דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י"ח בסיון תשפ"ד 24.06.24
30.8°תל אביב
  • 30.0°ירושלים
  • 30.8°תל אביב
  • 27.7°חיפה
  • 30.8°אשדוד
  • 36.0°באר שבע
  • 42.3°אילת
  • 36.2°טבריה
  • 28.8°צפת
  • 31.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חברה במלחמה

דעה / ליהודי ארה"ב אכפת מחורפיש יותר מאשר ליהודי ירושלים

בבוקר המדינה טוענת בבג"ץ שאין סיבות ביטחוניות לפנות את חורפיש וישובי הגבול האחרים שלא פונו; אחר הצהריים ספג היישוב מתקפת טב"מים. כמה אדישה למצבם של תושבי הצפון יכולה המדינה להיות?

כוחות הביטחון בזירת תקיפת הכטב"ם בחורפיש (צילום: איל מרגולין/פלאש90)
כוחות הביטחון בזירת תקיפת הכטב"ם בחורפיש (צילום: איל מרגולין/פלאש90)
דוד טברסקי

המתקפה המשולבת אתמול (רביעי) על שטח הכינוס הצה"לי הצמוד ליישוב הדרוזי חורפיש בגליל המערבי, כ-4 ק"מ מגבול לבנון, תוכננה לעומק ובמשך זמן רב, על פי הפרסומים בערוצי החיזבאללה. המתקפה כללה ירי משולב ומתואם של שני כטב"מים. לוחם מילואים אחד נהרג ו-8 נפצעו במתקפה, בדרגות חומרה שונות.

איזה אבסורד. רק כמה שעות קודם למתקפה, בבג"ץ, בתשובה לעתירה שהגישו 14 יישובים סמוכים לגבול שלא פונו, ובהם חורפיש, טענה המדינה שהיישובים שלא פונו לא נדרשו לכך מבחינה ביטחונית, וגם כעת אין צורך לפנותם, ועל כן אין המדינה יכולה חוקית לצרף אותם לתוכנית הפיצויים של היישובים המפונים.

המדינה, צריך לומר, לא מתכננת לעומק את הטיפול בתושבי "העורף", החיים צמוד לבסיסי צה"ל וסובלים מדי יום את הריקושטים של המלחמה: ריצות למרחבים המוגנים (אם יש כאלו), רעש תותחים, שריפות, חסימות כבישים, פגיעה בעסקים ושירותי החינוך והבריאות. ובחורפיש גם פגיעה פיזית בתושבים. כשזה מגיע למדיניות הממשלה, חורפיש שקולה להרצליה או נתניה.

"אני מודה ליהודים בארה"ב שנתנו לי 100 אלף דולר בשביל מיגוניות, ולא המדינה שנלחמתי להגן עליה", אמר רק בשבוע שעבר אנור עאמר, ראש מועצת חורפיש, בדיון בוועדת הכספים, וזו לא הייתה ההתייחסות הראשונה שלו לנושא. הוא חזר על כך כמה פעמים בביקורים של חברי הכנסת והשרים בצפון במשך כל המלחמה. וגם אתמול הזכיר, שרק מחצית מהבתים ביישוב ממוגנים.

המועצה המקומית חורפיש (צילום: דורון הורוביץ/ פלאש 90)
המועצה המקומית חורפיש (צילום: דורון הורוביץ/ פלאש 90)

וזה לא רק הביטחון. בסיור של ועדת הגנב והגליל באזור, באפריל האחרון, תיאר את מצב המועצה: "הכל בהתמוטטות; הרווחה, הכלכלה. אין עסקים, אין מסעדות, אין צימרים, אין כלום. אני בחובות של 10 מיליון ש"ח מכיוון שאני מממן את הדברים האלו ולא המדינה, איך זה יכול להיות?"

הנהגת חורפיש, ישוב שרוב תושביו דרוזים, הצהירה עוד בימי מלחמת לבנון השנייה, שלא יתפנו מסיבות אידאולוגיות. "הדרוזים לא מתפנים מאדמתם לא משנה עד כמה קשה", אמרו אז ומאז יותר מפעם אחת, ובמלחמה הנוכחית הציבו דרישה: עיבוי וחיזוק מערך המיגון ביישוב.

תוכנית "מגן לצפון", שנועדה לתת פתרון ביטחוני, או לפחות להגביר ולו במעט את תחושת הביטחון של תושבי חורפיש, שאיבדו שניים מבניהם במלחמה, החלה את יישומה כבר בתקציבי 2019, והייתה אמורה להיות מתוקצבת ב-5 מיליארד שקלים עד 2030.

אלא שמתקציב המיגון, שעמד על 900 מיליון שקלים, משרד הביטחון מימש עד 2024, רק כחצי מיליארד שקלים, על פי דוח מבקר המדינה מינואר האחרון – רוב הסכום עבור היישובים צמודי הגדר. חורפיש, יאנוח ג'ת, פסוטה ופקיעין, הממוקמים עד כ-7 ק"מ מהגבול, זכו לחלק קטן מאוד מהתקציב.

באוצר מתכוונים אמנם להשקיע כ-1.4 מיליארד שקלים במיגון האזור, במסגרת התוכנית הממשלתית לחיזוק ושיקום הצפון, אבל הכסף ילך קודם כל ליישובים הקרובים ביותר לגדר.

והצרות של תושבי חורפיש עוד יגדלו, משום שהאוצר מבקש להפריט את מערך המיגון וליקר אותו על ידי קידום מדיניות סבסודים, שתחייב את התושבים שירצו להתמגן, במימון עצמי חלקי. במקרה של חורפיש המימון כזה יכול להגיע עד ל-150 אלף שקלים.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ (צילום: נועם רבקין / פלאש 90)
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ (צילום: נועם רבקין / פלאש 90)

התוכנית הממשלתית לא מספקת ליישובים הלא מפונים מענה לטווח הקרוב. הכניסה של חורפיש לתוכנית לטווח הארוך הושגה רק לאחר לחץ על הממשלה, אך, נכון להיום, יוני 2024, תקציב התוכנית הזו לא אושר. אם כך, לתושבי חורפיש נותר רק לקוות שליבם הנדיב של יהודי ארה"ב, המרוחקים מהם אלפי קילומטרים, ימשיך לפעום, מכיוון שלאלה הקרובים, בירושלים, פשוט לא אכפת.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!