משרד האוצר מבקש לבטל את זכאותם של עובדים זרים ועובדים פלסטינים המועסקים בישראל לנקודות זיכוי במס הכנסה במסגרת חוק ההסדרים. "כיום, בשל המצב הכלכלי בישראל, ובשל הצורך בהתכנסות תקציבית, ובמסגרת סדרי העדיפויות של הממשלה, מוצע לחדול ממתן ההטבה בדמות נקודות זיכוי לעובדים זרים", נכתב בטיוטת חוק ההסדרים שהודלפה.
כיום זכאים עובדים זרים לנקודת זיכוי אחת במס הכנסה. עובדים פלסטינים ועובדים זרים בענף הסיעוד בלבד זכאים ל-2.25 נקודות זיכוי בדומה לעובדים ישראלים. עובדות זרות ופלסטיניות בכלל הענפים, זכאיות לחצי נקודת זיכוי נוספת בדומה לעובדות ישראליות. בניגוד לעובדים הישראלים, עובדים זרים ופלסטינים אינם זכאים לנקודות זיכוי נוספות בגין נישואים או ילדים ואף לא לזיכויים נוספים ממס הכנסה כמו זיכוי בגין מגורים בפריפריה (למעט עובדים פלסטינים המתגוררים בישראל במסגרת איחוד משפחות). מבקשי מקלט ומסתננים בעלי רישיון שהייה זמני בישראל אינם זכאים לנקודות זיכוי כלל.
נקודות הזכות נקבעו מסיבות סוציאליות, ובשל הרצון לתמוך בעובדים הזרים המגיעים לישראל, ולעודד עובדים להגיע למקצועות הנדרשים בישראל כמו ענפי הסיעוד, הבנייה והחקלאות. על פי הערכת האוצר, צפוי המהלך להביא להגדלת הכנסות המדינה בסך של 410 מיליון שקלים בשנת 2025, ובסך 610 מיליון שקלים בשנת 2026.
נזכיר כי על רקע עצירת הכניסה של מרבית העובדים הפלסטינים לישראל (למעט כמה אלפים בודדים לתעשיות החיוניות), עלה הצורך בעובדים זרים במשק באופן משמעותי. המדינה והמעסיקים מתקשים כיום בגיוס העובדים הנחוצים לענפי הבניין, החקלאות והתעשייה, ולאחרונה אישרה המדינה הבאתם של עובדים לענפים שונים גם במסגרת פרטית ושלא באמצעות הסכמים בילטרליים (בין-מדינתיים) במטרה לזרז את התהליך ולתת מענה לצרכים הדחופים של ענפים אלו.
בדברי ההסבר להצעה לבטל את נקודות הזיכוי לעובדים זרים, טוען האוצר כי תכליתן של נקודות הזיכוי במס הכנסה "לתמרץ התנהגויות שמשרתות את המטרות הלאומיות של המדינה". לדבריו, "נקודות זיכוי מוקנות עבור מימוש תכליות המשקפות את המדיניות הממשלתית בנושאים שונים – צמצום פערי שכר בין גברים ונשים, תמיכה בהורים לילדים, תמיכה במגורים בפריפריה וכדומה".
בענף הסיעוד הביתי יקבלו החרגות
באוצר הסתייגו וציינו כי עובדים זרים בענף הסיעוד הביתי כן הוכרו במקרים שונים בעבר, כבעלי מאפיינים ייחודיים, המצדיקים מתן הטבות והבחנות שונות מאלו להם זכאים עובדים זרים אחרים שאינם מועסקים בענף זה – בין היתר לאור משך השהות שלהם בישראל שלעיתים עולה על מגבלת 63 החודשים הקיימת עבור עובדים זרים בענפים אחרים.
"עם זאת", נכתב, "יש לציין כי החרגה זו אינה רוחבית עבור כלל העובדים בענף אלא פרטנית, ותלויה במשך הטיפול במטופל המקורי עבורו הגיע העובד לישראל, או בעמידה בקריטריונים הקבועים להגשת בקשה ל'הארכת רישיון בענף הסיעוד מטעמים הומניטריים מיוחדים', הנבחנת על ידי הגורמים המוסמכים ברשות האוכלוסין וההגירה".
