זאת הייתה שנה חלומית לקשת רועי דרור, במהלכה ביציע קפיצה מטאורית בענף. כעת הוא מסמן את המטרה שלו באולימפיאדת פריז: "אם אגיע לרבע הגמר אני יהיה מאוד מרוצה. אני יודע שאני יכול ואני רוצה לנצח. אני שם את זה בתור מטרה. אבל אני אהיה שמח עם כל מה שהוא רבע הגמר ומעלה", אומר דרור בראיון ל'דבר'.
ב-25 ביולי 2023 דורג דרור במקום ה-160 בעולם ומחר (חמישי), בדיוק שנה אחרי, הוא יחל את דרכו במקצה הדירוג של המשחקים האולימפיים בפריז, כאשר הוא מדורג במקום ה-23 בעולם. בעונה האחרונה זכה דרור במדליות הזהב האישית והקבוצתית באליפות אירופה עד גיל 21 באולמות והיה הישראלי הראשון לזכות בטורניר גרנד פרי (קרואטיה) ובשבוע שעבר זכה במדליות הזהב האישית והארד הקבוצתית באליפות אירופה עד גיל 21.
שני הקשתים הישראלים, מיכאלה משה ורועי דרור, יחלו את דרכם במשחקים האולימפיים בפריז במקצי הדירוג. לאחר שיירו 72 חצים כל-אחד, ישובצו המשתתפים בשלב הנוקאאוט הכולל 64 מתחרים בגברים ובנשים, ו-16 הנבחרות עם הצמדים בעלי הניקוד המשותף (גבר ואישה) הגבוה ביותר, שיתחרו בתחרות המיקס. בשלב הנוקאאוט יתחרו בהצלבה במאץ' לפי הדירוג המוקדם, כאשר מדורג במקום ראשון מתחרה מול מקום 64 וכך הלאה.
"לקחת אטרקציה ולעשות אותה עוד ועוד"
דרור בן ה-19 מכפר סבא, החל את דרכו כספורטאי בכלל בענף השחייה כשחיין במקצי הפרפר והגב. "הייתי בשחייה מאז שאני זוכר את עצמי", הוא מספר. "בגיל 5 התחלתי לשחות ובגיל 10 התחלתי להתחרות". השינוי הגדול הגיע, כאשר בגיל 14 החליט לפרוש "פרשתי כי לא נהניתי יותר. בשחייה עובדים קשה ואם אתה לא נהנה זה בעיה".
את ענף הקשתות הוא הכיר לראשונה בכיתה ו', במהלך טיול משפחתי בגרמניה, התנסתה המשפחה באטרקציה המקומית. "היה לי כיף והמדריך שם עשה לי ממש 'הייפ', הוא אמר שאני ממש מוכשר. שנה אחרי זה ירינו שוב במהלך חופשה בגרמניה". לאחר שפרש משחייה, ההורים שלו התעקשו שיבחר ענף ספורט אחר לעסוק בו ודרור החליט לבדוק על ענף הקשתות. "נזכרתי בזה ואמרתי אני אחפש אם יש איפשהו קרוב ואז גיליתי שיש מועדון ממש 5 דקות מהבית שלי".
דרור החל להתאמן במועדון המקומי וגילה מחדש את ההנאה מספורט. "זה היה כיף לקחת אטרקציה ולעשות אותה עוד ועוד. אבל גם ידעתי שבשחייה התאמנתי בלי הפסקה, אז פחדתי שאם אני אתאמן יותר מדי אז ימאס לי. אז אני זוכר שאמרתי למאמן שלי שאני לא רוצה להיות תחרותי, כי אז אצטרך להתאמן הרבה ואפסיק לאהוב את זה. לא רציתי להפסיק לאהוב את הקשתות".
ומה הוא ענה לך?
"הוא אמר לי 'אנחנו עוד נראה' והוא כמובן זוכר לי את זה עד היום".
"באתי לתחרות משום מקום, רק אז התחלתי לחשוב על האולימפיאדה"
במהלך השנה הראשונה שלו בענף, התפרצה מגפת הקורונה. האימונים במועדון נפסקו, אך דרור שהיה נחוש להמשיך להתאמן לקח מטרה לביתו והמשיך את אימוני הירי לבדו בבית. בדיעבד, הוא מודה בטעות שעשה ובנסיגה שזה עשה לטכניקה שלו. "זה היה רעיון לא טוב. זה שיבש לי את הטכניקה, יריתי בלי מאמן ואז עוד לא הבנתי שום דבר. לאחר מכן החלו אימונים בזום. בעיקר אימוני כוח עם קשת ומכשיר שתופס את המיתר ואתה יכול לירות, אבל זה לא באמת לירות. זה בלי חץ ואתה מכוון לקיר".
שנתיים לאחר שהחל את דרכו בענף, התקבל דרור לנבחרת הנוער וכבר בתחרות השנייה החל להראות ניצוצות של הכישרון שלו עם זכייה בתחרות נוער קטנה בסלובניה. "הייתה הרבה התלהבות סביב זה, כי באתי משום מקום. אבל ניצחתי את זה ואם עד אז לא היו לי שום מחשבות על האולימפיאדה עד אז, התחלתי לחשוב על זה".
בטורניר הבכורה שלו בבוגרים, זכה דרור בקוואטה למשחקים האירופאים בפולין 2023, שם טעם לראשונה אווירה של אירוע גדול עם משלחת ישראל מענפים נוספים וסיים במקום ה-33. הפריצה הגדולה שלו החלה השנה עם זכייה בטורניר באולמות בניס, צרפת עליה קיבל 40 נקודות וקפץ ממקום 126 למקום ה-50 בדירוג העולמי.
הזכייה המפתיעה פתחה הזדמנות נדירה לנסות להגיע למשחקים האולימפיים דרך הדירוג העולמי ושם החל מבצע "ויזה לווגאס". עונת האולמות הגיע לקראת סיומה וכדי לצבור ניקוד חשוב, היה צריך להטיס את דרור לתחרות כפולה בלאס וגאס בה חולקו נקודות רבות. "יום אחרי שניצחתי בצרפת, גיא מצקין (מנכ"ל האיגוד) שלח לי הודעה אם יש לי במקרה ויזה לארה"ב". לדרור היה רק דרכון זמני ובטח לא ויזה לארה"ב.
בשבוע מורט עצבים הצליחו באיגוד הקשתות לנצח את הבירוקרטיה הישראלית בדרך לדרכון, ויזה וזכייה ב-20 נקודות קריטיות בטורניר בלאס וגאס, שהקפיצו את דרור למקום ה-35 בעולם. "גיא הפעיל את כל הקשרים שיש לו בוועד האולימפי ומשרד הפנים ואז יומיים לפני הטיסה נאמר לי שאני טס".
דרור המשיך את הכושר הנהדר שלו עם זכייה במדליית הזהב האישית והקבוצתית באליפות אירופה באולם שנערכה בקרואטיה, כאשר בגמר הוא ניצח את שותפו לנבחרת ניב פרנקל. "זאת הייתה תחרות מאוד מוצלחת בשביל ישראל, לפני שטסנו לשם אמרתי לעצמי שהמטרה היא לנצח בקבוצתי ומדליה באישי".
"אתה יכול לנצח אלוף אולימפי ולהפסיד מיד למישהו לא מדורג"
רגע השיא שלו בקריירה, היה הזכייה בחודש יוני בתחרות הגרנד פרי בקרואטיה. דרור סיים במקום ה-12 את מקצה הדירוג עם 667 נקודות. בסיבוב השני ניצח את מרטין ואנרהנן הבלגי 2:6, בסיבוב השלישי ניצח 4:6 את ניקולס ד'אמור מאיי הבתולה שיתחרה בפריז ומדורג 13 בעולם. בשמינית הגמר גבר 1:7 על סטיב ויג'לר ההולנדי שמדורג 8 בעולם וזכה במדליית הכסף במיקס באולימפיאדת טוקיו.
הניצחון הגדול ביותר בקריירה שלו התרחש בקרב רבע הגמר בו ניצח דרור את מי שמחזיק את התואר המשולש המכהן (אלוף אולימפי, אלוף העולם ואלוף אירופה) מטה גזוז הטורקי, בתוצאה 2:6. "התחלתי לא כל כך טוב, אבל הצלחתי לקבל 9 נקודות. עשינו שנינו 28 ואז עשיתי שתי סטים ממש טובים והובלתי 1:5. בסט האחרון יריתי בהתחלה 19 ואז יריתי חץ לא טוב. אני מתחיל לרדת מהקו בתחושה שהפסדתי את הסט ואז ריצ'רד (המאמן) אמר לי שזה כן היה מספיק, כי הוא ירה 27".
איך הייתה התחושה לנצח את האלוף האולימפי?
"זה ממש שימח אותי, אבל לא יכולתי יותר מדי לשמוח כי יש אחר כך עוד מאץ'. היה לי חצי גמר מיד אחרי. אז ממש שמחתי באותו הרגע, אבל בסופו של דבר מאץ' זה מאץ'. אתה יכול לנצח אלוף אולימפי ולהפסיד מיד למישהו מאיטליה".
דרור ירד מהר לקרקע וניצח בחצי הגמר את מתיאו בליסרי האיטלקי 3:7 וזכה בתואר הגרנד פרי עם ניצחון 0:6 בגמר על פטריק יוסטון הבריטי. "הגעתי לגמר עם מלא ביטחון מול מישהו שלא דורג גבוה. ניצחתי אותו גם בצרפת בחורף בחצי הגמר 0:6, אז אמרתי לעצמי 'סבבה הוא מפחד ממך אז קדימה'. אין לי אף מדלית כסף, עד כה ניצחתי בכל הגמרים".
איך זה היה לשמוע את התקווה בתקופה הזאת?
"זה היה ממש מרגש. אחר כך גם לקחו אותי מיד לבדיקת סמים ואני רואה בטלפון ששחררו חטופים. זה היה בדיוק באותו הזמן, זה היה וואו".
מבחינתו של דרור האתגר הגדול יותר במהלך התחרות האולימפית, יהיה לנצח את המאצ'ים בשלבי הנוקאאוט. "במוקדמות, הניקוד הוא שלך, זה משהו שיותר קל להתכונן אליו. כמו שאתה יורה 72 חצים בתחרות, אתה יכול לעשות את זה גם באימונים וכך לתרגל את זה. כשאתה מגיע למאצ'ים, כל שלושה חצים שלך נמדדים מול מה שעשה היריב שלך. ואז גם אם ירית 29 והוא ירה 30, הפסדת את הסט. לכן בעיני זה משהו שיותר קשה להתכונן אליו. בסופו של דבר במאץ' לא מספיק שתביא את הממוצע שלך. צריך שתביא את האקסטרה, טיפה יותר".
בשלוש השנים האחרונות עשה ענף הקשתות קפיצת מדרגה משמעותית. איתי שני היה הקשת הישראלי הראשון שהעפיל למשחקים האולימפיים בטוקיו והרשים כל הדרך עד שמינית הגמר.
חלק משמעותי מההצלחה של הנבחרת היא בזכות הגעתו של המאמן האנגלי ריצ'רד פריסטמן. "הוא הביא מלא ידע שלא היה קיים בארץ, דברים שעכשיו נראים לי טריוויאלים, אלו דברים שאנשים לא ידעו לפני שלוש שנים. ר'יצרד עשה מהפכה בארץ מבחינת הידע. התחלתי לעבוד איתו לפני שנתיים ומאוד השתפרתי בעזרתו. לא יכולתי להגיע לאיפה שאני נמצא עכשיו בלעדיו".



