"אני רוצה שהמבקר בתערוכה יגיד 'לא הכרתי את זה. אתה מחדש לי", אומר אריאל רם פסטרנק, אוצר תערוכת "זמן נגב" שתיפתח הערב בגלריה רוזנפלד בתל אביב. התערוכה היא יוזמה של עמותת "כוכבי המדבר" המקדמת מנהיגות צעירה בחברה בדואית, ומתמקדת בעבודות של אומנים ואומניות בדואים מהנגב. "כפרויקט סיום של קבוצת 'מאיץ כוכבים' בחרנו לעשות תערוכה", מספר פסטרנק. "במהלך השנה נפגשנו עם אומנים וביקרנו בגלריות. אנחנו רוצים לעורר מודעות והיכרות מעמיקה יותר עם החברה הבדואית".

בתערוכה משתתפים אימאן אבו-גאנם, אלא אבו-עליון, הודא אל-עמראני, הזאר אבו-האני, וליד אלעוברה, זינב אבו ג'רביע, יוסף אל-הוזייל, רנא גבועה ואומן הגלריה זמיר שץ.

זמיר שץ, כי האדם, שמן על פשתן, 2023, 60 על 40 ס"מ

"זו שנה מורכבת עבור החברה הבדואית", אומר פסטרנק. "אחרי 7 באוקטובר הנרצחים והחטופים הבדואים הרגישו שנרקמת ברית, ולאחר כמה חודשים התחדשו הריסות הבתים. הם מקרבים ונותנים סטירה. כאן התחושה של 'מכבדים אותי, נותנים לי מקום'. הקבוצה שהקימה את התערוכה אמרה 'זו התרבות שלי, אני גאה בה, והיא כאן במרכז, בתל אביב'.

"מרבית העבודות נעשו בשנים האחרונות. הן משקפות את המצב. יש כמה תמונות של הריסות בתים מהשנה. בוואדי חלילי הרסו בבת אחת 50 בתים. אתה מצליח לזהות בתים ביער ההריסות. זו כנראה המצוקה הכי קשה של החברה הבדואית בחודשים האחרונים".

אבל היוצרים לא רצו להראות רק הריסות. "אנשים חיים לצד ההריסות. רצינו לשקף את חיי היומיום, את החתונות הססגוניות".

ביצירתה של אלא אבו-עליון מצולמים פני נערה מכוסים למחצה. "החברה הבדואית היא חברה במעבר", מסביר פסטרנק. "בעבר נשים לא הצטלמו. כיום הן מצטלמות קצת יותר. התמונה משקפת את הצדדים האלה".

אלא אבו-עליון, זו זכותי, 2020, הדפסת צילום צבע, 30 על 40 ס"מ

עבודותיה של זינב אבו-ג'רביע משגב שלום משלבות רקמה מסורתית ויצירות בקרמיקה. ג'רביע מספרת על אומנות שאבדה. כיום היא הקדרית הבדואית היחידה.

"מצד אחד של הגלריה יש תמונות אופטימיות של סוסים וילדים רצים", מתאר פסטרנק, "ומצד שני מקבץ כבד של הריסות בתים. בסוף יש את יצירותיו של יוסף אל-הוזייל, שמביים את התמונות שלו. הוא אומן ומורה שמחובר לנושא איכות הסביבה. רצינו להראות את המגוון ואת המעבר של החברה".

יוסף אל-הוזייל, מתחת לשטיח, 2022-2021, הדפסת צילום צבע, 40 על 50 ס"מ

וליד אל-עוברה רצה לשלב בין החתונות לבין מציאות ההריסות. "רציתי לפתוח את עולם הצילום. השאיפה שלי שהאנשים יסתכלו בתמונה ויבינו שיש מסר, שיראו מה יש מאחורי התמונה. אני קורא לעצמי 'צלם מזווית אחרת'. אני מחפש את התמונה שאנשים לא רגילים לראות".

וליד אל-עוברה, 2022, רץ אל הלא נודע, הדפסת צילום צבע, 80 על 120 ס"מ

אל-עוברה הועסק כצלם עיתונות בתיעוד הריסות בתים. "אני רוצה שאנשים יראו בתמונה מה שקורה. המסר שלי הוא 'תראו איפה אנו חיים, באיזו מציאות אנו חיים, מה עובר עלינו. אנו מאוד סובלים'. מישהו אמר לי שהתמונות האלו הן הסתה. כשאני מצלם שיח' עם עצב בפנים או ילד מול פרשי משטרה חמושים, זה כי הם עברו דברים קשים. המסר הוא שיש פה סבל שדורש טיפול".

וליד אל-עוברה, לבדי מול כל העולם, 2024, הדפסת צילום צבע, 100 על 150 ס"מ

פסטרנק מסביר כי נבחרו תמונות שמשקפות את החברה, אבל במבט שני המתבונן יזהה את הדברים נוספים, מורכבים יותר מבמבט הראשון. "אני רוצה שהמבקר היהודי יופתע, שיגיד 'לא ידעתי שכל כך גרוע', שישאל מול תמונת הילדים בהריסות 'מה קורה עם הילדים? איפה הם לומדים? איפה הם ישנים?"

התערוכה מוצגת עד 14 בספטמבר 2024 בגלריה רוזנפלד, רחוב המפעל 1, תל אביב.