ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) היא אחת מחברות הכנסת העסוקות ביותר בכנסת הנוכחית. את פניה ניתן לראות כמעט בכל ועדה שעוסקת במישרין או בעקיפין בנפגעי 7 באוקטובר ומשרתי מילואים. ביום שלישי האחרון גם יזמה יום מיוחד בכנסת לציון שורדי הטבח, אבל כבר שמונה חודשים שהיא מתקשה להעביר חוק ייעודי שיסייע לנפגעים ולמשפחותיהם.  

בראיון מיוחד ל'דבר' היא טוענת שהממשלה לא באמת מעוניינת לסייע לנפגעים, שהיא מודאגת מכך שהוועדה המיוחדת לסיוע למשפחות הנרצחים שהקים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' היא "ועדת מסמוס", ושגם גורמי המקצוע בתוך הממשלה כבר מיואשים מהשרים הממונים עליהם. והיא גם לא מתביישת להגיד שאם אסון היה קורה במשמרת שלהם – דברים היו נראים אחרת. 

"כשהתחלנו את הדיונים בוועדה, הבנתי כמה גדול הפער" 

לאחר שחוק אחד שהגישה נפסל כבר בינואר על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, הצעת חוק לסיוע למשפחות נפגעי 7 באוקטובר שהגישה אלהרר יחד עם ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה), עליו חתומים לא פחות מ-25 חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה מכל גווני הקשת הפוליטית, נידון ביום שני האחרון בוועדת העבודה והרווחה להכנה לקריאה ראשונה. 

על פי הצעת החוק, בן או בת משפחה של מי שנרצח, נחטף או נפגע (פיזית ונפשית) באחד מאירועי 7 באוקטובר, יהיה זכאי לפיצוי שגובהו ייקבע לפי אמות מידה שתקבע ועדה ציבורית שימנה שר האוצר.

המונח בן משפחה, על פי הצעת החוק, כולל את בן או בת זוגו של הנפגע או הנפגעת, הוריו וילדיו (לרבות ילד מאומץ או חורג), ובאופן תקדימי גם את אחיו, נכדיו והוריו של בן או בת זוגו. על פי ההצעה, הוועדה הציבורית תמנה 11 חברים בראשות שופט בדימוס, ותכלול, בין השאר, נציגים ממשפחות הנרצחים, החטופים והנפגעים. הוועדה שתקום תגיש את המלצותיה בתוך 30 יום מיום תחולת החוק, ושר האוצר יקבל את המלצותיה. 

"במקור, לא חשבתי שצריך ועדה ציבורית", מודה אלהרר. "הרעיון המקורי שלי היה שיקום גורם מתכלל. שיהיה לכל משפחה איזה Case Manager, שהוא יידע לתת ולארגן להם את כל הזכויות ולטפל בצרכים הייחודיים שעולים, מכל הגופים הרלוונטיים. לצד זה, לבחון את הצרכים הנוספים. למשל, אחים שכולים בוגרים שלא מגיע להם כלום, יתומים בגירים שלא מגיע להם כלום. גרושות, בני זוג, כל קבוצת אוכלוסייה נקודתית שחסר לה מענה".  

אז למה בכל זאת הגשת הצעת חוק כזו?
"זה הכי טוב שאפשר. ניסיתי משהו אחר, העליתי הצעת חוק להקים גורם מתכלל בינואר, היא נזרקה מכל המדרגות. ועדת השרים פשוט דחתה אותי". 

הם נתנו סיבה לדחייה?
"תקציבית – שזה מאוד יקר. כרגיל, רואים את החור שבגרוש. האירוניה היא שהם ישלמו על זה הרבה יותר. כל אדם שלא יתנו לו מענה, הוא אדם שיהיה לא יצרני. הם אנשים שיתאבדו או יהיו בפוסט-טראומה כל החיים שלהם". 

אז למה רק עכשיו, שמונה חודשים אחרי?
"אני חייבת להודות שאני נכנסתי לאירוע, מבחינת חקיקה, רק משהו כמו חודש וחצי אחרי. בכלל לא דמיינתי את גודל החוסרים. כל הזמן סיפרו לנו שהמשרדים נותנים את המענים, ואז ישבתי עם קבוצה של הורי נרצחים והבנתי שממש לא. כשהתחלנו את הדיונים בוועדה הבנתי כמה גדול הפער". 

את ההצעה הנוכחית הבאת עם פינדרוס – חבר קואליציה, חרדי – והשגתם 25 חתימות מכל הסיעות.
"חתימה של ח"כ, באמת של החיים, זה לא כזה משנה. ברגע שוועדת שרים אומרת לא, זה לא. פה אולי לא אמרו לא, אבל אמרו תמתינו, ואז המתנו, והוא הביא את הוועדה. עכשיו נותר לחכות לראות לאן זה יילך, ולהמשיך להילחם. 

"אני אגיד את האמת, לא מעניין אותי, העיקר שיהיה מענה. פינדרוס הוא לא ה-Cup Of Tea שלי מבחינה אידיאולוגית, דעותינו רחוקות כמזרח ממערב, אבל זה פשוט לא מעניין אותי. מעניין אותי לתת מענים. נמאס לי לאכזב את האנשים האלה". 

"מפחדת שסמוטריץ' משתמש בהקמת ועדה כתירוץ למסמוס" 

ברקע הדברים, בדצמבר האחרון הודיע הביטוח הלאומי לנפגעי אירועי 7 באוקטובר ומשפחותיהם, שחלקם פוצו על ידו לאחר האירועים באופן אוטומטי, שללא חקיקה ייעודית מתאימה, הביטוח הלאומי לא יוכל להמשיך לסייע לנפגעים ולמשפחות ללא הגשת מסמכים ועמידה בפני ועדה רפואית, היות ועל פי החוק, הביטוח הלאומי יכול לפעול רק במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפיו יש צורך בהכרה, והנפגע צריך להגיש תביעה לקבלת פיצוי עבור סוג הפגיעה הרלוונטי (פיזית, נפשית, אובדן כושר עבודה ועוד), לספק מסמכים רפואיים התומכים בטענותיו ולעבור ועדה רפואית.

תחתית הטופס של חוק הסיוע למשפחות נפגעי 7 באוקטובר, הוא למעשה ניסיון לתת מענה לצורך זה בחוק ייעודי, היות ובישראל אין חוק שמאפשר לפצות נפגעים במעגלים שניים או שלישיים, או לפצות נפגעי "אסונות לאומיים". 

"כל הסעדים שביטוח לאומי נותן קיימים בחוק", אומרת אלהרר. "הם לא יכולים להמציא חקיקה. יש נהלים שעברו בהחלטות ממשלה, כמו נוהל חרדה, שהביטוח הלאומי יכול לתת על פיהם סעדים חירומיים זמניים, אבל הם לא יכולים להמציא זכויות. דווקא הם אומרים כל הזמן – אנחנו נשמח לתת כמה שיותר זכויות לכמה שיותר אזרחים, אבל הם מחויבים במסגרת חוקית. בגלל זה חייבים לייצר אחת כזו, וצריך לעשות כל מה שאפשר בשביל זה". 

בדיון המוקדם בוועדה עלה כי שר האוצר סמוטריץ' הקים כבר לפני כחודש ועדה הפועלת למטרה זו, בראשות הפרופ' למשפטים אביעד הכהן, ולטענת נציגי האוצר היא כבר החלה בפעילותה, כך שאין צורך בחוק.

יו"ר הוועדה, ח"כ ישראל אייכלר, החליט שלפני קידום החוק, נציגי האוצר יציגו את מסקנות הוועדה תוך 20 יום – החלטה שעוררה את זעם משפחות הנפגעים, ששוב מקבלות דחייה במתן מענים להם הם מחכים כבר שמונה חודשים.  

גם אלהרר הביעה אי נוחות מההחלטה. "הצעת החוק עברה בקריאה טרומית לפני החלטת שר האוצר להקים ועדה. כל מי שחי יומיים במדינת ישראל יודע שהדרך הכי מהירה למסמס אירוע זה להקים ועדה. דעתי לא נוחה עם זה שזו החלטה רק של שר האוצר. כמו שהשר החליט על הקמת הוועדה, הוא יכול להחליט על הפסקת פעילותה או לא לקבל את המלצותיה. זה נשמע כמו ישראבלוף".  

כרגע, על פי החלטת הוועדה, החוק לא מקודם עד שיוגשו מסקנות הוועדה שהקים שר האוצר. את מרוצה מזה?
"מאוד לא אהבתי את האירוע הזה, אני מאוד מפחדת שסמוטריץ' משתמש בהקמת ועדה כתירוץ למסמוס. בגלל זה אני עדיין משאירה את החוק על השולחן. אני לא מוכנה לרדת מדיונים בנושא עד שאני לא אראה מה קורה עם מסקנות הוועדה הזו. אני לא מסירה את הצעת החוק, ואני אמשיך לנג'ס להם". 

למה הוועדה של סמוטריץ' שונה מהוועדה הציבורית שמוצעת בחוק שלך, שגם אותה, על פי ההצעה, אמור להקים שר האוצר?
"בחוק הוא צריך לממש את המסקנות תוך כמה ימים, וגם יש שם בהגדרה נציגות של המשפחות. הוא יכול גם לא לקבל את המסקנות, ואז מה נעשה? היא גם עמומה, לא ברור מה מסגרת התקציב שלה. בטוח יש להם איזושהי מסגרת. או זה, או שלא תהיה שום התחייבות לקבל שום המלצה. בטוח אין להם כרטיס פתוח". 

מה את שומעת מהמשפחות?
"המשפחות מעורבות בחוק שהבאנו, ומאוד לא נעים לי. הם מאוד מאוכזבים, מתוסכלים. הם באים לדיונים בכנסת, מצפים כל פעם שתהיה בשורה, וכל פעם אני אומרת להם שעוד אין, ואני צריכה לתרץ מולם למה הממשלה הזו חדלת אישים. איך את היית מרגישה? איך אני הייתי מרגישה? זה איום ונורא.  

"באופן כללי, הממשלה לא מתפקדת. רואים את זה בכל נישה. כל נושא שנוגעים בו, הממשלה בדיליי. כמעט כל המשרדים, הם לא מתפקדים. זה אירוע שהמדינה לא ידעה כמותו. צריך להיות מאוד יצירתיים, והם לא יודעים לעשות את זה".  

"האווירה במסדרונות הכנסת היא שכלום לא עובד" 

מה שנכון זה להעביר חוק ייעודי ל-7 באוקטובר? גם באסון מירון עלה הצורך בחוק אסונות לאומיים, משהו מקיף יותר שיאפשר פיצוי לנפגעים. מה יהיה חס וחלילה בדבר הגדול הבא?
"כן, זה מה שנכון. באסון מירון הייתה החלטת ממשלה ייעודית, ועכשיו זה אסון בסדרי גודל יותר קטלניים. אני לא רואה את הממשלה הזו מעבירה חוק לדורות. עכשיו, כדי לדאוג לאנשים, צריך להביא חוק ספציפי". 

יש בכל זאת שיתופי פעולה. יש מי שעובד ורוצה לעשות משהו?
"ביטוח לאומי עובד קשה מאוד ועושה המון מהיום הראשון, נרתם לכל משימה ונמתח עד הקצה. משרד הרווחה התעורר גם די מהר. במשרד הבריאות פשוט אין. אין מטפלים, אין פסיכולוגים, בטח שאין פסיכיאטרים. עוד לפני הייתה קטסטרופה. המערכות הציבוריות יובשו במשך שנים, ועכשיו הם מביטים לשמיים ומגלגלים עיניים".  

אם זה היה נופל על הממשלה הקודמת, המצב היה שונה?
"היינו קמים כל בוקר כדי לדאוג לאנשים. לא היינו נוסעים לחו"ל, לא היינו מאשימים אחרים. אני רואה אותם בעיקר בהתגוננות ופחות בעשייה. זו לא הייתה הממשלה שלנו. 

"חוץ משר הנגב והגליל, יצחק וסרלאוף, שעוד איכשהו עובד, וגם אותו ממדרים, מה הם עשו עד היום? השרה לשוויון חברתי מאי גולן למשל, מה היא עשתה עד היום? אם לא הייתי הולכת לממלאת מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי הקודמת ואומרת לה לבוא איתנו למתחמי המרפא ולשים עמדות של ביטוח לאומי, מישהו היה דואג לזה?". 

גם לגבי החטופים?
"אני לא רואה שיש כיוון כרגע למשא ומתן. אולי הסרטון המזעזע של התצפיתניות יעשה להם משהו, נחיה ונראה". 

יש גם המון ביקורת עליכם כאופוזיציה. לא מספיק לוחמניים, לא ברחובות, שגם אתם לא עושים כלום.
"אני לא מקבלת את זה. גם אם מדברים עם שרים, הם אומרים שחברי הכנסת היו מאוד פעילים, גם בימים ובשבועות הראשונים, בפינויים של אנשים, במתן מענים, יחד עם הפילנתרופיה. כשהממשלה הייתה בהלם. אני לא בממשלה, אז אני עושה מה שאני יכולה. אני לא רוצה לשבת בבית ולחכות שהם יעשו, אני רוצה לדרבן אותםלעשות כמה שיותר. אין לי מה לעשות חוץ מלהמשיך ולדחוף כח"כית. זה לא יבוא לבד. 

"לגבי לוחמנות, ההבדל בינינו לבין האופוזיציה שהייתה בממשלה שלנו, הוא שאנחנו היינו על חודו של קול. כל תזוזה של מישהו הייתה משנה. פה יש רוב מוצק, גנץ בממשלה ואני לא רואה אותו יוצא. בינתיים הוא רק מאיים, אני לא יודעת על מי, כי נתניהו כבר ענה לו". 

את חושבת שתצליחו להחליף את הממשלה?
"אני מאוד מקווה. אנחנו עובדים בזה, אבל אנחנו צריכים אנשים אמיצים. גם בקואליציה, כולם מבינים שהממשלה הזו לא תצליח להשיג כלום, שהיא מחרבת את המצב ושכל יום שעובר מכניס אותנו לביצה עמוקה יותר. 

"יש המון מהקואליציה שעובדים קשה ורוצים לעשות. הם מאוד מתוסכלים מהמצב, האווירה במסדרונות הכנסת היא שכלום לא עובד. אבל הם פחדנים, מתדרכים בעילום שם. לקראת החוק גם ישבתי עם גורמי מקצוע מתוך הממשלה. אני לא רוצה להסגיר אותם, כי גם הם מפחדים. אני מאוד מקווה שיקומו כמה אמיצים. יש לי תקווה שהממשלה תיפול, זה יקרה בסוף. ואז אפשר יהיה להתחיל לתקן".