הדיון בסגירת מוקד החירום לחברה הערבית בוועדת הביקורת של הכנסת שתוכנן להיום (שני) נדחה לשבוע הבא, בעקבות בקשתה של השרה לשיוויון חברתי, מאי גולן (הליכוד), להשתתף בדיון. סגירת מוקד החירום זוכה לביקורת גורפת מצד גורמים רשמיים כמו פיקוד העורף והמשטרה וכן מצד ארגוני חברה אזרחית שפנו לאחרונה במכתב לשרה לא לסגור את חדר המצב.

"מוקד החירום עוסק במגוון נושאים הקשורים למצב החירום: מיגון, שוק אפור, ההסלמה ביחסי יהודים-ערבים, ובריאות", מסבירה עולא נג'מי, מנהלת המרכז היהודי-ערבי לשלום, בגבעת חביבה. "הוא מיקד את מאמציו בחיבור בין מוסדות המדינה לחברה הערבית. בפעם הראשונה פיקוד העורף, והמשטרה נפגשו עם ראשי הרשויות כדי לתאם פעולות. המוקד ידע לתכלל את הפעולות ולתאם בין הגורמים השונים. לדוגמא, אנו, המרכז בגבעת חביבה, פיתחנו יוזמות למניעת הסלמה, כמו 'שומרי שותפות' שפעלו מול המשטרה ומול האוכלוסייה".

עולא נג'מי (צילום: אלבום פרטי)

"בעבורנו המוקד הקל על הפעולה עם הממשלה. המוקד הוא חלק מהרשות לפיתוח כלכלי, הוא הביא לדיון את הממשלה, את ארגוני החברה האזרחית ואת הרשויות המקומיות". נג'מי מספרת כי בזכות המוקד יצאו ראשי עיריות כפר קאסם וראש העין במכתב משותף למען השמירה על מקומות העבודה המשותפים ועל בטחון האזרחים, לאחר שפקח סילק עובדי בניין ערביים מאתר בנייה בראש העין.

"יש לי ביקורת על הרשות לפיתוח כלכלי, אבל הם עושים מספר דברים טובים", מוסיפה נג'מי, ומספרת כי בעיצומו של גל המעצרים לאחר ה-7/10 נפגש פרקליט המדינה עם ארגוני חברה אזרחית ערביים וראשי רשויות ערביות: "זה העמיק את האמון בין הערבים למוסדות המדינה. הפוליטיקאים לא רואים בזה ערך, לא יודעת למה, אבל יש לזה ערך עצום".

"ראינו כל מיני יוזמות. היו החלטות ממשלה 549 (ההחלטה למאבק בפשיעה בחברה הערבית – י.ש.) ו-550 (תכנית החומש לחברה הערבית – י.ש.). הכל נעצר עכשיו", מתארת נג'מי ומצביעה על ההקשר הרחב של סגירת המוקד לטענתה "הם מנסים משהו, סוגרים ומנסים משהו אחר. זה פוגע באמון. למה להתחיל הכל מאפס כל פעם".

"בחמש השנים האחרונות לא שמעתי שהמדינה משקיעה באזרחיה" היא אומרת. "היו לנו 5 מערכות בחירות ו-4 מבצעים צבאיים. זה מתבטא בצמצום תקציבים ובמיוחד מהמוחלשים ובכלל זה החברה הערבית. הצמצום התקציבי בחברה הערבית התחיל עוד לפני המלחמה. הממשלה הקודמת השקיעה כסף. לדוגמא, התכנית "לעצור את הדימום" שעבדה בצורה בצורה כוללנית ב-7 ישובים עם הצעירים. היא זכתה לביקורת רבה מהחברה הערבית. אבל המודל הוא טוב. הממשלה הנוכחית עצרה הכל".

"אנו חיים בתקופת חוסר ודאות מתמיד. אבל מניסיוני אני רואה שהאזרחים מצליחים לעשות את ההפרדה בין ההתבטאויות של הפוליטיקאים למציאות היחסים בין יהודים לערבים. האזרחים מבינים שאין דרך אחרת אלא לחיות יחד, זה מה שהמדינה לא מצליחה להבין. כשדיברו לתושבים בשפה שלהם שהם רואים שיש מי שאכפת לו מהם כאזרחים. זה משפיע".