סגנית נשיא ארה"ב והמועמדת הדמוקרטית לנשיאות, קמלה האריס, הכריזה בנאום ביום שישי האחרון על שורת צעדים שיהיו בליבת התוכנית הכלכלית שלה. הצעדים מכוונים, לפי מילותיה של האריס, לשיפור הביטחון והעתיד הכלכליים של מעמד הביניים, וכוללים איסור על ניפוח מחירים בתחום המזון, הקלות מס למשפחות עם ילדים ולרוכשי דירה ראשונה, הרחבה של היצע הבתים והעלאה חדה של מס החברות.

האריס רוצה להשתמש בצעדים אלה כדי לשמור על המומנטום החיובי בקמפיין הבחירות. מאז פרישת הנשיא המכהן ג'ו ביידן מהמירוץ ובחירתה של האריס למועמדת במקומו, הדמוקרטים נהנים מתמיכה הולכת וגוברת בסקרים. בנוגע ל"יכולת ניהול הכלכלה", סקרי דעת הקהל, שנתנו יתרון למתמודד הרפובליקני והנשיא לשעבר דונלד טראמפ, מראים כיום יתרון להאריס.

בנאום שנתנה באירוע קמפיין בצפון קרוליינה, מיתגה האריס את התוכנית ככזו שתבנה "כלכלת הזדמנויות": "כלכלה שבה לכולם יש סיכוי ממשי להצליח; שבה לכולם, לא משנה מיהם או איפה התחילו, יש הזדמנות לבנות עושר להם ולילדיהם".

התוכנית של סגנית הנשיא ממשיכה את הכיוון של הנשיא ביידן, שחזר והדגיש לאורך כהונתו שהוא רוצה כלכלה ש"נבנית מלמטה", מהמעמד העובד. מדובר בהנגדה מכוונת לכלכלת ה'חלחול', המזוהה עם הנשיא רונלד רייגן, שבה יש העדפה לשכבות העליונות, בכוונה שהן יניעו את הכלכלה ושהצמיחה תחלחל מטה אל השכבות החלשות.

האריס רוכבת על סנטימנט אנטי-תאגידי בקרב הציבור האמריקאי, שללא ספק התחזק בעקבות עליות המחירים בשנים האחרונות. היא גם מנגידה את עצמה לטראמפ, מיליארדר המזוהה עם המעמד העסקי, שבכהונתו חוקק הפחתת מס שהיטיבה בעיקר עם השכבות עליונות.

הצעדים של האריס כבר סופגים ביקורת מהמגזר העסקי, שצפויה להתעצם בחודשים שנותרו לקמפיין. במאמר המערכת של ה'וול סטריט ג'ורנל', המזוהה עם המגזר העסקי, כינו את התוכנית "פופוליזם שמאלי נוסח ונצואלה".

העלאת מס חברות

בצעד שנראה דרמטי ביותר, מתכננת האריס לעלות את מס החברות הפדרלי מ-21% ל-28%. המהלך הוא היפוך מגמה של כחצי מאה וניגוד מוחלט לטראמפ, שאחראי להפחתת המס האחרונה. בתחילת שנות ה-70 עמד המס המקסימלי על כ-50%, וכלל מדרגות דומות לאלה של מס הכנסה – שיעורי מס גבוהים יותר יותר ככל שהרווחים גדלים. מאז הלך המס והופחת עד שהגיע, בכהונת טראמפ, לשיעור של 21% ללא מדרגות מס.

האריס ציינה בנאום שטראמפ מתכוון להחיל הפחתות מס נוספות למרות "רווחי השיא" של התאגידים והאשימה אותו בגירעון העצום של ממשלת ארה"ב. העלאת המס אמורה לצמצם את הגירעון ולממן את הצעדים הנוספים שמתכננת האריס.

איסור על ניפוח מחירים בתחום המזון

לא ברור אם האריס מעוניינת להראות מה מקורות המימון לצעדיה כדי להיתפס כשקולה מבחינה כלכלית. אם שופטים לפי הצעתה לאסור על ניפוח מחירים, נראה שבקמפיין של האריס מנסים לכוון לדעת הציבור הרחב ונגד עמדת הכלכלנים האורתודוקסים.

האריס מתכוונת להעביר איסור פדרלי על ניפוח מחירים (Price gouging) בתחום המזון. היא הדגישה ש"רוב העסקים תורמים לכלכלה ופועלים לפי החוקים", אבל "לא כולם". היא מתכוונת לחברות בענף המזון שלשיטתה מעלות מחירים לצורך רווחים ולא בגלל עליית מחירי הייצור: "הרבה מחברות המזון הגדולות רואות את הרווחים הגבוהים זה שני עשורים". האריס אף ציינה שכתובעת כללית בקליפורניה, פעלה נגד סיטונאים שניפחו את מחירי התרופות ונגד חברות שתיאמו עם מתחרות לשמור על המחירים הגבוהים של מוצרי החשמל.

בהתייחסות לעליות במחירי המזון, מנסה האריס לתת מענה לעוד אחת מהדאגות הכלכליות של האמריקאי הממוצע. מבט על נתוני השכר ומחירי המזון מבהיר למה האמריקאים כועסים על חברות המזון. מאז 2021, עלו מחירי המזון בארה"ב ביותר מ-20% והשכר לא עמד בקצב. השכר אומנם עלה, אך בקצב איטי יותר, כלומר ההוצאות על מזון הופכות לנטל כבד יותר ויותר על האמריקאים. בפברואר 2023, השכר הממוצע היה יכול לקנות 6.3% פחות מזון בהשוואה ל-2021. אולם מאז, עליות המחירים האטו, עליות השכר נמשכו והפער הצטמצם ל-3.7%.

מעורבות במנגנון קביעת המחירים תשחט את אחת מהפרות הקדושות של כלכלנים אורתודוקסים – מנגנון המחירים החופשי. הכלכלן קווין הסט מאוניברסיטת סטנפורד, שכיהן בתפקיד יו"ר מועצת היועצים הכלכליים של טראמפ, אמר: "כל הכלכלנים יודעים שלתת לממשלה לקבוע מחירים זו טעות מאוד מאוד גדולה. אם הממשלה תקבע את המחירים, המחירים יגיעו לרמה נמוכה מהעלות ליצרנים, מה שיגרום להפסקה בייצור ומחסור".

אבל לא כל הכלכלנים חושבים ככה. בשנים האחרונות הביעו זוכי פרס הנובל פול קרוגמן וג'וזף שטיגליץ תמיכה בפיקוח על מחירי האנרגיה במצבים מסוימים. גם אוליבייה בלאנשרד מ-MIT, לשעבר הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית, הביע עמדה דומה. איזבלה ובר, כלכלנית גרמנייה-אמריקאית, עוררה ויכוח גדול כשפרסמה טור דעה בעד פיקוח על מחירי האנרגיה בגרדיאן הבריטי. ובר התבססה על מחקר שערכה על הצמיחה הכלכלית של סין, שנתמכה, לשיטתה, בפיקוח על מחירים אסטרטגיים – מחירים שמשפיעים על כלל מערכת המחירים בכלכלה. גם הכלכלן ג'יימס ק. גלבריית' הביע תמיכה ברעיון. גלבריית' הוא בנו של הכלכלן הנודע ג'ון ק. גלבריית', שהיה ממובילי מערך פיקוח המחירים האמריקאי בזמן מלחמת העולם השנייה, והראשון לנסח תיאוריה של פיקוח מחירים.

משבר הדיור והקלות מס למשפחות

האריס התחייבה לבנייה של 3 מיליון יחידות דיור חדשות במהלך כהונתה. היא תשיג זאת, לשיטתה, באמצעות הקלות מס לחברות הבונות בתים לרוכשי דירה ראשונה, ובעזרת קרן של 40 מיליארדי דולרים שתסייע לממשלות מקומיות בפתרון בעיות הגורמות למחסור בהיצע הדיור. עוד היא הציעה מענק של 25 אלף דולרים להון עצמי לרוכשי דירה ראשונה שעמדו בתשלום שכר הדירה שלהם במשך שנתיים.

האריס מעוניינת להעניק נקודות מס בשווי של 6,000 דולרים למשפחות עם תינוקות, ולהחזיר תוכנית שתעניק עד 3,600 דולרים של נקודות מס לילד עבור משפחות עובדות ממעמד הביניים והשכבות הנמוכות. נוסף על כך, האריס מציעה נקודות מס בשווי של 1,500 דולרים לעובדים בשכר נמוך ללא ילדים. גם ג'יי די ואנס, המועמד הרפובליקני לסגנות הנשיא, הציע נקודות מס בשווי 5,000 דולרים למשפחות עם ילדים, אך ללא התחשבות ברמת ההכנסה של המשפחה.

ההבטחות הכלכליות של האריס מציבות אותה כממשיכתו של ביידן הן ברטוריקה האנטי-תאגידית והן במדיניות, ומנגידה אותה לטראמפ. לנוכח עליות המחירים בשנים האחרונות, זוהי אסטרטגיה שבקמפיין של האריס צופים שתזכה לתמיכה רחבה בציבור. אולם האריס צפויה לספוג ביקורת רבה וחריפה מהמגזר העסקי ומהעיתונות המקושרת עליו, ובמידה רבה מכלכלנים אקדמאים, לכל הפחות בכל מה שקשור למעורבות במנגנון המחירים.