התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), כרים חאן, ביקש היום (שני) להוציא צווי מעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, בחשד לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במלחמה המתמשכת של ישראל ברצועת עזה, וכן לשלושת מנהיגי החמאס הבכירים – המנהיג בעזה יחיא סינוואר, ראש הזרוע הצבאית מוחמד דף וראש הלשכה המדינית איסמאעיל הנייה, על מתקפת 7 באוקטובר. חאן אמר את הדברים בראיון לרשת CNN ששודר היום, ומאוחר יותר פרסם הצהרה רשמית בנושא.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי "הצו האבסורדי והשקרי של התובע בהאג לא מכוון רק נגד ראש ממשלת ישראל ונגד שר הביטחון – הוא מכוון נגד מדינת ישראל כולה. נגד חיילי צה״ל, שנלחמים בגבורה עילאית במרצחי החמאס השפלים, שתקפו אותנו באכזריות נוראה ב-7 באוקטובר. באיזו חוצפה אתה מעז להשוות בין מפלצות החמאס לחיילי צה״ל, הצבא המוסרי ביותר בעולם? זהו עיוות מוחלט של המציאות. כך בדיוק נראית האנטישמיות החדשה, היא עברה מהקמפוסים במערב לבית המשפט בהאג".

נשיא ארה״ב ג׳ו ביידן: ״בקשת התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי למתן צווי מעצר נגד מנהיגים ישראלים מקוממת. תנו לי להבהיר: בניגוד למה שהתובע אולי רומז, אין השוואה – אין – בין ישראל לחמאס. תמיד נעמוד לצד ישראל מול האיומים על ביטחונה״.

חבר השופטים של בית הדין ידון ויכריע בבקשתו של קאן. הבקשה לצווי המעצר נגד פוליטיקאים ישראלים, אם תתקבל, תהיה הפעם הראשונה שבית הדין יחקור מדינה שהיא בעלת ברית קרובה של ארצות הברית, שעשויה להטיל סנקציות נגד בית הדין. הוצאת צווי מעצר, אם תתרחש, תשים את נתניהו וגלנט בחברתם של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שנגדו הוצא צו מעצר עקב המלחמה של רוסיה באוקראינה.

קאן אמר שבקשת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט כוללים חשדות ל"גרימת השמדה, כולל הרעבה כאופן לחימה, מניעת אספקת סיוע הומניטרי, ותקיפה מכוונת של אזרחים במהלך הלחימה".

כרים קאן, התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (צילום: בית הדין של האו"ם לרצח העם ביוגוסלביה לשעבר / ויקימדיה קומונס)

על צווי המעצר נגד ראשי חמאס אמר קאן שהם כוללים חשדות ל"השמדה, רצח, לקיחת בני ערובה, אונס וניצול מיני בשבי". לדבריו "העולם הזדעזע ב-7 באוקטובר כשאנשים נלקחו מחדרי השינה שלהם, מבתיהם, מהקיבוצים השונים בישראל" והוסיף ש"אנשים סבלו מאוד".

קאן טוען כי ראיות שאסף, הכוללות ראיונות עם ניצולים, סרטי וידאו, צילומי לווין ועוד, מצביעות על כך שישראל פעלה באופן מכוון ובצורה שיטתית כדי למנוע תנאים הכרחיים להישרדות אנושית מתושבי עזה. הוא ציין שישראל סגרה את המעברים ב-8 באוקטובר ומנעה כניסה של אספקה חיונית, ועצרה את זרימת המים והחשמל לעזה.

בסיום דבריו אמר: "כעת יותר מתמיד עלינו להוכיח באופן קולקטיבי שהמשפט ההומניטרי הבינלאומי, קו היסוד להתנהגות אנושית במהלך סכסוך, נכון לכל הצדדים באופן שווה… כך נוכיח שלחייהם של אנשים יש ערך שווה".

בישראל גינו בחריפות את החלטתו של קאן. נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג אמר: "הודעת התובע ב-ICC היא מעבר למקוממת, ומראה עד כמה מערכת המשפט הבינלאומית נמצאת בסכנת קריסה. בחוסר תום לב, המהלך החד צדדי הזה מייצג צעד מדיני חד צדדי, המעודד טרוריסטים ברחבי העולם, ומפר את כל כללי היסוד של בית המשפט על פי עיקרון ההשלמה ונורמות משפטיות אחרות.

"מנהיגי חמאס הם דיקטטורים מדכאים שאשמים בביצוע רצח המוני, אונס המוני וחטיפות המוניות של גברים, נשים, ילדים ותינוקות. כל ניסיון לערוך הקבלות בין הטרוריסטים הנוראיים הללו, לבין ממשלת ישראל שנבחרה באופן דמוקרטי – הפועלת למלא את חובתה להגן ולהגן על אזרחיה במלואה תוך הקפדה על עקרונות המשפט הבינלאומי – הוא שערורייתי ואינו יכול להיעתר על ידי איש.

"לא נשכח מי התחיל את המלחמה הזו, ומי אנס, שחט, שרף, התאכזר וחטף אזרחים ומשפחות תמימים. לא נשכח את בני הערובה שלנו שחזרתם הבטוחה צריכה להיות הדאגה העיקרית של הקהילה הבינלאומית. אנו מצפים מכל המנהיגים בעולם החופשי – לגנות על הסף את הצעד הזה ולדחות אותו בתוקף."

יו"ר המחנה הממלכתי וחבר קבינט המלחמה, השר בני גנץ: "מדינת ישראל יצאה למלחמה הצודקת ביותר, לאחר טבח שביצע ארגון טרור באזרחיה. מדינת ישראל נלחמת באופן המוסרי ביותר בהיסטוריה, תוך הקפדה על החוק הבינלאומי. ולמדינת ישראל מערכת משפט עצמאית וחזקה. הצבת מנהיגי מדינה שיצאה לקרב הגנה על אזרחיה, באותה השורה עם טרוריסטים צמאי דם – היא עיוורון מוסרי ופגיעה בחובתה ויכולתה להגן על אזרחיה. קבלת עמדת התובע, תהיה פשע היסטורי שלא יימחה."

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה: "בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוכיח לעולם כי איננו לגיטימי, מוסד שלא מסוגל להבחין בין התוקפן לבין המתגונן, בין דמוקרטיה המכבדת זכויות אדם לבין ארגון טרור המוקדש להשמדתה בשם ערכי האסלאם הקיצוני והקנאות הרצחנית – מהווה סכנה לאנושות. החלטתו של התובע חאן תיזכר לשמצה כנקודת המפנה בה המוסדות המשפטיים הבינלאומיים איבדו את המצפן המוסרי שלהם. ההחלטה כמוה כהחלטה השוללת את זכות ההגנה העצמית ואני קורא לכל העולם ולחברות ולחברי הכנסת להתנגד לה".

יו"ר האופוזיציה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד: "זה אסון ערכי ומדיני, לא יכולים לקבל את ההשוואה בין נתניהו לסינוואר."

בתחילת החודש התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו לדיווחים על "שערורייה בקנה מידה היסטורי", אמר נתניהו, "אם הדבר הזה יתרחש, זה יהיה כתם בל יימחה על האנושות כולה – פשע שנאה אנטישמי חסר תקדים".

מה צפוי לקרות כעת?

התובע של בית הדין יציג את הראיות שנאספו לשופטים יוליה מוטוק (רומניה), ריינה אלפיני-גאנסו (בנין) וסוקורו פלורס ליירה (מקסיקו). שלושת השופטים יבחנו את הראיות ויחליטו אם להוציא צווי מעצר או לא. הם לא מחויבים לפרסם בציבור את החלטתם, כך שצווי המעצר עשויים להיות חשאיים.

כדי להוציא צווי מעצר, שופטי בית הדין יכריעו האם יש "סיבות סבירות להאמין שהאדם ביצע פשע שבסמכותו של המשפט לבחון", רף נמוך מזה הנדרש במשפט עצמו כדי להרשיע את האדם. בהמשך יערך משפט, גם אם הנאשמים לא ייעצרו, אולם זה עתיד לקחת עוד חודשים עד שנים.

אם שופטי הליך הקדם משפטי של בית הדין יסרבו להנפיק את צווי המעצר, התובע של בית הדין יוכל לבקש בדיקה של לשכת הערעורים, המורכבת מחמישה שופטים.

בית הדין שמוסמך לחקור יחידים על רצח עם ופשעי מלחמה

בית הדין הפלילי הבינלאומי הוקם ב-2002, ועוסק בשיפוט פלילי של עבירות פשעים נגד האנושות, רצח עם, פשעי מלחמה ועבירות תוקפנות. החשודים והנאשמים בו הם יחידים שמילאו תפקידים משמעותיים בעבירות אלו – מפקדים בכירים, מצביאים ומדינאים. הוא מוסמך לפסוק עונשי מאסר של עד 30 שנה, קנסות וחילוט רכוש.

בית הדין פועל מכוח חוקת רומא, שהיא אמנה בינלאומית שבה חברות 123 מדינות. הוא רשאי לדון רק בעבירות שקרו בשטחי המדינות החברות בו, או שבוצעו על ידי אזרחי מדינות שחברו בו, אלא אם מדינה לא-חברה הסכימה לדיון אד-הוק. בית הדין רשאי גם לדון באזרחי מדינות שאינן חברות בו בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם.

ישראל חתמה על אמנת רומא אך מעולם לא אישררה אותה ואף הודיעה לבית הדין שהיא נסוגה ממנה, ולכן היא אינה נחשבת לחברה בבית הדין. בניגוד לישראל, הרשות הפלסטינית זכתה למעמד של מדינה עם זכויות של חברה בבית הדין, על אף שאינה חברה באו"ם. עקב כך נקבע שלבית הדין יש סמכות לדון במה שקורה בשטחי 'פלסטין' שפורשו כשטחים שכבשה ישראל ב-1967, כולל רצועת עזה. 

ב-22 שנות פעילותו חקר בית הדין חשדות לפשעים שבוצעו בקונגו, באוגנדה, ברפובליקה המרכז אפריקאית, בסודאן (רצח העם בדארפור), ובחוף השנהב. בכל החקירות הללו היו חשודים שנעצרו או הסגירו את עצמם לבית הדין, ונשפטו לעונשי מאסר. חקירה נגד בכירים בקניה על הטיית תוצאות הבחירות ועימותים אלימות בעקבותיה בוטלה עקב חוסר ראיות, וחקירה נגד נשיא לוב לשעבר מועמר קדאפי הופסקה לאחר שנרצח.

בסך הכול הוציא בית הדין צווי מעצר ל-54 בני אדם. חלקם נעצרו, נשפטו ונידונו למאסר, כמו דומיניק אונגוון ממחתרת 'צבא ההתנגדות של האל' באוגנדה, שנידון ל-25 שנות מאסר על פשעים נגד האנושות; סימון גבאגבו, אשתו של נשיא חוף השנהב, שנידונה ל-20 שנות מאסר על חלקה במעשי טבח במלחמת האזרחים בחוף השנהב; ואחמד אל-פאקי אל-מהדי, שנידון לתשע שנות מאסר על פשעי מלחמה במלחמת האזרחים במאלי.

ראשי מדינות שהוצא נגדם צו מעצר הם נשיא קניה לשעבר אוהורו קניאטה, שכתב האישום נגדו בוטל מחוסר ראיות; סגן נשיא קונגו לשעבר ז'ן-פייר במבה גומבו, על חשדות לפשעים ברפובליקה המרכז-אפריקאית, שנעצר, נשפט, הורשע אך זוכה בערעור שהגיש; ונשיא חוף השנהב לשעבר לורן גבאגבו, שנעצר ונשפט אך זוכה מהאישומים נגדו.

בכירים שהוצא נגדם צו מעצר אך לא נעצרו הם נשיא סודאן לשעבר עומר אל-בשיר, שממשלת סודאן הודיעה שתעביר אותו לידי בית הדין אך עדיין לא עשתה זאת; נשיא לוב לשעבר מועמר קדאפי, שנרצח והחקירה בעניינו הופסקה; ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שהוצא נגדו צו מעצר עקב פלישת רוסיה לחבל קרים, אך לא נעצר עד כה.

בניגוד לבית הדין לצדק (ICJ), החקירות של בית הדין הפלילי (ICC) יכולות להיות חסויות, וכך גם צווי המעצר שהוא מוציא. נאשמים שתלויים נגדם צווי מעצר עלולים להיעצר בעת שינסו להיכנס למדינה החתומה על אמנת רומא, או לכל מדינה שחתומה על הסכם הסגרה עם אחת כזו, כלומר, מדינות רבות בעולם.

על פי אמנת רומא, מי שאמור לעצור את הנאשמים היא מועצת הביטחון של האו"ם. עם זאת, אחת החברות בעלות זכות הווטו במועצת הביטחון היא רוסיה, שנגד ראשיה עומדים צווי מעצר. כמו כן, כמה נשיאים שהוטלו נגדם צווי מעצר (ביניהם פוטין ואל-בשיר) ביקרו במדינות החתומות על אמנת רומא לאחר שהוצאו נגדם צווי מעצר, ובכל זאת לא נעצרו.

ההליך הפלילי מתקיים במקביל ובנפרד מהתביעה נגד ישראל בבית הדין הבינ"ל לצדק

בהאג שבהולנד יושבים כמה בתי משפט בינלאומיים. החשובים ביניהם הם בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) שבו מדינות רשאיות לתבוע מדינות אחרות, ובית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) שבו ניתן לתבוע בני אדם יחידים על ביצוע פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ופשעי רצח עם.

המלחמה בין ישראל לפלסטינים נחקרת באופן נפרד על ידי שני בתי הדין הללו. בתחילת השנה החל משפט מתוקשר ב-ICJ (בית הדין לצדק) בעתירה של דרום אפריקה נגד ישראל, בה היא מאשימה את ישראל בפשע רצח עם נגד הפלסטינים בעזה. ה-ICJ הוא המוסד השיפוטי העיקרי של האו"ם והוא רשאי לדון בתביעות בין מדינות, בתנאי שהמדינה הנתבעת מוכנה לכך.

ישראל משתפת פעולה עם ההליך המשפטי ב-ICJ, שפסק בצו ביניים בסוף ינואר כי ישראל מחויבת בכמה צעדים, שעיקרם: נקיטת כל האמצעים האפשריים כדי למנוע מעשים הנופלים בגדר ההגדרה של רצח עם; התחייבות מיידית ואפקטיבית שכוחות צה"ל אינם מבצעים את המעשים הללו; נקיטה בכל האמצעים כדי למנוע הסתה פומבית וישירה לביצוע רצח עם של הפלסטינים ברצועת עזה, והענשה על הסתה כזו; ונקיטת אמצעים מידיים ואפקטיביים כדי לאפשר אספקה של שירותים בסיסיים וסיוע הומניטרי לעזתים.

החקירה בבית הדין הבינלאומי לצדק לא הסתיימה והיא אינה צפויה להסתיים בשנה הקרובה. הצו שהוציא בית הדין הוא צו ביניים בלבד, והחקירה בו נמשכת. בינתיים ניקרגואה תבעה ב-ICJ את גרמניה על כך שהיא מוכרת נשק לישראל, ורק אתמול (שלישי) דחה בית הדין את בקשתה של ניקרגואה להוציא צווי ביניים שיחייבו אותה לעצור את ייצוא הנשק שלה לישראל.