הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה לאחרונה סיווג של האוכלוסייה בישראל לפי אשכולות כלכליים-חברתיים, ממנו עולה כי מרבית הרשויות הערביות (33 רשויות) נמצאות באשכול 3. הסיווג נעשה על פי מידע מ-2021.
על פי הנתונים, שלוש רשויות ערביות נמצאות באשכול 7, בכולן מרבית התושבים הם נוצרים (פסוטה, ג'יש ומעיליא). מעיליא היא הרשות הערבית שנמצאת במקום הגבוה ביותר בדירוג הכלכלי-חברתי (205 מתוך 255). מלבד זאת, באשכולות הגבוהים 7-10 אין רשויות ערביות או דרוזיות.
מרבית הרשויות הדרוזיות (7 רשויות) נמצאות באשכולות 3 ו-6. רשויות דרוזיות אחרות נמצאות באשכול 5. כפר כמא, הרשות הצ'רקסית היחידה, נמצאת באשכול 6. כל הרשויות הדרוזיות בגולן נמצאות באשכול 3, ובראשן מג'דל שמס.
מבט אל תחתית הדירוג מגלה כי 7 מתוך 8 היישובים הנמצאים באשכול כלכלי-חברתי 1 (הנמוך ביותר) הם יישובים בדואים. המועצה האזורית נווה מדבר נמצאת בתחתית הדירוג הכלכלי-חברתי.
נצרת, העיר הערבית הגדולה ביותר, נמצאת באשכול 3. רהט, העיר הבדואית והעיר הערבית השנייה בגודלה, עלתה לאשכול 2. גם אום אל-פחם, העיר הערבית השלישית בגודלה, נמצאת באשכול 2.
חלוקה של נצרת לאזורים מעלה כי העיר עצמה נמצאת באשכול כלכלי-חברתי 3, אך תושבים בעיר נמצאים במנעד רחב בין אשכול 2 לאשכול 6. באשכול 2 נמצאים 10,167 תושבים (13%). 40,621 תושבים נמצאים באשכול 3 (52%). 18% מהם היו ב-2019 באשכול 2, ו-8% היו ב-2019 באשכול 4. 10,916 תושבים נמצאים באשכול 4 (14%), 44% מהם היו באשכול 5 ב-2019. 13,795 תושבים נמצאים באשכול 5 (כ-18%), ו-2,287 תושבים נמצאים באשכול 6 (כ-3%). כ-20% מתושבי העיר נעו מבחינה כלכלית-חברתית, והמצב הכלכלי חברתי של כ-53% מהם הורע (כ-10% מכלל תושבי העיר).
ברהט, שעלתה לאשכול 2 ב-2021, מרבית התושבים (39,009) עלו אף הם מאשכול חברתי 1 ל-2, אך 27,907 נשארו באשכול כלכלי-חברתי 1. מיעוט של 9,143 תושבים (12% מכלל התושבים) נמצא באשכול 3, אליו עלו מאשכול 2.
מהנתונים עולה עוד, כי באופן כללי מצבם הכלכלי-חברתי של תושבי רהט רע יותר ממצבם של תושבי נצרת. עם זאת כ-63% מתושבי רהט נעו מבחינה כלכלית-חברתית ואף שיפרו את מצבם, לעומת 20% מתושבי נצרת.
בדיקת המועצות האזוריות המעורבות, מעלה כי מרבית היישובים הערביים בהן נמצאים באשכול כלכלי-חברתי נמוך יותר מהאשכול בו ממוקמת המועצה. הפער הגדול ביותר נמצא במועצה אזורית משגב (אשכול 7) עם היישובים ערב אל-נעים ודמיידה (אשכול 1) ובמועצה אזורית עמק יזרעאל (אשכול 8) עם היישובים סוואעד (אשכול 2) ומנשיה-זבדה (אשכול 3). היישוב צנדלה במועצה האזורית גלבוע נמצא באותו אשכול כמו המועצה (אשכול 5). היישוב הצ'רקסי ריחאניה נמצא באשכול 6, דירוג גבוה יותר מהמועצה האזורית מרום גליל, בה הוא נמצא (אשכול 5).
מיון הרשויות נעשה כאמור לפי נתוני שנת 2021, שהייתה השנה האחרונה בה פעלה החלטת ממשלה 922. זוהי גם שנת המעבר בין החלטה 922 להחלטה 550. השוואה לשנת 2019 עשויה להניב תובנות לגבי יעילותה של החלטה 922.
השוואה זו מעלה, כי מרבית הרשויות לא שינו את מעמדן הכלכלי-חברתי. 16 רשויות ערביות, 2 רשויות בדואיות (רהט ולקיה) ורשות דרוזית אחת (מסעדה), עלו בדירוג האשכולות. רשות דרוזית אחת (יאנוח-ג'ת) ירדה בדירוג האשכולות.
על רקע העובדה כי בין 2019 ל-2021 פרצה מגיפת הקורונה, על השלכותיה הכלכליות, ניתן להבין את היציבות הזו גם כהישג לכלכלה בישראל. שנים אלה הן גם השנים הראשונות להתעצמות ארגוני הפשיעה ולגל האלימות בחברה הערבית – סמיכות אירועים המצביעה על הקשר ההדוק בין מצבה הכלכלי של החברה הערבית לבין כוחם של ארגוני הפשיעה.
