התיקון לחוק התקנים, המכונה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אושר בקריאה שלישית לאחר מאבקים ארוכים בוועדות. החוק, שקודם בנחישות בידי שר הכלכלה ניר ברקת, הוא השלב האחרון ברפורמה שהחלה בימי השרה הקודמת אורנה ברביבאי, שמטרתה הפחתת הרגולציה על הייבוא כדי להקל על היבואנים.
הצעת החוק עברה ברוב של 22 חברי כנסת, ללא מתנגדים. הצעות החוק הקשורות אליה, שמסדירות תחומים ספציפיים יותר בתקינה, עברו גם הן. השר ברקת טען בדבריו ש"זו המהפכה הכלכלית הגדולה מזה 40 שנה".
התיקון לחוק, שייכנס לתוקף בספטמבר, ישנה מן היסוד את התקינה בישראל. התיקון קובע מסלול ייבוא שיעקוף את התקנים הישראלים וידרוש אך ורק הצהרה שהמוצר עומד בתקן האירופי, ובכך יאפשר לכ-90% מהמוצרים לעבור ללא הצגת תיק מוצר.
בנוסף יאומץ בתקינה הישראלית גם עיקרון חדש משיטת התקינה האירופית. העיקרון יאפשר ליבואן שהביא מוצר שאינו עומד בתקן להוכיח בעזרת בדיקות מעבדה שהוא כן עומד בסטנדרטים הדרושים לתקן, ובכך לקבל הכרה רטרואקטיבית בתקניות המוצר.
החשש: תקינה אירופית שלא נבחנה לעומק בישראל
החוק בגרסתו הנוכחית עבר לאחר מאבקים ארוכים על ניסוחו המדויק בוועדת הכלכלה. המחלוקות סביב החוק מגיעות בעיקר מאנשי הדרג הפקידותי של משרד הכלכלה ושל משרדים נוספים, שמודאגים מאוד מהשינוי החד באופן התקינה. זאת בשל כוונתו המוצהרת של השר ברקת "ליישר קו עם אירופה בהכול", ולמעשה להחליף את מרבית התקינה הישראלית בתקינה אירופית ללא בחינה מעמיקה של כל התחומים, באופן שעלול לסכן את הצרכן הישראלי.
הפקידים חששו שהפיקוח, שהוחלש ממילא ברפורמה הקודמת של השר מוקדם יותר השנה ("לא עוצרים בנמל"), לא הולם את המודל האירופי, שמטיל אחריות רבה על היבואן, לצד אכיפה כבדה. תגובתו של השר לאחד הפקידים מתמצתת את המחלוקת: "יש פה עניין של ניהול סיכונים. אתם לא מוכנים לקחת שום סיכון".
בדיונים בוועדות השונות התקיימו ויכוחים קשים בין הפקידים לשר הכלכלה ומנכ"ל משרדו בנוגע לתקנים ולמוצרים שייכנסו למסלול האירופי ללא דיון, ולאלו שייבחנו בוועדת חריגים מיוחדת בשל הסיכון שטמון בהבדלים בין התקינה הישראלית לאירופית. במרבית המקרים, גם תקנים שהפקידים השונים חששו מהם הוכנסו לבסוף למסלול ללא ועדת חריגים.
בסופו של דבר, למעלה מ-90% מהמוצרים נכנסו למסלול התקינה האירופית. מבין היתר, כמעט כולם יגיעו לוועדת החריגים, ורק מעטים מאוד הוצאו מן המסלול.
גם המוצרים שיגיעו לוועדת החריגים צפויים להיכנס ברובם למסלול האירופי. על הרכב ועדת החריגים הצהיר מנכ"ל משרד הכלכלה הפורש אמנון מרחב, שעליו לאפשר להעביר כמה שיותר מוצרים. ואכן, לנציגי רשויות וגופים שכפופים למשרדי האוצר והכלכלה יש רוב בקרב חברי הועדה, למעט במקרה ששר אחר פונה לוועדה בנושא שקשור למשרדו, ואז הוא זוכה לנציג אחד נוסף בוועדה. אולם גם במקרה זה, נוספו מנגנונים המקשים על שרים אחרים להתערב בתהליך.
בקשת משרד הכלכלה לקבל סמכות על נדחתה, באוצר הציעו דיל
גם במשרדים אחרים מוטרדים מן הרפורמה. חלק מהמוצרים שביקש משרד הכלכלה להכניס לרפורמה אינם מוסדרים בתקינה הרגילה שבסמכותו של המשרד, אלא כחלק מתקנות שמשרדים אחרים תיקנו לאורך השנים כדי להסדיר בעיות בתחומי אחריותם. כך לדוגמא מוצרי הכביסה והמדיח, שהמנכ"ל מרחב ניסה בכל כוחו שלא להכניס לוועדת החריגים בטענה ש"מה ההבדל בין המים בישראל לאירופה?", מוגנים בידי תקנות של משרד המים משום שישראל היא המדינה המובילה בעולם בשימוש במי קולחין, ואבקות כביסה מסוימות עלולות להרעיל את מי הקולחין, וכתוצאה מכך גם את הגידולים ואת מי התהום.
היות שהתקנות של משרד הכלכלה והתקנות של המשרדים השונים נמצאות במעמד חוקתי דומה, נוצר מכשול לשאיפתו של משרד הכלכלה להכליל את כל המוצרים ללא מעבר בוועדה. במשרד הכלכלה הציעו בתחילה סעיף שיעניק למשרד הכלכלה סמכות על, שתגבר על תקנותיהם של השרים האחרים. הסעיף נפסל, לאחר שהוגדר "בלתי חוקתי" על ידי יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן ויועמ"ש הוועדה עו"ד איתי עצמון.
למרות זאת, בהצבעה על סעיפי החוק בוועדה הגישו ח"כ זאב אלקין (הימין הממלכתי) וח"כ משה פסל (הליכוד) הסתייגות נוספת ודרשו לתת למשרד הכלכלה סמכויות כאלו בכל זאת. היו"ר ביטן הבהיר כי על אף שהוא בעד, מדובר בצעד בעייתי משפטית, ודרש למשוך את ההסתייגות.
בנקודה זו התערב נציג אגף התקציבים באוצר, והציע לחברי הוועדה להעביר במידת הצורך את הסעיף הנוסף בחוק ההסדרים, אם יאפשרו לחוק לעבור עכשיו. חברי הכנסת הסכימו ומשכו את ההסתייגות.
חשוב לציין כי ברוב מכריע של הדיונים המדוברים בוועדה לא השתתפו חברי כנסת מהאופוזיציה, ואיש לא הצביע נגד סעיפי החוק.
