250 מתושבי הצפון העבירו בימים האחרונים את התייחסותם לתוכנית לשיקום הצפון, שבימים אלה נמצאת בדיונים במשרד ראש הממשלה ובאוצר. "תוכניות רבות חסרות מקור תקציבי, אחרות נשענות על תוכניות שכבר אושרו", נכתב בהתייחסות.   

במסמך, הנפרש על פני מעל 20 עמודים, התושבים, רובם פעילים בולטים בפורומים של תושבי הצפון שנוצרו בחודשים האחרונים תוך כדי המלחמה, בהם 'פורום 1701' ו'מצפינים', העבירו ביקורת על עיקרי התוכנית, שלטענתם ברובה הצהרתית, לא מגובה במשאבים ברורים ובחלקה נשענת על החלטות קודמות שכבר אושרו ביחס לצפון, כמו למשל חיזוק המיגון ביישובי הגבול בעלות של 1.4 מיליארד שקלים, כסף שכבר הובטח לתושבים במסגרת תוכנית "מגן הצפון" והיה אמור להיות מועבר ליישובים בכל מקרה. 

במרכז הביקורת של התושבים עומדת הדרישה להקמתו של חדר מיון קדמי בקריית שמונה והגדלתו של בית החולים זיו בצפת. אל מול הנזקים ביישובי האזור, הנאמדים ביותר מ-1.5 מיליארד שקלים, התושבים דורשים תמיכה רחבה יותר לעסקים בצורת של הנחות במע"מ, מיסי מקרקעין מוזלים, הנחות למשקיעים ותמיכה ייעודית בענף הלולנות, שנפגע קשה מאוד במהלך המלחמה וכמעט ואינו מקבל מענה בתוכנית.  

אחד ההיבטים הבולטים בתוכנית הממשלתית, שעלותה הנוכחית עומדת על כ-3.5 מיליארד שקלים, עם אפשרות להוספת 3 מיליארד נוספים בהמשך, היא היעדר לוחות זמנים לביצוע התוכניות, או תאריכים משוערים לחזרה.

התוכנית עדיין נמצאת בדיונים, ולא צפויה להיות מאושרת לפני חודש יוני, ולפי מידע שהתקבל באחת המועצות והגיע לידי 'דבר', לראשי המועצות נמסר שהעברת הכספים והשיקום לא יחלו לפני לפחות עוד חצי שנה מהיום, וגם זה תלוי בהתקדמות הלחימה באזור. 

גם על גבי דף ההערות, תושבי הצפון כועסים על המידע המועט שמספקת המדינה לתושבים מתחילת המלחמה, שעד עכשיו נמנעת מלהתחייב לתאריכי חזרה, דבר המקשה לחדד את הדרישות שיש לתושבים לגבי ביצועי השיקום בטווח הזמן המיידי.

לבטל החלטה להקים שלושה יישובים חדשים

עם הפרסום על תקצוב ותחילת הקמת בתי הספר הזמניים בשני מוקדי פינוי לפחות, ראשי המועצות בצפון הודיעו ששנת הלימודים ככל הנראה לא תיפתח בתחילת ספטמבר הקרוב. "מרבית התוכנית מתוקצבת משנת 2025, ועולה חשש שהפינוי יימשך עד פברואר", נכתב באחת ההערות בתחום תקצוב מערכת החינוך. החשש כיום בקרב התושבים הוא שמערכת החינוך תתקשה להשתקם בתום המלחמה. 

לשם כך, התושבים דורשים שלטווח הארוך המדינה תכיר בעבודה בגנים, בתי הספר והחינוך הבלתי פורמלי בכל הצפון כעבודה מועדפת, כולל מענקים לאנשי הוראה מצוינים שיעתיקו את מקום מגוריהם לגליל במקצועות חסרים (בדומה למדיניות משרד החינוך בעיר אילת). 

בתחום הבינוי, התושבים מזכירים שבתחילת מרץ, מנהל מקרקעי ישראל הכריז על כך שיקדם את בנייתן של 3,000 דירות חדשות בשלושה יישובים חדשים בגליל המערבי והגליל העליון. עם פרסום ההחלטה היא זכתה לביקורת בקרב ראשי המועצות בצפון. הערות למסמך ההחלטות דורשות לבטל את ההחלטה לאלתר ולתעדף את הכספים ליישובים שניזוקו. 

על פי המידע שנמסר ממשרד האוצר, נכון להיום לתוכנית השיקום הוקצבו בבסיס התקציב כ-2 מיליארד שקלים לחיזוק הביטחון והמוגנות, חצי מיליארד שקלים למסגרות החינוך ושירותים למפונים במוקדי הביניים, ובתוכם בתי הספר הזמניים, ועוד מיליארד שקלים לצרכים שונים שכרגע אין להם פירוט.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, הבטיח לראשי המועצות שתוגש תוכנית מורחבת, עם תוספת של 3 מיליארד שקלים לקידום תוכניות פיתוח, אך לה אין עדיין מקור תקציבי, ואם תעלה להצעה, הביצוע שלה יוכפף להחלטות ממשלתיות עתידיות.