לפני כשבועיים הפתיע צבא אוקראינה את הצבא הרוסי בפלישה מוצלחת לשטח רוסיה, ומאז הצליח לכבוש יותר מ-1,000 קמ"ר. התקשורת העולמית מדגישה בשבועיים האחרונים את הפלישה האוקראינית לרוסיה, ומסקרת אותה הרבה יותר מאשר את יתר אזורי הלחימה בין שתי השכנות הסלביות.

קו החזית במלחמת רוסיה-אוקראינה משתרע על פני יותר מ-1,000 קילומטרים, והמגמות באזורים שונים אינן אחידות. באופן גס, ניתן לחלק את אזורי המלחמה לשלוש חזיתות נפרדות. בחזית הצפונית הצליחו האוקראינים לפלוש לרוסיה ולכבוש, לפי הנשיא זלנסקי, 92 יישובים המשתרעים על כ-1,250 קמ"ר. בחזית המזרחית, באזור חבל דונבאס, הרוסים מתקדמים באופן רציף וקבוע ומתקרבים להישג אסטרטגי חשוב – כיבוש העיר פוקרובסק. בחזית הדרומית לחופי הים השחור רושמים האוקראינים שורה של הצלחות במערכה הימית, ומפלסים לעצמם נתיבי שייט, תוך הסבת נזק רב לצי הרוסי.

אזורי מפתח במלחמת רוסיה אוקראינה באוגוסט 2024, אחרי שנתיים וחצי למלחמה (גרפיקה: דבר)

בשבת הקרובה יצויינו שנתיים וחצי לפלישה הרוסית לאוקראינה. לפי גורמי מודיעין, רוסיה שולטת כעת בכ-110 אלף קמ"ר באוקראינה, המהווים כ-18% משטח המדינה. זהו שטח גדול פי 100 מזה שכבשה אוקראינה בתוך רוסיה בשבועיים האחרונים. רבבות ההרוגים לכל צד לא הובילו עד כה את מנהיגי המדינות לדרוש שיחות שלום, ואף להיפך: ככל שהזמן חולף והמחירים גדלים, כך נעשים הטונים תקיפים יותר. כל צד רושם בו זמנית הצלחות וכישלונות, בחזיתות שונות, כך שמסתמן שהלחימה תימשך גם בשנים הבאות.

החזית הצפונית: הישגים לאוקראינים בגיבוי המערב

באביב האחרון רוסיה הגבירה את ההפצצות על האוכלוסייה האוקראינית ועל התשתיות לייצור חשמל, במיוחד בחארקיב – העיר השנייה בגודלה באוקראינה היושבת בצפון-מזרח המדינה, סמוך לגבול הרוסי. העיר, שאוכלוסייתה לפני המלחמה הייתה כ-1.5 מיליון תושבים, הופצצה בקביעות מאז הפלישה הרוסית ב-2022. באוקראינה טענו שהגברת ההפצצות באפריל 2024 מיועדת להפוך את העיר לבלתי ראויה למגורים, ולנתק את קווי האספקה האוקראינים בחזית הצפונית והמזרחית.

דירה שניזוקה בחארקיב ביוני 2024, כתוצאה מהפצצה רוסית שגרמה ל-3 הרוגים לפחות (צילום: Ukrainian Emergency Service via AP)

מסע ההרס בחארקיב לא הפתיע אף אחד. עם זאת, הכוח הרב שהפעילו הרוסים נגד אוכלוסייה אזרחית הניעו את בנות בריתה במערב של אוקראינה לשנות את מדיניותן כלפיה. ארה"ב, בריטניה, גרמניה וצרפת הרחיבו מאוד את הסיוע בנשק לאוקראינה.

שינוי המדיניות לא הוכרז בחוצות, אך הוא התבהר בשבועיים האחרונים, מאז שפלשה אוקראינה למחוז קורסק הרוסי, כבשה בו יישובים, מתקנים אסטרטגיים ותשתיות, ואף הצליחה להשמיד תריסר שיירות תגבורת שהרוסים שלחו למחוז. בנות בריתה של אוקראינה לא גינו את המהלך, אלא דווקא להיפך – הבטיחו כי יציידו את אוקראינה בחבילות סיוע נוספות של נשק ותחמושת.

הפלישה האוקראינית לרוסיה העבירה את החזית הצפונית לתוך שטחה של רוסיה. אמנם השטח שהצליחו לכבוש האוקראינים קטן לאין שיעור לעומת החזית הצפונית, ורוסיה ממשיכה להפציץ את חארקיב וערים נוספות בגזרה מדי יום ולילה בטילים בליסטיים ונחילי כטב"מים – אך כל אלה מתגמדים מול יכולתם של האוקראינים להסב לרוסים נזק בשטחם. חלק מהסיבה לכך היא הצלחתם של האוקראינים להגן על המרחב האווירי שלהם באמצעות יירוט טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים, ולמזער נזקים בעורף.

Evolution of Ukraine's Kursk offensive from August 7 to 14, – @TheStudyofWar ISW. pic.twitter.com/V2f5TxWOCr

— Alf Really ???????????????????????????????????????????????????????????????? (@vik8867dn) August 17, 2024

בסדרת המפות: התקדמות כיבושי אוקראינה בקורסק בין 7 ל-14 באוגוסט

הרשויות בדרום רוסטוב שברוסיה נאבקות במשך שלושה ימים בשריפה שפשטה בחוות מיכלי נפט שהותקפה על ידי מל"טים אוקראינים, כך דווח ביום שלישי בסוכנות הידיעות AP.

השריפה בחוות מיכלי הנפט בעיירה פרולטארסק בערה על פני שטח של 10 קמ"ר, לפי סוכנויות הידיעות הרוסיות. במבצע מעורבים 500 כבאים, ו-41 מהם כבר אושפזו עם פציעות, לפי סוכנות הידיעות הרוסית TASS. המטה הכללי של צבא אוקראינה קיבל אחריות ביום ראשון על תקיפת מחסן הנפט, ששימש לסיפוק צרכי הצבא הרוסי. במטה אמרו שהתקיפה היא אמצעי "לערעור הפוטנציאל הצבאי והכלכלי של הפדרציה הרוסית".

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר שהפלישה "הנועזת" למחוז קורסק אפשרה לצבאו לשבות מספר גדול של חיילים רוסים, שאותם מקווה זלנסקי להחליף בשבויי מלחמה אוקראינים. הנשיא זלנסקי אמר גם כי אוקראינה מנסה ליצור רצועת ביטחון שתמנע התקפות רוסיות נוספות על שטחי אוקראינה. רצועת הביטחון אמורה להקשות על מוסקבה לשגר ארטילריה וטילי שיוט על הערים בעורף.

נשיא אוקראינה זלנסקי (מימין) פוגש את ראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר במעונו בדאונינג 10. בריטניה מספקת לאוקראינה נשק, וכך גם ארה"ב, גרמניה וצרפת (צילום: AP Photo/Kin Cheung)

בנאומים קודמים ציין זלנסקי שתי מטרות נוספות לפלישה לרוסיה: למנוע את תפקוד שרשרת האספקה והלוגיסטיקה של הרוסים לחזית הצפונית, ולגרום להם להסיט כוחות מאזורי לחימה אחרים, ובכך להאט את התקדמותם לכל אורך החזית. בצמרת האוקראינית מקווים שההצלחה בצפון תשליך גם על החזיתות האחרות במזרח ובדרום.

החזית המזרחית: עדיפות לרוסיה במספר החיילים ובנשק

מזרח אוקראינה היא עדיין חזית הקרב העיקרית. הרוסים כבשו ביום שני עיירה קטנה נוספת, והם נמצאים כעת פחות מ-15 קילומטרים מהעיר פוקרובסק.

פוקרובסק היא מרכז תחבורה שבו משתמשת אוקראינה כדי לשלוח חיילים, תחמושת ואספקה לעמדות הקו הקדמי שלה במזרח. אם הרוסים יכבשו את העיירה, לאוקראינה יהיה קשה יותר לתמוך בכוחותיה, שגם כך הם מועטים לעומת אלו של רוסיה. הרוסים מצליחים להתקדם בחזית הזו בקצב איטי ואחיד בזכות עדיפות מספרית כמעט בכל התחומים, וכוח ארטילריה חזק יותר משמעותית מזה של האוקראינים.

בימים האחרונים הרשויות באוקראינה פינו את תושבי פוקרובסק וכפרים נוספים בסביבתה. "בכל יום שעובר יש פחות ופחות זמן לאסוף חפצים אישיים ולצאת לאזורים בטוחים יותר", אמרו גורמים רשמיים בפוקרובסק, בהצהרה שפרסמו לאחרונה ויועדה לתושבי האזור שטרם התפנו.

אוקראינים מתפנים באוטובוס מפוקרובסק (צילום: AP Photo/Evgeniy Maloletka)

למחסור של אוקראינה בחיילים בחזית המזרח הייתה השפעה עוד בפרק הקודם של המלחמה, 2014-2022, תקופה שבה רוסיה טרם פלשה באופן רשמי לאוקראינה ו"הסתפקה" לכאורה בחימוש, אימון ומימון המורדים הפרו-רוסים במזרח. מאז הפלישה הרוסית ב-2022, שלחו הרוסים רבבות חיילים להילחם במזרח אוקראינה. להבדיל מחזיתות הדרום והצפון, במזרח רוסיה לא נסוגה מאזורים שהתקשתה לאבטח.

באוקראינה מייחסים את ההפסדים במזרח למחסור בכלי לחימה וחימוש. חבילות נשק ממדינות ארה"ב ואירופה מגיעות, אבל לא מספיק מהר, לפי זלנסקי. "אנחנו צריכים להאיץ את האספקה מהשותפים שלנו", אמר זלנסקי בסרטון שפרסם השבוע. "אין חופשות במלחמה", הוסיף, ברמיזה להאטת קצב האספקה בשל חופשת הקיץ. "אנחנו צריכים פתרונות לוגיסטיים, אנחנו זקוקים לכך שחבילות הנשק שהוכרזו יגיעו אלינו מיד. אני פונה במיוחד עכשיו לארצות הברית, בריטניה וצרפת".

החזית הדרומית: אוקראינה חזרה לייצא דרך הים השחור

אחת ההצלחות הגדולות של אוקראינה בשנה החולפת הייתה הדיפת צי הים השחור הרוסי, והקמת נתיב ימי, שדרכו הצליחה לחדש את ייצוא תבואות הדגנים והתוצרת החקלאית בכלל לשווקים בעולם.

איש משמר החופים של אוקראינה שומר על "נתיב הדגנים" בים השחור, פברואר 2024 (צילום: REUTERS/Thomas Peter)

רוסיה שלטה בים השחור, ומאז פברואר 2022 חסמה את הייצוא האוקראיני כליל. לאחר מכן הושגה עסקה בתיווך טורקי, שאיפשרה יצוא אוקראיני מוגבל של תבואה. בקיץ האחרון סרב פוטין לחדש את העסקה וניסה להחזיר את המצור על האוקראינים, במטרה לפגוע בכלכלה האוקראינית.

באוקראינה לא השלימו עם המציאות הזו. הצבא האוקראיני שיגר טילים מהיבשה, ופגע בספינות רוסיות שהתקרבו לחוף. במקביל אוקראינה פיתחה כלי שייט נשלטים מרחוק וכטב"מים, ובאמצעותם הצליחה להטביע משחתות רוסיות.

ג'יימס פוגו, אדמירל אמריקאי בדימוס שעבד לצד הצי האוקראיני בים השחור לפני כעשור, אמר לרשת NPR האמריקאית שהכלים הימיים שאוקראינה פיתחה מלמדים על יוזמה וכושר המצאה. לדבריו, באמצעות המעלות הללו האוקראינים הצליחו להיחלץ מהמצור, תוך שהם מטביעים כלי שייט רוסים בזה אחר זה.

"אלו כלים שנראים כמו אופנועי ים, הנושאים חומרי נפץ", אמר פוגו, שעומד כיום בראש המרכז לאסטרטגיה ימית בארלינגטון, וירג'יניה. "הם נשלטים מרחוק מאיזה מרכז פיקוד, אני לא יודע בדיוק איך, אבל הם לא רעים בכלל."

האוקראינים אילצו ספינות רוסיות לסגת מהמחצית המערבית של הים השחור, וכך פתחו נתיב שייט לאורך החוף המערבי של אוקראינה, שדרכו הם מצליחים לייצא סחורות. אוקראינה הודיעה בשבוע שעבר שבשנה האחרונה, מאז שקרס הסכם ייצוא התבואות, הצליחו האוקראינים לאבטח את דרכן של 2,300 ספינות משא, כלומר יותר מ-6 ביום ממוצע. אוקראינה גם טוענת שהייצוא שלה דרך הים חזר להיקף שהיה לפני הפלישה הרוסית, כ-5 מיליון טון של סחורות חקלאיות בחודש.

"האוקראינים הצליחו להשמיד כשליש מצי הים השחור הרוסי מבלי שיש להם צי משלהם", סיכם פוגו, "כ-25 ספינות וצוללות של רוסיה הוטבעו תוך שנה. זה בהחלט מדהים".

עשן ואש עולים ממיכל דלק שאוקראינה התקיפה בסבסטופול שבחצי האי קרים, מתוך הטלגרם של מושל סבסטופול מטעם רוסיה, אפריל 2023 (צילום: Sevastopol Governor Mikhail Razvozhaev telegram channel via AP, File)