עדכון: הדיון בוועדת השרים בהצעת החוק נדחה בשבועיים.
הבוקר (ראשון) צפויה לעלות בועדת השרים לחקיקה הצעת החוק של חברת הכנסת נאווה בוקר (הליכוד) להצמדת קצבאות הנכות לשכר המינימום. למרות שעל ההצעה חתומים 82 חברי כנסת מכל הסיעות, בסביבתה של חברת הכנסת בוקר חוששים כי בועדת השרים יש מי שירצה להפילה. הצעת החוק של נאווה בוקר היא גרסה מצומצמת של הצעת החוק של אילן גילאון (מרצ) שעברה לפני מספר שבועות בקריאה ראשונה לאחר שחברי כנסת מהקואליציה סרבו להצביע נגדה. גילאון אגב, לא נמצא בין החתומים על הצעת החוק של בוקר.
![אילן גילאון לאחר אישור טרומי של החוק להשוואת קיצבת הנכות לשכר המינימום (צילום:" מתוך הפייסבוק של אילן גילאון).](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2016/12/071216_gilon.jpg "אילן גילאון לאחר אישור טרומי של החוק להשוואת קיצבת הנכות לשכר המינימום (צילום:"מתוך הפייסבוק של אילן גילאון)")
התיקון לחוק הביטוח הלאומי (קצבה מלאה ושיעורה) אותו הגישה חברת הכנסת נאווה בוקר מציע שני תיקונים מרכזיים לחוק. התיקון הראשון מצמיד את קצבאות הנכות לשכר המינימום אך מפחית מסך הקצבה את התשלומים שהנכה מקבל/ת מביטוחים פרטיים. זאת בניגוד להצעתו של גילאון. על פי ההערכות של בוקר, עלות ההצעה שלה נאמדת בכשלושה וחצי מיליארד שקלים בשנה, כמחצית מעלות הצעתו של גילאון. יש לציין שהכללת הביטוחים הפרטיים בתוך חישוב הקצבה עלול להתברר כפתח מסוכן להפחתת הקצבה המשולמת בפועל לחלק מהנכים.
התיקון השני בהצעת החוק מציע לבטל את ההגבלה על ה"תוספת תלויים" שניתנת לנכים בגין ילדיהם עד גיל 18. על פי החוק הקיים תוספת זו ניתנת עבור שני הילדים הראשונים בלבד. הצעת החוק של בוקר מציעה לאפשר לנכים לקבל את התוספת בגין כל אחד מילדיהם.
בארגוני הנכים מאמינים כי קיים עכשיו חלון הזדמנויות לתיקון העוול ההיסטורי שגורר את רבים מהנכים בישראל לחיים של עוני. הקמפיין הציבורי להעלאת מצבם של הנכים בישראל לתודעה נחל הצלחה כשבכנסת יש קונצנזוס על הצורך בהגדלת קצבאות הנכות. אבל חשובה מכך העובדה שתקציב 2015-2016 הסתיים גם הוא בעודף גביה. קופת המדינה מלאה, ויתכן שבמשרד האוצר מחפשים מה לעשות עם העודף. שר האוצר כבר הצהיר שבכוונתו להוריד מיסים. לעומת הורדת מיסים, להגדלת קצבאות הנכות יש יכולת להשיג שתי ציפורים במכה אחת. גם מוסרית, להוציא עשרות אלפי נכים מעוני וגם כלכלית לנתב את הכסף לצריכה וע"י כך לעודד את הצמיחה במשק.
על אף התמיכה הרחבה יתכן והצעת החוק של בוקר תתקשה לעבור בועדת השרים לחקיקה. מקורבים מספרים על ויכוח בין יו"ר הקואליציה ביטן לבין שר האוצר כחלון, סביב שאלת משך הזמן ליישום מלא של החוק. ביטן מבקש לקבוע שלוש שנים. כחלון רוצה לתת למדינה תקופת הסתגלות ארוכה יותר להסרת חרפת העוני של הנכים מעל צלמה ודמותה, חמש שנים. אותו כחלון אמר רק לפני שבועיים במסיבת עיתונאים לסיכום שנת 2016, כי הקצבה לא מספיקה וכי "יש בישראל נכים שהמצב שלהם בלתי אפשרי". בסביבתה של בוקר טוענים כי כחלון רוצה את הקרדיט על העלאת קצבת הנכות. וכי זו הסיבה שהם חוששים שועדת השרים תמסמס את העברת החוק. "שר האוצר "החברתי" שלנו, שהצהיר לא פעם אחת שהוא "כספומט של הנכים" – סרב לסייע לי בקידום הצעת החוק", אמרה אתמול בוקר.
אם היום יתברר כי הצעת החוק המרוככת של בוקר לא אושרה בועדת השרים, יתבררו חששותיה של בוקר כנכונים. לאחרונה הקים כחלון ועדה בראשותו של פרופ' ירון זליכה לבחינת הנושא של העלאת קצבאות הנכות. זו השיטה של כחלון כשהוא רוצה לקנות זמן. כך עשה עם העלאת גיל הפרישה, עם התחרותיות בשוק האשראי, עם השידור הציבורי, כושר התחרותיות של התעשיה ועוד. ספק אם היה מנכ"ל משרד אוצר לפני שי באב"ד שישב בראשן של כל כך הרבה ועדות. האמת היא שכחלון כבר מכיר את מצוקתם של הנכים בישראל. הוא אמר זאת בעצמו באותה מסיבת עיתונאים. "אני הייתי שר רווחה, אני מכיר את הנושא מקרוב". אם כך, אם שר האוצר מכיר את הנושא, למה נועדה הועדה הציבורית? כשהועדה תמליץ את המסקנות, יוכל כחלון להתניע מחדש את המהלך: ודאי תכונס מסיבת עיתונאים, בה יו"ר הועדה יגיש לשר את ההמלצות. הזדמנות להזמין את המצלמות. בינתיים הנכים יכולים לחכות.
