האם שנת הלימודים תיפתח כסדרה? ארגון המורים, שמאגד את המורים העל-יסודיים, עדיין לא חתם על הסכם שכר עם משרד האוצר. המשמעות, כפי שהזהיר יו"ר הארגון רן ארז כמה פעמים, היא אי-פתיחת שנת הלימודים.

בחודש שעבר דחה בין הדין לעבודה את עתירת השלטון המקומי שדרש שהארגון יפרסם את ציוני המגן במתמטיקה, בשפת אם ובאנגלית. הבקשה התייחסה לאחד מהעיצומים שארגון המורים נוקט, אי-הזנת ציוני המגן במקצועות אלו במערכת של משרד החינוך. המורים יכלו לתת לתלמידים את ציוני המגן שלהם, וכפי שבית הדין קבע, החלטת משרד החינוך לא לפרסם את ציוני הבגרות היא זו הפוגעת בתלמידים ובזכותם של המורים לנקוט עיצומים כחלק מסכסוך עבודה. למחרת פרסם משרד החינוך את ציוני הבגרות.

בהחלטת בית הדין נכתב: "המשא ומתן התנהל בעצלתיים, ללא שיתוף הגורמים הבכירים ובעלי הסמכות מטעם המדינה". ציטוט זה מייצג נאמנה את התנהלות המשא ומתן בשנתיים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, עם ובלי קשר למלחמה. לאורך כל השנה האחרונה ארז העיד שוב ושוב בהזדמנויות שונות על המפגש הלא רציף עם משרד החינוך ועל מעורבותו הדלה של המשרד והעומד בראשו יואב קיש. בחודש שעבר הודיע קיש כי הוא "מתכוון להפעיל את כל כובד משקלו במהלך השיחות כדי להגיע להסכם טוב למורי ישראל ולהבטיח את פתיחת שנת הלימודים כסדרה", אחרי שלא התערב במשא ומתן והסתפק בהצהרות על כך שיש צורך בהסכם.

משרד החינוך גם לא הגיב להחלטת הממשלה לקצץ 525 מיליון שקלים מתקציב המשרד, כחלק מקיצוץ רוחבי שנעשה בחודש שעבר כדי לתקצב את שהיית מפוני הדרום והצפון במלונות עד סוף החודש.

סאגת החוזים האישיים עדיין על השולחן

גם באוגוסט 2023 איים ארגון המורים לא לפתוח את שנת הלימודים אם לא ייחתם הסכם, ולאחר שב-31 באוגוסט הגיעו הצדדים להסכם הבנות, נפתחה שנת הלימודים כסדרה. אחת ההבנות הייתה תוספת של 2,000 שקלים למשכורת. נקבע גם מענק של 2,400 שקלים כפיצוי רטרואקטיבי על שנתיים מאז חתימת הסכם השכר האחרון.

התנאי למתן המענקים היה חתימה על הסכם שכר עד דצמבר, אך מכיוון שלא נחתם הסכם שכר, המענקים הופסקו בהוראת משרד האוצר במשכורת מאי השנה. האוצר דרש גם לנכות 5% בגין כל כיתה שהמורה אינו מעביר את הציונים שלה ו-2% בגין אי-השתתפות בפעילויות חוץ. ארגון המורים עתר לבית הדין העבודה בדרישה למנוע את ניכויי השכר. בית הדין אסר את הניכויים שדרש האוצר בתגובה לעיצומים, אבל התיר את הפסקת המענקים.

אחת המחלוקות בין משרד האוצר וארגון המורים היא בנושא דרישת האוצר להעסיק בחוזים אישיים 10% ממנהלי התיכונים ו-10% מהמורים. משמעות החוזה האישי היא פגיעה בזכות ההתאגדות של הצוותים החינוכיים ובתנאים הסוציאליים הנובעים מהסכם קיבוצי.

מורים מועסקים כיום ב"הסכם אישי", המורכב לרוב מתשלום גבוה יותר מזה שמציג ההסכם הקיבוצי, ומטרתו להתמודד עם המשכורות הגבוהות בשוק הפרטי. הסכם זה אינו מחליף את ההסכם הקיבוצי, אלא מעניק שכבה נוספת מעל ההסכם הקיבוצי.

התעקשותו של משרד האוצר על סעיף זה תמוהה, לנוכח העובדה ששום חוזה אישי לא נחתם בשנת הלימודים הנוכחית עם המורים בבתי הספר היסודיים או הגננות שחברים בהסתדרות המורים.

בסוף שנת הלימודים הקודמת, כחלק מהסכם השכר עם הסתדרות המורים, נכללו חוזים אישיים בהיקף של 6%. יו"ר הסתדרות המורים יפה בן דויד אמרה בכנס השנתי של הנהגת ההורים הארצית: "הסכמתי ל-6%, אבל ידעתי שזה יהיה חרטא".

בדיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת נאמר כי הסיבה שהשנה לא הוחתמו צוותים חינוכיים על חוזים אישיים היא שמשרד החינוך לא כתב חוזה כזה. מנכ"ל המשרד מאיר שמעוני אף אמר: "מהלך כזה לא יקדם את מערכת החינוך". לנוכח היעדר ההוכחה בנוגע לטיב המהלך וההתנגדות בפועל של משרד החינוך, התעקשות משרד האוצר אינה ברורה.

מחלוקות נוספות בין משרד האוצר לארגון המורים נוגעות להליך הפיטורים הקיים כיום, ולתהליכי אקדמיזציה ושינוי בחינות הבגרות. הצדדים מסכימים על סכום המסגרת של תוספות השכר.