בהודעה חריגה, משרד ההתיישבות מתריע כי חמש פעילויות חינוכיות של עמותות עין פרת ודרך פרת "נחזות" למכינות קדם צבאיות.

במודעה שפורסמה בעיתונות בסוף השבוע האחרון מטעם משרד ההתיישבות ומשרד הביטחון, ביקשו השניים להתנער מפעילויות חינוכיות של העמותות דרך פרת ועין פרת, הקשורות למדרשת עין פרת שבראשה עומד איש החינוך ארז אשל, המשמש כמנכ"ל המדרשה. משמעות הדבר היא שהפעילות בתכניות החינוכיות האלה אינן מפוקחות ואינן מוכרות למדינה.

מדובר בפעילות חינוכית שעורכות העמותות בקיבוצים ברור חיל ואור הנר בעוטף עזה, קיבוץ גילגל ומושב גיתית בבקעת הירדן, והעיר טבריה. לטענת המשרדים, הפעילות "נחזית כפעילות של מכינה קדם-צבאית" אבל בפועל היא אינה מוכרת למשרדים, אינה מתוקצבת ואינה מפוקחת על ידם. "המשרד שב ומבהיר כי אין מדובר במכינות קדם צבאיות הפועלות מכח חוק המכינות", נכתב בהודעה.

הפעילות נעשית במסגרת "מדרשת עין פרת", שמפעילה מכינות קדם צבאיות בכפר אדומים, בנופי פרת, בסופה ובניר עם, ומובילה עשרות מיזמים חינוכיים והתנדבותיים בכל הארץ. לפי אתר המדרשה, היא מפעילה גם "תכנית מנהיגותית חצי שנתית" בחמשת היישובים שהוזכרו.

התכנית בטבריה, באור הנר ובברור חיל החלה בספטמבר האחרון, והתכנית ביישובי הבקעה גלגל וגיתית החלה לפעול לפני שלוש שנים, ב-2021. כל התכניות האלה אינן מופיעות ברשימת המכינות הקדם צבאיות המוכרות של משרד ההתיישבות לשנת תשפ"ה, או ברשימת ה'מכינות בהקמה' שעליהן אחראי משרד הביטחון.

בפרסומים הרשמיים של המדרשה לא מוזכרת המילה 'מכינה', אבל בפרסומים של ראש עיריית טבריה ובאתר חברת המתנ"סים של העיר, הפעילות של עין פרת מוצגת כמכינה קדם צבאית. כך גם באתר קיבוץ ברור חיל ובדף אינסטגרם המציג את עצמו כשלוחת המכינה באור הנר. בפוסט שפרסם קיבוץ גלגל, שהפעילות של עין פרת החלה בו ב-2021, המילה מכינה אינה מוזכרת כלל, אלא מצוין שמדובר ב"סניף" של המדרשה.

ל'דבר' נודע שבעקבות הפרסום בעיתון, מספר ראשי מכינות גדולות בירכו על מהלך הגינוי של משרד ההתיישבות מכיוון שלטענתם אין מדובר במכינה, והיא אינה מיוצגת במועצת המכינות הקדם צבאיות, עמותה שבה חברות רוב המכינות המוכרות.

במהלך השנה האחרונה, משרד ההתיישבות אישר את פעולתן של 16 מכינות חדשות ובהן חילונים, דתיים ומכינות מעורבות. ככל הידוע ל'דבר', המשרד לא קיבל פנייה להכרה בחמשת תכניות המנהיגות הללו, והן מופעלות בלי פיקוח או סיוע מצד המדינה.

חוק המכינות, שתחתיו פועלות רוב המכינות בישראל כיום, דורש ממנהלי המכינות לעמוד בסטנדרטים מקצועיים ובטיחותיים כדי לקבל סמל מוסד ותקציב, וכדי שחניכיהן יקבלו דחיית שירות לצורך פעילות המכינה. עם זאת, מאז חקיקתו ועד היום המדינה לא הגדירה קובץ הנחיות מחייב לפעולת המכינות, וגם הפיקוח על ההיבטים שמוגדרים במפורש בחוק מתקיים באופן מצומצם.

ועדה ממשלתית לבדיקת הבטיחות במכינות, שפרסמה את מסקנותיה לפני שנה וחצי,  דרשה מהמדינה להחיל מיידית חובת פיקוח בטיחותית על כל עולם המכינות, כזו שגם תאפשר לה את הכלים להורות על סגירת מוסדות חינוכיים שאינם עומדים בתקן, גם אם אלו לא מתוקצבים על ידה. הוועדה, בראשותה של השופטת בדימוס שולמית וסרקרוג, הוקמה בעקבות אסון בטיול של מכינת בני ציון באפריל 2017, בו נהרגו 9 נערות ונער בשיטפון בנחל צפית.

הוועדה מתחה ביקורת חמורה על משרדי הביטחון והחינוך, שהיו אמונים על כללי הבטיחות במכינות בעת האסון, אך התנערו מאחריותם לפיקוח באופן מוחלט. מאז עברה האחריות למכינות ממשרד החינוך למשרד ההתיישבות, לצד משרד הביטחון. ניתן להניח שההתרעה של משרד ההתיישבות על הפעילות של מדרשת עין פרת היא תוצאה של אותה ביקורת.

ממשרד הביטחון לא התקבלה תגובה. במשרד ההתיישבות לא רצו להתייחס לסוגיה, ואמרו שהמודעה בעיתון מדברת בעד עצמה.

בתגובה לטענות, ממדרשת עין פרת נמסר: "הפרסום שקרי".