שר החינוך יואב קיש יציג ביום רביעי הקרוב בפני וועדת החינוך תקנות חדשות לחוק החינוך הממלכתי, שמטרתן לאפשר הצטרפות של מוסדות חינוך חרדיים להסכם השכר 'אופק חדש'.
משמעות הדבר היא הכללת הצוותים החינוכיים של גני הילדים, בתי הספר היסודיים ומוסדות לחינוך מיוחד בהסכם השכר של צוותים אלו במערכת החינוך הממלכתית. ההסכם כולל עלייה בשכר לפי דרגות התמקצעות וותק, וגמולים כספיים על תפקידים שונים במערכת.
בשנה האחרונה נעשו לא מעט ניסיונות מצד קיש ויו"ר וועדת הכספים משה גפני להכניס תקנות אלו בחוק החינוך הממלכתי, שזכו להתנגדויות הן מהייעוץ המשפטי של משרד החינוך והן בעתירה בבג"ץ של העמותה האזרחית חדו"ש באפריל האחרון.
על פניו נראה כי התקנות הן הלכה למעשה הצטרפות לזרם הממלכתי חרדי, אך זה אינו בהכרח המצב: ראשית, ההצטרפות ל'אופק חדש' אינה מותנית בהצטרפות לזרם הממלכתי חרדי, ויתרה מכך, מנהל המוסד יכול לבקש להיות תחת פיקוח הזרם הממלכתי דתי, ואם הוא אינו מבקש, הוא חלק מהפיקוח הממלכתי הכללי.
17,500 תלמידים לומדים בזרם הממלכתי חרדי, ב-78 בתי ספר וב-220 גני ילדים. 2,098 צוותי הוראה מלמדים תלמידים אלו ונכללים ב'אופק חדש'. מטרת הזרם, שהקים שר החינוך שי פירון ב-2014, היא "אפשרות לחינוך רשמי מפוקח ומקיף לצד מעטפת חרדית מותאמת", כפי שכתוב במטרות של אגודת ידידי הממ"ח.
עולה השאלה מדוע קיש מייצר שתי דרכים שונות להצטרפות של החינוך החרדי לחינוך הממלכתי, במקום להשקיע בחינוך הממלכתי חרדי. כפי שדווח ב'ישראל היום' ביולי האחרון, מוסדות החינוך החרדיים של חסידיות קרלין, צאנז, ביאלא, בעלז, ויז'ניץ ובויאן יצטרפו לחינוך הממלכתי חרדי. עוד דווח כי רשת 'בני יוסף' יקימו חמישה מוסדות בזרם הממלכתי חרדי ב-2025. כלל מוסדות אלו אינם חלק מהחינוך הממלכתי היום.
המוסדות יוכלו להכשיר את המורים תוך 4 שנים
התנאי הראשון להצטרפותם של המוסדות החינוכיים ל'אופק חדש' הוא הסכמתם של 50% מהצוות החינוכי של מוסד החינוך ולימוד 100% לימודי ליבה לכלל שכבות הגיל במוסד. הכוונה בלימודי ליבה היא ללימוד המקצועות הבאים: חשבון, אנגלית, שפת אם, מדעים וחינוך גופני. עם זאת, אחת התקנות מאפשרת למוסד חינוכי המבקש להצטרף לתוכנית עד ארבע שנים להכשיר את הצוות החינוכי לעמידה בתנאי הסף של 'אופק החדש'. הסיבה לכך היא שכיום, אף שהמוסדות החרדיים מחויבים ללמד אחוז משתנה של לימודי ליבה ביחס לתקצובם, אין מספיק מורים המוכשרים ללמד לימודי ליבה או העומדים בתנאי הסף של 'אופק חדש'.
עמותת חדו"ש מבקרת את המהלך: "הדרישות לכוח הוראה המתאים ללמד את לימודי הליבה מצוינות, אבל התקנות מאפשרות ארבע שנים בהן המוסד לא יידרש לעמוד בחובות אלה, וניתן יהיה להסתפק בכך שהמורים 'מצויים בלימודי הכשרה המחייבת וסיימו הכשרתם בתוך התקופה האמורה'. גם לאחר ארבע השנים הללו, כל שנדרש הוא כי ילמדו במוסד '66 אחוזים לפחות משעות הלימוד המחייבות בכלל מקצועות הלימוד בתוכנית היסוד ולפחות 50 אחוזים משעות הלימוד המחייבות בכל אחד ממקצועות הלימוד בתוכנית היסוד, על ידי עובדי הוראה בעלי ההכשרה המחייבת'. משרד החינוך למעשה קובע פרק זמן של חמש שנים לפחות, בהן הוא מכשיר עבירה סיטונית על החוק לרשתות המפלגתיות החרדיות".
התקנות מחייבות את מוסדות החינוך המעוניינים להצטרף ל'אופק חדש' להשתתף במבחנים הארציים של הרשות למדידה והערכה (ראמ"ה) ובמבחנים בינלאומיים כמו מבחן פיז"ה. תפקידם של המבחנים הוא להעריך את 'עמידתם של המוסדות בתנאים הקבועים בתקנות', כלומר, יכולתם של התלמידים לעמוד בציונים מספקים כלשהם (התקנות לא כוללות רף מסוים) משקפת את רמתם של המורים והמוסד החינוכי בלימודי ליבה.
המבחנים, על פי התקנות, 'יותאמו תרבותית ככל שנדרש'. חשוב לציין כי נכון להיום, בתי הספר החרדיים שמשתתפים במבחנים אלו הם ברובם הגדול בתי ספר חרדיים לבנות ובתי ספר בזרם הממלכתי חרדי. בוועדת ביקורת המדינה שהתקיימה השנה בנושא אמר מנהל ראמ"ה ד"ר גל אלון כי "המבחנים לא נועדו להוות כלי פוליטי", שמשפיע על תקצוב או אי תקצוב המוסדות.
תשלומי ההורים יוגבלו בדומה לחינוך הממלכתי
חלק נרחב מהתקנות מוקדש להתנהלות הכלכלית של מוסדות החינוך המבקשים להצטרף ל'אופק חדש' ובאופן ממוקד יותר בהתנהלות הכלכלית סביב תשלומי הורים. על תשלומי ההורים להיות בדומה לחינוך הממלכתי, כלומר בכפוף לסכום המאושר על ידי וועדת החינוך של הכנסת ועל ידי משרד החינוך. מלבד גובה תשלומי ההורים עוסקות התקנות בניהול חשבון תקין של המוסדות מול משרד החינוך, מפתיחת חשבון המיועד לתשלומי הורים ועד איוש תקן של אדם העוסק בחשבון זה.
תקנות אלו משקפות את החלטת משרד האוצר מיוני האחרון לנתק את הקשר הישיר של רשתות החינוך לתקציב המדינה. אלה יצטרכו לנהל מערכת ניהול תקציבית משלהן. חשוב לציין כי המשמעות של ההצטרפות של מוסדות החינוך ל'אופק חדש' אינה הצטרפות לתוכנית גפ"ן – תוכנית ניהול התקציב של מנהלי בתי הספר של מערכת החינוך, שטומנת בחובה תקציב גבוה יותר מסך תשלומי ההורים, ואוטונומיה רבה יותר בחלוקת התקציב. מנהלי בתי הספר של החינוך הממלכתי חרדי כבר משתתפים בגפ"ן.
איסור אפליה ודרישה לתנאים סניטריים בסיסיים
מלבד סעיפים הקשורים ללימודים עצמם כמו מספר שעות והפסקות כפי שמתקיימים במוסדות החינוך הממלכתיים, ישנם סעיפים נוספים המהווים תנאים להצטרפותם של בתי הספר שאינם קשורים ישירות לתוכנית הליבה כמו למשל מספר התלמידים בכיתה שעליו להיות על פי תקן המשרד. תנאי נוסף הוא מוסד ש"לא קיימת בו הפליית תלמידים כמשמעותה בסעיף 5 לחוק זכויות התלמיד, לרבות בהליך קבלתם". תנאי נוסף נוגע למבנה עצמו של המוסד "תנאי השיכון, הציוד והתנאים הסניטאריים במוסד מניחים את דעת השר". אם כי לא ברור האם 'דעתו של השר' היא ההנחיות המנהליות של משרד החינוך. התנאים הללו הם אלו שמניעים פעמים רבות הורים חרדים לרצות שילדיהם ילמדו בחינוך הממלכתי, בנוסף ללימודי הליבה.
שר החינוך, יואב קיש: "זהו יום מכונן לחברה החרדית ויום בשורה לעתידה של מדינת ישראל. אני גאה להוביל את המהלך הזה שיביא להכנסתם של עשרות אלפי תלמידים חרדיים למעגל לומדי הליבה בשיעור של 100%, וזאת מבלי לוותר על הסטנדרט שקיים בחינוך הממלכתי. אני משוכנע כי המהלך יאמץ לתוכו, באופן מעגלי, עוד ועוד מסגרות חינוך חרדיות. אני מודה לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ' על הירתמותו ותמיכתו במהלך האסטרטגי הזה להבטחת שגשוגה של הכלכלה שנים קדימה".