שר העבודה יואב בן צור הודיע היום (רביעי) כי הוא מתנגד בתוקף להקפאה של שכר המינימום בישראל, בהתאם לתוכנית שהודיע עליה שר האוצר אתמול. גם בביטוח הלאומי מתנגדים לכוונה להקפיא את עדכון הקצבאות.

"האחריות על רווחתם של מיליוני העובדים בישראל מוטלת עליי כשר העבודה, ואני מתנגד בתוקף לפגיעה במעמדם ובפרט במעמד העובדים המשתכרים בשכר מינימום", הבהיר בן צור, והוסיף כי מאז תחילת כהונתו חתם כבר פעמיים על צווים להעלאת שכר המינימום בישראל בהתאם להוראות חוק שכר המינימום. לדבריו, בכוונתו לחתום על העלאת שכר המינימום פעם נוספת גם בתחילת אפריל 2025, בהתאם לעלייה בשכר הממוצע במשק.

בביטוח הלאומי הזהירו שהקפאת הקצבאות תרחיב את שיעור העוני ותפגע בחלשים ביותר בחברה. לפי דו"ח העוני האחרון, יותר מ-30% ממשקי הבית בישראל אינם מצליחים כבר כיום לכסות את הוצאותיהם החודשיות בעקבות קשיים כלכליים – כ-11% ויתרו על טיפול רפואי, 6.8% ויתרו על תרופות במרשם רופא ו-6.9% ויתרו על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים.

בביטוח הלאומי הדגישו כי מערכת הקצבאות (תשלומי ההעברה) היא מהגורמים המשמעותיים ביותר לצמצום תחולת העוני בקרב המשפחות המקבלות את הקצבאות. כשני שלישים מהמשפחות המקבלות קצבת אזרח ותיק היו תלויות בה ב-2022 כדי לצאת מעוני, וכך גם 55% מהמשפחות המקבלות קצבת נכות.

עוד הדגישו בביטוח הלאומי כי הרפורמה בקצבאות הנכות, אשר דאגה בין היתר להצמדתן לשכר הממוצע ולעדכונם הקבוע, גרמה לירידה חדה במספר המשפחות העניות המקבלות קצבת נכות. קו העוני בישראל מוגדר כיום כהכנסה של כ-3,076 שקלים לאדם (יחיד) בלבד. "הביטוח הלאומי מתנגד לפגיעה בקצבאות לנכים, לקשישים, לסיעודיים, למובטלים וכיוצא באלו", הודיע הביטוח הלאומי היום. "את הקיצוצים יש לעשות ממקורות אחרים ולא גבם של החלשים בחברה".

חוק שכר המינימום קובע כי יש לעדכן את שכר המינימום מדי שנה בתחילת אפריל, בהתאם לעדכון בשכר הממוצע שמודיע עליו ב-1 בינואר הביטוח הלאומי (בהתאם לחוק הביטוח הלאומי). גם רבות מקצבאות הביטוח הלאומי מתעדכנות אוטומטית בהתאם לחוק הביטוח הלאומי המצמיד אותן לעדכון השכר הממוצע.

כדי להימנע מעדכון שכר המינימום והקצבאות, יידרש האוצר לקדם חקיקה להקפאה של עדכון הנתון של השכר הממוצע על פי חוק הביטוח הלאומי. כך למשל בתקופת הקורונה, הוקפא עדכון השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי למשך שנתיים, בעקבות עלייה מלאכותית שנגרמה מיציאתם של עובדים רבים בשכר נמוך לחל"ת.

לחלופין, יוכל האוצר לנסות לקדם חקיקה שתנתק את שכר המינימום ואת הקצבאות מהשכר הממוצע. מהלך דומה ביצע בעבר בנימין נתניהו כשר האוצר ב-2003, אז הוחלפה הצמדת הקצבאות לשכר הממוצע בהצמדתן למדד המחירים לצרכן, ששיעורי העלייה שלו היו נמוכים משמעותית. המהלך עורר בתקופתו מאבק ציבורי קשה ומחאות חברתיות, ונדרשו שורה ארוכה של מאבקים לאורך העשורים אחריו כדי להצמיד את הקצבאות מחדש לשכר הממוצע – בהם המאבק הקשה של הנכים, שכלל גם חסימות כבישים רבות ב-2018-2017.