חגיגות שמחה ואירועי אבל נערכו בשבוע שעבר בקפריסין, שכנתה המיודדת ביותר של ישראל. קפריסאים יוונים התאבלו, ואילו טורקים חגגו את יום השנה ה-50 לפלישה של צבא טורקיה לאי וחלוקתו לשתי מדינות. הסיכוי לפיוס בין שני חלקי האי קלוש, אולם הסכסוך ביניהן לא הוצת למלחמה של ממש, למרות הכאוס באזור בעשור האחרון.

"בניגוד לסכסוך הישראלי-פלסטיני", מסבירה ל'דבר' ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, "אין כמעט אלימות בסכסוך בקפריסין מאז 1974. אבל משפחות אשר הן או קרוביהן נאלצו לעזוב את בתיהם בחילופי האוכלוסין שנערכו עם חלוקת האי, נושאות עמן זיכרונות כואבים ורואות בעצמן זכאיות לפיצוי. הדור הצעיר כבר פחות חושב שיש סיכוי לחזור לבתים המקוריים, אבל יש עדיין סיסמאות בסגנון של 'נקמה' ו'לא נשכח'".

המחלוקת: נוכחות צבאית טורקית

ב-20 ביולי 1974 פתחה טורקיה במבצע צבאי באוויר ובים נגד הרפובליקה של קפריסין, בתגובה להפיכה שבוצעה ב-15 ביולי באותה שנה באי. את ההפיכה הובילה החונטה הצבאית ששלטה אז ביוון, במטרה להדיח את הארכיבישוף מקריוס, הנשיא הנבחר של קפריסין שזכתה לעצמאות רק 14 שנים לפני כן. טורקיה ביססה את פעולתה על הסכם הערבות שנחתם בין בריטניה, יוון, טורקיה וקפריסין בעת יציאת השלטון הבריטי מהאי ב-1960.

מבצר עתיק בצפון קפריסין. כיום מתנוסס עליו דגל טורקיה (צילום: דפנה איזברוך)

טורקיה הצליחה להשתלט על יותר משליש מהאי תוך כחודש אחד של לחימה, וגירשה יותר מ-160 אלף קפריסאים יוונים לדרום. עם שוך הקרבות הקימה טורקיה משטר צבאי ששלט בצפון האי כמעט עשור, עד 15 בנובמבר 1983, אז הכריזה על הקמת 'הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין' – מדינה שטורקיה מכירה בה. מועצת הביטחון של האו"ם קבעה שהכרזת העצמאות של הרפובליקה בלתי חוקית ופסולה, ועל כן למעט טורקיה, אף מדינה בעולם לא מכירה בה.

בקפריסין חיים כמיליון וחצי בני אדם, מהם רק כ-300 אלף ברפובליקה הטורקית של צפון קפריסין. ב-2003 התקבלה קפריסין (היוונית) לאיחוד האירופי, וב-1 בינואר 2008 הצטרפה לגוש האירו. המטבע הרשמי בצפון קפריסין הוא עדיין לירה טורקית. מזכ"ל האו"ם דאז, קופי אנאן, הוביל ב-2002 לתחילת משא ומתן בין שני חלקי האי, אולם לאחר כשנתיים השיחות נקלעו למבוי סתום. ביוני 2017 ניסה מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש לחדש את שיחות השלום, אולם גם המאמץ הזה נכשל במהרה. מאז לא התקיים כל משא ומתן רציני, והעמדות של שני הצדדים התרחקו.

"שתי אבני הנגף הגדולות ביותר היו סוגיית הערבויות הביטחוניות והצבת כוחות טורקיים באי",  מסבירה לינדנשטראוס, "הן שהביאו לקריסת המגעים בין שני הצדדים. קפריסין היוונית התעקשה על נסיגה מוחלטת של כל כוחות הצבא הטורקים מהאי מייד עם אימוץ ההסכם, אולם טורקיה וקפריסין הטורקית מתנגדות לכך".

ד"ר גליה לינדנשטראוס. "מאז 2020 טורקיה וקפריסין הטורקית משמיעות יותר ויותר קריאות ליישם פתרון של שתי מדינות, ולא לנסות לאחד את האי" (צילום: INSS)

אילו סוגיות נוספות נדונו במשא ומתן?
"שני הצדדים הגיעו לדרגות שונות של הסכמה בסוגיות הנוגעות לממשל, לאיחוד האירופי, לאזרחות ולפיצויים על רכוש, אולם הפרטים הקטנים, מעבר לעקרונות כלליים, נותרו ברובם מעורפלים. קפריסין הטורקית חותרת להשיג הסכמה על שתי מדינות שוות באי, ואילו קפריסין היוונית מעדיפה מדינה אחת מאוחדת שתקום מתוך הרפובליקה של קפריסין, ושהקפריסאים הטורקים יהיו בה מיעוט. המחלוקות סביב הממשל התרחבו גם לסוגיית השליטה במשרד החוץ וביחסי החוץ, וחשפו מתחים עמוקים עם יוון וטורקיה. סוגיות הרכוש נותרו לא פתורות, ובסוגייה הטריטוריאלית קפריסין היוונית חתרה לצמצם את השליטה של הצד הטורקי מ-37% לכ-28%, ודרשה להשיב אליה אזורים, כמו ורושה ומורפו".

הכיוון הוא מדינה אחת עם אוטונומיה מסוימת לטורקים או שתי מדינות?
"הקפריסאים היוונים שואפים למדינה אחת, והם חוזרים ואומרים את זה בכל פעם שהשאלה עולה. בעבר המגעים נערכו על בסיס הבנה שלשם זה הולך, אולם מאז 2020 טורקיה וקפריסין הטורקית משמיעות יותר ויותר קריאות ליישם פתרון של שתי מדינות, ולא לנסות לאחד את האי".

אז איך זה ייפתר?
"או שיעברו למשא ומתן רציני לאיחוד האי, או שטורקיה תדחוף להכרה בינלאומית בחלוקת האי. ככל שהזמן עובר מתברר שטורקיה נוטה לפתרון שתי המדינות. טורקיה עשויה בעתיד לשקול לספח את החלק הצפוני של האי, אם כי לא סביר שמהלך כזה יעניק לה יותר חופש פעולה ממה שיש לה כעת, וברור שהקהילייה הבינלאומית תתנגד לכך נחרצות".

ישראלי המטייל בניקוסיה, בירת קפריסין, עשוי לעבור ללפקושה – חלקה הטורקי של העיר – רק בשביל לעשות קניות. מעבר הגבול הרגלי פשוט מאוד ובדרך כלל אינו לוקח יותר מכמה דקות. אחד הדברים שהוסדרו עם תחילת המגעים בין הצדדים הוא האפשרות למעבר חופשי בין שני חלקי האי.

בגבול בין שני חלקי האי נותרו שרידים מלחמתיים כמו גדרות תיל, חפירים ומגדלי שמירה, אולם ניכר בהם גם הפעילות של ארגוני שלום, כמו מגרש כדורגל בשטח נמוך בין שתי חומות המפרידות בין המדינות. "בשביל חלק מהקפריסאים היוונים זה בגדר טאבו ונחשב בגידה", אומרת לינדנשטראוס. "אחרים רואים בזה התקדמות. חלקם נוהגים לחצות את הגבול כדי לעשות קניות בצפון האי, שם המחירים נמוכים יותר וגם זול יותר למלא דלק. החלק הטורקי של מרכז ניקוסיה ההיסטורית יותר תוסס מהיווני, שבו יש לא מעט חנויות סגורות".

כיצד מתבטאת החלוקה עבור האזרחים?
"מבחינת הקפריסאים היוונים, שהם הרוב, הם אזרחים במדינה הנהנית מחברות מלאה באיחוד האירופי ובגוש האירו – זו מעטפת המבטיחה זכויות אזרח בסטנדרט ליברלי מערבי, ומאפשרת תנועה חופשית באירופה כולל זכות לעבוד ולהתגורר בכל אחת מהמדינות החברות באיחוד".

ומה עם הקפריסאים הטורקים?
"קיימות שתי קבוצות אוכלוסייה מרכזיות בצפון האי – הטורקים שהיו באי לפני 1974 וצאצאיהם, ו'מתנחלים' טורקים שהתיישבו באי אחרי 1974 בעידוד הממשלה הטורקית. אין רישום מדויק של מספר ה'מתנחלים', אך סבורים שהיא שווה כיום לאוכלוסייה הטורקית שהייתה באי לפני 1974 וצאצאיה. מי שיש לו הוכחות על כך שהוא צאצא של משפחה שהייתה באי לפני החלוקה יכול להוציא דרכון קפריסאי. 'המתנחלים' מטורקיה זכאים לדרכון טורקי. במקרה של משפחות מעורבות, השלטונות הקפריסאים לרוב מסרבים לתת אזרחות לצאצאים".

מצעד צבאי טורקי בניקוסיה (צילום: AP Photo/Petros Karadjias)

גם רג'פ טייפ ארדואן, נשיא טורקיה, חוגג. "מבצע השלום בקפריסין הציל את הקפריסאים הטורקים מאכזריות והביא להם חופש" (צילום: AP Photo/Petros Karadjias)

האי המפוצל מבחינה אתנית ומדינית מוסיף להיות גורם למתיחות בין יוון וטורקיה, שתי השותפות היריבות בברית נאט"ו, אולם השתיים מסוכסכות בנוגע לאיים נוספים ולנושאים אחרים החורגים מעבר לטריטוריה.

חילוקי הדעות בין יוון לטורקיה עלו שוב בשבוע שעבר לאחר שנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן השתתף במצעד צבאי חגיגי לציון 50 שנה ליום שבו פתחו כוחות טורקיים במתקפה שהם מכנים "מבצע שלום". המצעד נערך בלפקושה, בירת קפריסין הצפונית. ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטקיס נכח באירועי הזיכרון בדרום האי, שם התאבלו על הפלישה הטורקית ה'ברברית'.

"מבצע השלום בקפריסין הציל את הקפריסאים הטורקים מאכזריות והביא להם חופש", אמר הנשיא ארדואן להמון המריע. "אנחנו מוכנים למשא ומתן, להיפגש ולכונן שלום ופתרונות ארוכי טווח בקפריסין". הוא הוסיף כי הקריאות של קפריסאים יוונים לאחד מחדש את קפריסין תחת מטרייה פדרלית, כפי שנקבע בהחלטות האו"ם, אינן אפשריות עוד.

מנהיג קפריסין הטורקית ארסין טטאר אמר שהקפריסאים הטורקים "מתנגדים לשליטה של הרוב היווני" ומחפשים "מעמד לאומי שווה" למדינת הנפרדת שלהם. הוא הוסיף כי כעת "אין בסיס משותף" לחזרה למשא ומתן לשלום. בהתייחסו להחלטה שפורסמה לאחרונה בפרלמנט אנקרה הקוראת לפתרון שתי המדינות, אמר טטאר כי היא "תעזור לנו ולמטרתנו בצורה מדהימה".

הטלוויזיה הממלכתי הטורקית, המשודרת בין היתר בבתיהם של אזרחי הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, התמקד הסיקור המקיף באלימות נגד קפריסאים טורקים לפני הפלישה ב-1974, במיוחד ב-1964-1963 וב-1967.

הקפריסאים היוונים ציינו באותה העת את יום הזיכרון שלהם, שבו קראו לאיחודו מחדש של האי, והוצאת "הכוחות הזרים" – כלומר, צבא טורקיה.

"יש לנו מטרה אחת", אמר ראש הממשלה מיצוטקיס באירוע זיכרון שנערך בניקוסיה, "רפובליקה קפריסאית עם ריבונות אחת, אישיות בינלאומית אחת, לאום אחד, בפדרציה דו-אזורית, דו-קהילתית, מדינה אחת שבה כל האזרחים יהיו קפריסאים ואירופים, בלי צבא כיבוש זר, בלי ערבויות מיושנות".

(צילום: AP Photo/Philippos Christou)

ניקוס כריסטודולידס, נשיא קפריסין, בטקס לזכר הרוגי הפלישה ב-1974 בניקוסיה. "האירועים הראויים לגינוי שאנו רואים באוקראינה היום בוצעו לפני 50 שנה בקפריסין" (צילום: AP Photo/Philippos Christou)

נשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידס אמר שיום הזיכרון הוא יום עצוב לזכור את העבר המדמם ולחשוב על העתיד. הוא השווה את הפלישה הטורקית לקפריסין לפלישה הרוסית לאוקראינה. "האירועים הראויים לגינוי שאנו רואים באוקראינה היום בוצעו לפני 50 שנה בקפריסין", אמר, "ואנחנו חיים את ההשלכות שלהם כל יום".

בכנסיות ברחבי קפריסין נערכו תפילות זיכרון, ופרחים הונחו על קבריהם של יותר מ-3,000 חללים שמתו בפלישה הטורקית. "זו הייתה בגידה בקפריסין וכל כך הרבה ילדים נהרגו", אמר לרויטרס לוקאס אלכסנדרו (90), שטיפל בקבר של בנו בבית קברות צבאי. "זה לא רק ​​הבן שלי, הרבה נפלו שם".

חיזוק היחסים של יוון וקפריסין עם ישראל מאיים על הטורקים

קפריסין הייתה ונותרה השכנה הנאמנה ביותר של ישראל. פחות מ-300 ק"מ מפרידים בין שתי המדינות, שההיסטוריה המשותפת שלהן, בגלגולה המודרני, הולכת למחנות השבי של המעפילים. מאז זכתה קפריסין לריבונות היא תמיד הייתה מיודדת עם ישראל, ובזמנו הייתה השכנה היחידה המכירה בישראל ומנהלת איתה יחסים דיפלומטיים. ישראלים רבים פוקדים את קפריסין מדי שנה, ונהנים מהחופים, מהמסיבות, מהמסעדות ומהמלונות.

ב-14 השנים האחרונות נרקמה ברית משולשת משמעותית בין ישראל, יוון וקפריסין, מה ששדרג מאוד את היחסים בין המדינות. לינדנשטראוס מסבירה כי הברית נובעת משני גורמים מרכזיים: העוינות שנוצרה בין ישראל לטורקיה מאז משט המאווי מרמרה לעזה, ותגליות הגז במזרח הים התיכון.

"משט המרמרה נתפס ביוון ובקפריסין כפרובוקציה טורקית המבטאת כוונות להגברת ההשפעה של טורקיה במזרח הים התיכון", היא אומרת. "תגליות הגז הובילו לצורך בשיתוף פעולה כדי  להגיע להסכמה על תיחום גבולות המים הכלכליים".

קפריסין היא פורצת דרך בנוגע להסכמים על תיחום המים הכלכליים עם שכנותיה. היא חתמה על הסכמים עם מצרים ב-2003, עם לבנון ב-2007, הסכם שבסופו של דבר לבנון לא אשררה, ועם ישראל ב-2010. "תגליות הגז היו מנוף לשיתוף פעולה אזורי מכיוון שהמדינות דנו באופציות שונות לייצוא הגז", מסבירה לינדנשטראוס. "שיתוף הפעולה הגיע לשיאו ב-2020, אז הוקם פורום הגז המזרח ים תיכוני EMGF אשר חברות בו מצרים, יוון, קפריסין, ישראל, ירדן, הרשות הפלסטינית, צרפת ואיטליה. ה-EMGF ייחודי בכך שהוא ארגון בינלאומי אשר צמח מתוך מדינות האזור, דבר נדיר באזורנו. משבר האקלים מביא את המדינות לשתף פעולה בהיערכות לאירועי קיצון, וכן בהערכת ההשפעה של השינויים האקלימיים על מזרח הים התיכון".

ישראל, יוון וקפריסין קיימו מפגשים משולשים ברמת המנהיגים, לעיתים אף פעמיים בשנה, ומפגשים משולשים נערכו גם ברמת שרים, ובפרט שרי האנרגיה. הדיאלוג בין המדינות לא נחלש בעתות של חילופי שלטון בשלוש המדינות. לינדנשטראוס מציינת כי הסכמי אברהם הובילו גם לשיתופי פעולה בין ישראל, יוון וקפריסין לאיחוד האמירויות, לערב הסעודית ואף להודו.

ראש ממשלת קפריסין ניקוס כריסטודולידס וראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס בניקוסיה בשבוע שעבר (צילום: AP Photo/Petros Karadjias)

גם בתחום הכלכלי שיתופי הפעולה בין שלוש המדינות הולכים ומתרבים. קפריסין ויוון הן כבר שנים רבות יעד תיירותי עבור ישראלים רבים, אך שיפור היחסים בין המדינות הביאו לשיאים מרשימים בתיירות ולכך שישראלים קונים נכסים להשקעה ולנופש בקפריסין וביוון. חברות תיירות ישראליות אף פועלות ישירות במדינות אלו – פתאל, ישרוטל, ובראון בתחום המלונאות, ויש לישראלים בעלות בחברות התעופה בלו בירד ו-TUS.

כיצד משפיע המלחמה בעזה על יחסי ישראל-קפריסין?
"ממשלת קפריסין ודעת הקהל בקפריסין גם כן מושפעות מהביקורת הבינלאומית על ישראל. קפריסין ממלאת תפקיד מכריע במסדרון ההומניטרי הימי שנועד לסייע לאוכלוסיית עזה".

איך הגיבה לכך טורקיה?
"באנקרה זעמו על כך וזה אף הוביל לאיומים על קפריסין. הטורקים כעסו כי זה מחזק את חשיבותה של קפריסין ובנות ברית מערביות במזרח הים התיכון".

גם חיזבאללה איימו על קפריסין. למה?
"חיזבאללה חוששים מסיוע ביטחוני של קפריסין לישראל. לישראל אין ברית צבאית עם קפריסין, אך היא רואה בה חלק מתוכניות החירום שלה".

קפריסאית מאכילה חתולים (צילום: אוריאל לוי)

אילו השפעות נוספות יש למלחמה?
"קפריסין ויוון היו מחוברות למאמצי הנורמליזציה של ישראל עם מדינות המפרץ הערביות – הן רואות בכך פוטנציאל כלכלי גדול. המלחמה ציננה את סיכויי הנורמליזציה של ישראל עם ערב הסעודית, התפתחות שבתורה מצמצמת את היתכנות מימושם של רעיונות לשיתוף פעולה אזורי. במובן הזה המלחמה האטה תהליכים שקפריסין מצפה להרוויח מהם. דבר נוסף זה שקפריסין מושפעת מהזרם הגובר של פליטים סורים המגיעים אליה מלבנון, והסלמה משמעותית בין ישראל ללבנון עלולה להגדיל את מספר הפליטים הלבנונים שיגיעו לחופיה".