"הייתי עם בת ה-4 בסיבוב בוקר עם הכלב כשנשמעו האזעקות", מספר אורי אס (43), תושב היישוב כחל, צפון מערבית לכינרת, "רצנו הביתה תוך הרעש של הנפילות".

טווח הירי של חיזבאללה המשיך להתרחב בשבוע האחרון. הבוקר (שבת) תושבי החלק הלא מפונה של הגליל העליון – ביישובים עלמה, רמות נפתלי, מחניים, חצור, ראש פינה, אליפלט, דישון, מחניים וטובא הרגישו היטב את הרקטות, עם מעל 50 יירוטים מלבנון. גם בכחל וכורזים, שלא סופגים אזעקות בדרך כלל, הצופרים הופעלו.

דובר המועצה האזורית גליל עליון מקפיד להדגיש בהודעות לתקשורת לאחר אזעקות, וכשהנזקים מהכטב"ם או הטילים מתגלים, ש"אין נפגעים בגוף". על פגיעות בנפש הוא לא יכול להתחייב.

מספר כלי הרכב על הכבישים בצפון הולך ומתמעט ככל שמצפינים, ומרכזי הקניות שנבנו בשנים האחרונות בצמתים הסמוכים לראש פינה, מחניים, יסוד המעלה וצומת כוח עמדו הבוקר עזובים ושוממים.

נדמה שהסטיקרים על תחנת האוטובוס בצומת עמיעד מנהלים דיאלוג בינם לבין עצמם על מצבם העגום של תושבי הצפון. סטיקר אחד שואל את שאלתם של עשרות אלפי המפונים – "מתי נחזור הביתה?". חלק מהסטיקרים האלה, שפזורים ברחבי הצומת, כבר הספקו להיקרע או לדהות. על סטיקר אחר על התחנה נכתב "עד הניצחון", והוא מוקדש לזכרו של רס"ל (במיל') לידור יוסף קרואני ז"ל, תושב אילת, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה בדצמבר. מתחת להם, סטיקר גדול עם תמונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עליו נכתב "מחריב ישראל", שמישהו הוריד את רובו.

"גם אם פה אין הרבה אזעקות כרגע, אנחנו מרגישים את ההפקרה בצפון"

"זה שהירי מגיע עד אלינו זה לא מקרי", אומר אס, "ממשלת ישראל מסרבת לעשות את המתחייב ולפתור את המצב בעזה בהסכם, מה שיביא לייצוב המצב בצפון. החיים פה שלווים, זה לא מגיע אלינו כמעט, רק לעתים רחוקות. אבל אנחנו חלק ממרקם החיים בצפון המותקף, וגם אם פה אין הרבה אזעקות כרגע, מרגישים את ההפקרה בצפון".

בגן הלאומי כורזים אין מיגונית, אבל גם אין כמעט מבקרים. לולא הגב הכלכלי של המדינה, בדמות רשות הטבע והגנים, האתר היה צריך לסגור את שעריו. יהודים חיו שם 200 שנים לפני הספירה, עם בית כנסת ובתי בד, אבל מאז המלחמה, שהובילה גם להתמעטות התיירים הנוצרים מחו"ל, כמעט ואין פוקדים את האתר הארכיאולוגי המרהיב. הממצאים באתר מעידים על כך שכמו רבים מהיישובים העתיקים בגליל, גם הוא התחזק בתושבי יהודה וירושלים שנסו לאזור בתקופת מרד החשמונאים. האזעקות של בוקר שבת באזור כורזים וחוקוק הבריחו חלק מהמבלים בחופי הכנרת הצפוניים דרומה. מין תנועה שכזו.

כחל וכורזים, שממוקמים דרומית לכביש 85, אינם מפונים, אך התושבים באזור חוששים יותר ויותר שזהו גבול הצפון החדש של ישראל. ינון ירדן (51), תושב כורזים, מצא עצמו בשעה 0:58 בלילה, בתחתונים, רץ מהמיטה אל מתחת לביתו כדי להסתתר מהירי, אחרי שהתעורר מהאזעקות. "אנחנו שומעים את הבומים, וכשאני שולח את הילד ללמוד בבית הספר בעינות ירדן ויש שם אזעקה, אני אמנם סומך עליו, אבל זה מפחיד".

ירדן, מהמפגינים הוותיקים נגד הממשלה, מוצא עצמו בשנה האחרונה צועק על הפקרות הצפון, ומאמין גם הוא שהפתרון נעוץ בהפסקת אש בעזה. "חיזבאללה לגמרי שולט בסכסוך הזה, ואני חושש שאם ניכנס עכשיו לעוד סבב בדרום לבנון, לא נפסיד, אבל גם לא ננצח".

המחאה השבועית של תושבות ותושבי הצפון נערכה הערב כרגיל, כמו בכל מוצאי שבת בחודשים האחרונים. בהתחלה הפגינו בצומת הגומא, קצת דרומית לקריית שמונה, אבל מהר מאוד זזו דרומה לצומת עמיעד. "344 ימים, 101 חטופים, 70 אלף מפוני הצפון", נכתב על השלטים. בקצב הרחקת הגבול של ירי חיזבאללה, יתכן שהם יצטרכו בקרוב לזוז דרומה.