במסגרת חוק ההסדרים המונח על שולחנה של הכנסת, משרד האוצר מבקש לבטל את הטבות המס של קרנות ההשתלמות, האפיק הפטור ממס היחיד שנותר עבור מעמד הביניים בישראל לחיסכון לטווח הבינוני. ההצעה מבקשת לבטל את הפטור ממס מיום שהקרנות הופכות לנזילות, כלומר שההטבה לא תחול על הרווחים החדשים שייצברו בקרן מיום הפיכתה לנזילה.

כמו כן, מציע האוצר כי התיקון יחול החל מיום תחילת 2025, ורק על רווחים חדשים בקרנות ההשתלמות ולא רטרואקטיבית על רווחים בקרנות נזילות (שכבר נהנו מההטבה). על פי הערכת האוצר קבלת הצעה זו צפויה להגדיל את הכנסות המדינה בסך של כ-1.4 מיליארד שקלים בשנה.

בדברי ההסבר לטיוטת החוק שהודלפה, מסביר האוצר כי קרנות ההשתלמות נועדו במקורן לשמש מקור למימון השתלמויות מקצועיות של עובדים, אולם בפועל, מהמועד בו ניתן למשוך את הכספים בפטור ממס, אין מגבלה על השימוש בסכום שנצבר בה לכל מטרה ולאו דווקא לצורכי השתלמות. "כתוצאה מכך, מזה עשורים רבים, ככלל, קרנות ההשתלמות אינן ממלאות את ייעודן המקורי – עידוד השתלמויות מקצועיות – אלא מהוות למעשה אפיק השקעה נוסף".

עוד טענו באוצר כי מדיניות הממשלה בעשורים האחרונים מכוונת לעודד חיסכון פנסיוני לטווח הארוך. לטענתם, "מתן הטבות מס על אפיקי השקעה מסויימים לטווח בינוני גורם לעיוות בהחלטות ההשקעה של המשקיעים במשק, ויוצר העדפה של אפיקי השקעה מסויימים על פני אחרים". באוצר העריכו כי הטבות המס הניתנות לקרנות ההשתלמות מסתכמות בכ-7.7 מיליארד שקלים בשנה.

אז כמה זה עולה לנו?

נכון לסוף שנת 2023 עמדה יתרת הנכסים בקרנות ההשתלמות על כ-345 מיליארד שקלים, מהם על פי ההערכות כ-75% נזילים. ההפקדות לקרן ההשתלמות, המוגבלות בעד 2.5% הפרשת עובד ועד 7.5% הפרשת מעסיק, פטורות ממס הכנסה (עד הפקדות של 20,520 שקלים לשנה).

באוצר טענו כי פחות ממחצית מהעובדים בישראל זכאים לקרן השתלמות, זאת על אף שעל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ-62.3% מהשכירים בישראל היו זכאים להשתתפות המעסיק בקרן השתלמות. עוד טענו באוצר כי רוב החוסכים הינם מעשירוני השכר הגבוהים, וכי על פי ניתוח שבוצע באוצר כשלושה רבעים מכלל הנכסים הצבורים בקרנות ההשתלמות מרוכזים בעשירונים 8-10 וכי מדובר בהטבות מס רגרסיביות.

עם זאת, על אף שאחוזי החיסכון לקרן השתלמות אכן עולים עם עשירוני השכר, בדיקת "דבר" בנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדת כי גם בקרב עובדים המשתכרים 5,000-6,000 שקלים נטו לכ-48% ישנה קרן השתלמות, ואף בקרב המשתכרים 3,000-5,000 שקלים ללמעלה מ-40% ישנה קרן השתלמות (לעומת למעלה מ-92.5% בקרב משתכרים של 14 אלף שקלים נטו ומעלה).

כיוון שחיסכון של שכירים לקרן השתלמות מתאפשר רק עבור שכירים שהמעסיק פתח להם קרן השתלמות – מרבית החוסכים באמצעות מנגנון זה הינם עובדים מאוגדים, בין היתר במגזר הציבורי ובקרב עובדי ועובדות ההוראה. עם זאת, גם עובדים בענפי השמירה, הניקיון, הבניין זכאים להפרשה לקרנות השתלמות במסגרת הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה.

יו"ר ההסתדרות התייחס השבוע לראשונה להצעת התקציב של משרד האוצר, והבהיר כי הוא מתנגד לפגיעה בפנסיות, בקרנות ההשתלמות ובשכר המינימום, תוך הטלת מיסים נוספים על ציבור העובדים. לדבריו, טרם הטלת נטל נוסף על העובדים, על הממשלה להראות התנהלות כלכלית רצינית, לצמצם משרדים ממשלתיים ולהוריד תקציבים קואליציוניים. "אם אני אראה שמנהלים פה את הכסף כמו שצריך ומתנהלים באחריות, אני אהיה שותף. אם לא, כל החקיקה הזאת לא תעבור, ואני רוצה לראות מישהו שינסה לחוקק חוקים נגד העובדים בכנסת ישראל, זה לא יעבור".