מערכת הבחירות בהודו – הגדולה בהיסטוריה – נמשכת זה השבוע השלישי. אתמול (שלישי) הצביע הנשיא נרנדרה מודי (73), שניצחונו בבחירות מובטח. מודי שלשל פתק לקלפי במחוז גנדינאגר, שם המועמד המוביל הוא אמית שאה, המשמש כשר הפנים וכמספר שניים ב'מפלגת העם ההודית' אותה מנהיג מודי.
ספירת הקולות תחל בעוד חודש, ובסופה צפוי מודי להפוך לראש הממשלה השני בתולדותיה של הודו שנבחר לשלוש כהונות. הדרמה הגדולה במערכת הבחירות הזו אינה אם מפלגת העם הההודי תנצח, אלא באיזה פער.
המטרה של מודי היא לזכות בשני-שליש מהמושבים בבית התחתון של הפרלמנט ההודי – כוח שדרוש לו על מנת לערוך שינויים בחוקה. לצורך כך הוא זקוק להצלחות רבות יותר במדינות הדרום, כך אמרה לסוכנות הידיעות AP הפרשנית הפוליטית קאוויתה מוראלידהארן, תושבת מדינת טאמיל נאדו.
למרות ההתנגדות, קמפיין אגרסיבי בדרום המדינה
בשונה מצפון הודו, שם הדומיננטיות של 'מפלגת העם ההודית' מובטחת, מדינות בדרום כמו טמיל נאדו וקראלה אינן מזוהות עם הנרטיב הלאומני-הינדי של מודי ומפלגתו מעולם לא זכתה במושב בקראלה, ולא זכתה במושבים בטמיל נאדו בבחירות האחרונות ב-2019.
בתקופת שלטונו של מודי, הפכה הודו למעצמה עולמית ולכלכלה החמישית בגודלה בעולם. מודי הביא למדינת הענק יציבות פוליטית לאחר שלושה עשורים של טלטלות.
כעת, בראש שאיפתו במערכת הבחירות, לחזק את כוחו בחמש מדינות בדרום הודו, המהוות כ-20% מאוכלוסיית המדינה ו-30% מכלכלתה, ובהן מצוי הלב של הייצור וההייטק. אלו מדינות מגוונות מבחינה אתנית, המתגאות בריבוי הלשונות המדוברות בהן. הן מובילות את הודו מבחינת הזדמנויות החינוך והתעסוקה שיש בהן, וגם בזכויות הנשים – נושא שקרוב לליבו של מודי.
תושבי מדינות הדרום חשים מקופחים. בעוד תרומתם למדינה בדמות תשלומי מיסים גבוהה לעין שיעור מתרומתו של הצפון העני והכפרי – מודי מסית שיעור ניכר מהתקציבים לפיתוח ושירותים ציבוריים בצפון. חיבור הדת לפוליטיקה של מודי מחריף עוד יותר את המתיחות בקרב רבים מתושבי הדרום. למרות ההתנגדות העזה לממשלתו, מודי מנהל בדרום קמפיין אגרסיבי.
בביקור שערך לאחרונה בדרום הודו, לבש מודי 'ושתי' (בגד משי לבן מסורתי של האזור), והשתמש בתוכנת בינה מלאכותית כדי לתרגם את נאומיו בזמן אמת מהינדית לטמילית. "כשפה הוותיקה בעולם, טמילית ממלאת אותנו בגאווה עצומה", אמר מודי לאחרונה, במאמץ להזם את השמועות לפיהן מפלגתו מתכוונת לכפות את השפה ההינדית על כל תושבי המדינה.
אף על פי כן, דיליפ קומאר, מהנדס מחשבים מבנגלור, אמר ל-AP שהבוחרים בטמיל נאדו חוששים. "אני לא יכול ללכת ולהגיד לבחור הינדי: 'אחי, בבקשה עזוב את ההינדית שלך ותתחיל לדבר טמילית. זה לא יעבוד, נכון?'".
אחד ממועמדי מפלגת העם ההודית שרץ לפרלמנט ב־צֵ'נַּאי – בירת המדינה הטמילית – מאמין שהמפלגה נמצאת בשיא כוחה, והפעם יש לה הזדמנות ממשית להכניס מועמדים מטעמה לפרלמנט: "הביקורים התכופים של מודי עוזרים לנו", אמר טמיליסאי סאונדאראג'אן. "אנשים כאן ממש התחשמלו מרוב התרגשות כשראו את ראש הממשלה".
אולם מתחריה מטילים בכך ספק: "פוליטיקה ממוקדת בלאומנות הינדית לא תתפוס במקום כמו שלנו, עם היסטוריה ארוכה של צדק חברתי ומאבק לשוויון זכויות", אמר תמיזאצ'י תנגפנדיאן, מרצה במכללה בדימוס, חבר מפלגת 'הליגה המתקדמת הדראווידית', השולטת בטאמיל נאדו.
מודי מרכך את הרטוריקה ההינדית-לאומית שלו
במהלך מסע הבחירות שלו מתהדר מודי במה שהוא רואה כאחד מהישגיו הגדולים – בנייתו של מקדש הינדי לאל ראמה על חורבותיו של מסגד שנהרס בפרעות המוניות לפני כ-35 שנה, אך הנושא אינו מלהיב את המצביעים בדרום, בו עשרות מיליוני הינדים דתיים, ובו ניצבים כמה מהמקדשים המפורסמים ביותר. מה שמייחד את האזור, לדעתם של מומחים, הוא שהדת לא נוצלה למטרות רווח פוליטי. "אנשים כאן דתיים", מסבירה מוראלידהארן, "אבל הדת שלהם לא מובילה אותם לטירוף".
הקנאות הדתית של מפלגתו של מודי מדאיגה מנהיגים בדרום, החוששים מהתפרצות של אלימות קנאית שתפגע בשגרה השלווה של אזור זה שיש לו מוניטין עולמי כמקום טוב לעסקים. "כאן מיוצרים מכשירי האייפון של אפל ורכבי יונדאי", אמר ל-AP ג'י סנדריאן, יזם בתחום הרובוטיקה. "המשקיעים מעדיפים את טמיל נאדו בגלל השלווה. יש פה כוח עבודה משכיל גדול ותמיכה מהממשל המקומי".
בביקוריו בדרום, נוטה מודי לרכך את הרטוריקה ההינדית-לאומית שלו, וממקד את נאומיו בכלכלה. לדוגמה, הוא הבטיח לבנות קו רכבת מהיר שיעבור בדרום הודו ויסייע בפיתוח ענף הדיג ותעשיית הרכב. כלכלת דרום הודו מתועשת יותר מהצפון, היא עירונית יותר, והצעירים בה משכילים יותר.
ערים בדרום הודו הפכו לאבן שואבת עבור חברות טכנולוגיה גלובליות המבקשות לגוון את מוקדי הייצור שלהם מחוץ לסין, בהן אפל וגוגל. הפוטנציאל העצום לכלכלת הודו הוא מקור לגאווה עבור מודי. אבל הפוליטיקאים בדרום הודו טוענים שהוא לא הוביל להצלחות הללו והוא רק קוצר את התוצרים שהן יצרו.
טמיל נאדו, המדינה השנייה בעושרה בהודו, מקבלת הרבה פחות בתמורה לכל רופי במסים שהיא משלמת, בהשוואה למדינות צפוניות עניות כמו אוטר פראדש או ביהאר, בהן משקיעה הממשלה פי שניים או שלושה מהסכום שהן משלמות במסים.
המתח הזה על חלוקת העושר מדרום לצפון היה קיים הרבה לפני עליית מודי לשלטון, אולם שלטונו החמיר אותו.
מנהיגי הדרום מאמינים שסדר העדיפויות של מודי יקדם את הצפון, שם הוא זוכה לעיקר תמיכתו. "הם חוששים שממשלתו תגדיל עוד יותר את נשיאת הנטל על הדרום, אם כוחו בפרלמנט יגדל", אמרה מוראלידהארן. "הם מאמינים שהמאבק שלהם נגד מודי ומפלגת העם ההודית הוא מאבק קיומי".
