוסכם על המהלך. "הבנתי את הפוטנציאל שיש למיזם הזה גם לקהילת יפו וגם ל'חלוצה'. יש פה אפשרות נוחה להגדיל את קהל הלקוחות שלנו, שהם ירוויחו יותר על הכסף שלהם וגם לנו כעסק יגיעו לקוחות חדשים ויכירו אותנו. מבחינתי היו שתי אמות מידה להסכמה על השימוש בפשפש שקל: האחד זה שהשימוש במטבע המקומי תואם את התפיסות שלנו לגבי קהילתיות כי אנחנו עסק חברתי, והשני הוא שהוא רווחי מבחינה כלכלית". ענבר מספר כי ב'חלוצה' יצרו פרסום פשוט שקרא לקהל הרחב להצטרף, "לא האמנו לכמות הלקוחות שהגיעה בעקבות זאת. רק מעצם הורדת האפליקציה יש מתנה של 35 פשפש שקל, יצאנו במבצע של 35 פשפש שקל ועוד 5 ש"ח לקניית שקשוקה מעולה. קהל הלקוחות שלנו גדל ולהרבה אנשים הזדמן להכיר אותנו ולתת לנו צ'אנס. זה הגביר את המכירות באופן משמעותי ויצר טראפיק גדול של לקוחות".
לדברי קליינר מטרות המיזם הן ביסוס מעמדו של הארנק הדיגיטלי שמעודד צריכה מקומית וייצור כלכלה מקומית בריאה. לדבריו, "בשלב הראשון הכל ישאר באזור הגיאוגרפי השכונתי או האזורי, בשלבים המתקדמים ניכנס לשרשרת האספקה המקומית כדי לעודד עסקים לקנות אחד מהשני ולא מחו"ל על ידי אופטימיזציה פנימית."
טכנולוגיה חסכונית, מאפשרת וחברתית – הבלוקצ'יין
הסטארט אפ של 'קולו' הוא יצירת הפלטפורמה בטכנולוגית קוד פתוח של הבלוקצ'יין.
הבלוקצ'יין היא מערכת שמאמתת, ומזרזת עסקאות בין שני גורמים ומעבירה ביניהם כסף דיגיטלי ללא תיווך של חברת אשראי או בנק. הייחודיות של הבלוקצ'יין היא בשימוש ברשת שרתים מבוזרת לכלל העסקאות והשקיפות שלהם לכלל. הבלוקצ'יין מאפשר העברת סחורות שונות כגון מידע, כסף, יצירות אמנות ואפילו זכויות יוצרים שנשמרות ברמת המקור ישירות בין המוכר לקונה. מאז השימוש בטכנולוגית הבלוקצ'יין אף אדם לא הצליח לפרוץ את טכנולוגיה עצמה ועל כן היא נחשבת אמינה. הביטקוין היא האפליקציה המפורסמת של הטכנולוגיה בלוקצ'יין והיא גם המנוע שלה, אך היא איננה היחידה.
'קולו' הם למעשה השער לעולם הבלוקצ'יין, הם מבצעים את הסנכרון עם הבלוקצ'יין והופכים אותו לכלי ניהול. כך נוצרה למעשה פלטפורמה שנותנת שירות ומורידה ממפתחים ויזמים את הסיבוך של הסתנכרנות עם הבלוקצ'יין. "במשך שנה פיתחו כלי ניהול למפתחים ויזמים, פלטפורמה נותנת שירות, ושמו לב ש-40% מהפעילות בחברה היא מעולם המטבעות הדיגיטלים, מעולם הכסף. אנחנו עובדים על הטכנולוגיה" הסביר קליינר על יצירת מטבעות דיגיטלים שמתיישבים על הפלטפורמה הזאת.
זה משהו שהרבה אנשים מחפשים. בתוך כל הטכנולוגיות הקיימות רוצים לחזור למשהו בסיסי, והטכנולוגיה הזאת מגניבה כי היא מאוד מתקדמת ומצד שני היא מחברת בין האנשים ומייצרת סוג של אינטימיות
'קולו', שהוקמה לפני כשנתיים על ידי עמוס מאירי (מנכ"ל), דודו רינג ומארק סמרגון
הצליחה לגייס לרעיון חיזוק הכלכלה המקומית 12.1 מיליון דולר בעיקר מקרן אלף של אדן שוחט ומייקל אייזנברג וקרן ספארק האמריקאית. כיום עובדים בחברה כ-30 עובדים.
"לקחנו את עולם הכסף בו אנחנו והבלוקצ'יין יכולים לתת ערך, איפה שאנחנו הכי מתחברים, וזה הנושא של כלכלות מקומיות. שאלנו איך אפשר לקחת את העניין של המטבע המקומי וגם לחזק אזור גאוגרפי מהבחינה הפיננסית, שיותר כסף יכנס לעסקים קטנים ולהפוך את העניין הזה של תשלום לאינטראקציה יותר משמעותית ויותר חברתית" הסביר קליינר. "החיבור שאנחנו מייצרים בין העסקים הקטנים לבין הלקוחות שלהם, זה מה שהופך את זה לחברתי: האפשרות להכיר יותר טוב את העסק, לתקשר יותר טוב עם העסק, להבין מי עומד מאחורי העסק, לעסק יש יותר הזדמנות להכיר את הלקוחות שלו, זאת הסיבה שאנחנו מתעסקים אך ורק עם עסקים קטנים ומקומיים ולא ברשתות גדולות.
"האפליקציה שלנו שונה מאפליקציה של אפל וגוגל פליי במה שאנחנו נותנים למשתמשים ובמה שאנחנו נותנים לעסקים. הראשון הוא ארנק דיגיטלי ללא עמלות – בגלל שאנחנו על הבלוקצ'יין עלות השימוש מאוד נמוכה כי יש פחות מתווכים, את החיסכון הזה נותנים לעסק עצמו שירוויח עוד כסף. דבר שני זאת מערכת פרסום מקומית. בתוך הארנק הדיגיטלי יש פיד של העסקים המקומיים שבו אפשר לראות גם את העסקים המקומיים והוא משתנה ודינמי ואנחנו מספקים לעסק גם מערכת ניהול של פרסום מקומי שהוא יכול לשלוט עליה. הדבר השלישי זו מערכת של ביזנס אינטלגנט BI- לתת לעסק תמונה על הלקוחות שלו – כמה קנו, מי קנה, ואז עושים אופטימיזציה של קשרי לקוחות, המטרה היא להבין איך לתת פיתרון הוליסטי לעסקים קטנים."
אוחיון באב הסבירה כי הבחירה בעסקים קטנים ומקומיים נובעת מכך שהם אוכלוסייה לא מטופלת. לדבריה "העסקים הקטנים הם הראשונים להגיב לזה בחיוב כי הם אוכלוסיה מוזנחת, הם הכי מחבקים את זה בשתי ידיים, והדבר המרכזי הוא שזה בלי עמלות. להבדיל מחברת האשראי שיכולה לקחת 2.5% עמלה שזה מטורף. ברור שזאת חברה עסקית אבל הנושא החברתי הוא מאוד דומיננטי."
עולם גלובלי, קנייה לוקאלית
קליינר ציין כי ל'קולו' כבר ישנן שתי דוגמאות מוצלחות ברחבי העולם לשימוש במטבע המקומי. האחת היא בבריגסטון ליד לונדון, שם פועל כבר שש שנים מטבע מקומי ואפילו משכורתו של ראש העיר משולמת לו במטבע זה. הדוגמא השניה היא בליברפול, שם המועצה מעוניינת לחזק את שרשרת האספקה המקומית ועל כן הם מוכנים כי חלק מתקציב המועצה יהיה במטבע של ליברפול וכך חלק מההוצאה של העירייה תתבצע במטבע המקומי.
אוחיון באב תיארה את התופעה של המטבעות המקומיים כחלק מהתליך ההתרסה נגד הגלובליזציה, "זה חלק מתנועה כללית של לחזור למשהו קהילתי ולהכיר את האנשים שגרים לידינו. פעם אנשים רצו לגור בבית פרטי והיום אנחנו רואים הרבה אנשים שמעוניינים לגור בבניין ולהיות חלק מהקהילה. זה משהו שהרבה אנשים מחפשים. בתוך כל הטכנולוגיות הקיימות רוצים לחזור למשהו בסיסי, והטכנולוגיה הזאת מגניבה כי היא מאוד מתקדמת ומצד שני היא מחברת בין האנשים ומייצרת סוג של אינטימיות."
באשר לפוטנציאל ההתרחבות של 'קולו' בתחום המטבעות המקומיים אמר קליינר כי "טכנולוגיה פיננסית שמאפשרת חיבור בין עסקים לאנשים ברמה המקומית היא רלוונטית לכל מקום. יש ערך לכל מקום שרוצה ליצר כלכלה מקומית. כיום אנחנו בקשר עם ירושלים, מועצת בית שאן ועמק הירדן, והעיר חריש, וכיף לראות שהמועצות רוצות שנהיה שם ונגיע לשם בשנה הקרובה. זה מאוד רלוונטי למקומות קטנים."
חזון לעתיד
את עתיד האפליקציה צייר קליינר בייצור הכלכלה המקומית על ידי פיתוח שרשרת אספקה מקומית שתתבטא בין היתר בקניה של עסקים אחד מהשני. הלוואות ישירות שינתנו על ידי הלקוחות לעסקים המקומיים, וכמו בבריגסטון ובליברפול, שיתוף העירייה בכלכלה המקומית ושימוש שלה במטבע המקומי בשכר ובתשלומים.
באשר למקורות הרווח של האפליקציה פרט לגיוס ההון הסביר קליינר כי הרווחים העתידיים של 'קולו' יגיעו בעתיד מדמי מנוי שישלמו בתי העסק שיצטרפו, בהתאם לשימושיות שלו. לדבריו, בהמשך יוכלו העסקים לשלם בצורת הנחה שיעדכנו באפליקציה ויעבירו אותה ללקוחות על ידי הטענת כסף עם גזירת רווח לחברה.
"בסוף המטרה היא לחזק כלכלות מקומיות בכל העולם, לא סתם גייסנו את הסכום הזה ויש לנו משקיעים חזקים שמאמינים בקונספט של לתת משמעות לכסף ובעיקר לחזק עסקים מקומיים, יש 95 אחוזים של עסקים מקומיים שלא מתייחסים אליהם באמצעים טכנולוגים" הוא מסכם, "אנחנו מאוד שאפתניים."
