משרד האוצר מקדם הצעה שלפיה חברות ממשלתיות יוכלו לחלק למדינה דיבידנדים מתוך רווחיהן, בהתאם להחלטת הדירקטוריון של כל חברה, ובכפוף לאישור של רשות החברות הממשלתיות בלבד. ההצעה היא חלק מטיוטת חוק ההסדרים 2025, שפורסמה לפני כשבוע וחצי.
ההצעה נועדה למנוע משרים לעכב העברה של דיבידנדים, תופעה שקרתה בשנים האחרונות. השר דודי אמסלם, הממונה על רשות החברות הממשלתיות, והשרים האחראיים על החברות השונות, נמנעו מכינוס ישיבות שלפי החוקים הקיימים נדרשות לשם העברת הדיבידנדים – ובכך גרמו בפועל להקפאת ההעברות.
סיבה מרכזית להצעה היא הרצון של משרד האוצר להגדיל את הכנסות המדינה, ביחס לעליית בגירעון ב-2024 כתוצאה מהוצאות המלחמה. הוצאת השרים ממסלול ההחלטה תאפשר העברת דיבידנדים מזורזת מחברות שיבחרו בכך.
מועברים מעט דיבידנדים, ביחס לעולם ולנדרש בתקנות
גם לפי החוק הקיים כיום, כל חברה ממשלתית רשאית לקבוע יעדים להפניית הרווחים שלה, שיכולים לכלול חלוקת דיבידנדים לממשלה, תשלום לעובדים, וחיזוק ההון העצמי לצורך יציבות או השקעה בתשתיות. עם זאת, בשנים האחרונות לממשלה הוקצו רק רווחים רק ממעט חברות ממשלתיות, ובהיקף מצומצם. יש חברות ממשלתיות שבהגדרה אינן אמורות להפיק רווחים (למשל בנושאי חינוך, רווחה ותרבות), ועל כן הן לא מחויבות להעביר דיבידנדים לממשלה, אך גם חברות רבות שאמורות להעביר דיבידנדים ממעטות לעשות זאת.
לפי דו"ח מבקר המדינה מינואר 2024, בין השנים 2018-2021 חברות ממשלתיות חילקו למדינה כ-1.07 מיליארד דולר בלבד, מתוך רווחים של כ-9 מיליארד דולר באותם שנים (לא כולל רווחי חברת החשמל לישראל שעמדו על כ-29 מיליארד שקלים). זאת למרות שב-2018 רשות החברות הממשלתיות קבעה כי על כל החברות הממשלתיות להעביר 50% מרווחיהן לאוצר, אלא אם הרשות תאשר חלוקה אחרת. הדיבידנדים שכן הועברו מקורם בעיקר מרפאל ומהתעשייה האווירית.
בבדיקה השוואתית שערך מבקר המדינה ב-22 חברות ממשלתיות במדינות אחרות, אחוז הדיבידנד האופייני באותן השנים עמד על 40%-80% מהרווח הנקי, אחוזים גבוהים בהרבה מבישראל.
שר האוצר בצלאל סמורטיץ' והשר אמסלם הודיעו בינואר 2024 שיועברו למדינה כ-2 מיליארד ש"ח מרווחים שהצטברו ב-2022 ו-2023.
רשות החברות הממשלתיות התגלגלה בין משרדים
חוק החברות בממשלתיות משנת 1975 וגם חוזר "חלוקה וייעוד רווחים בחברות הממשלתיות" שהוציאה רשות החברות הממשליות משנת 2018 התייחסו לתפקיד רשות החברות הממשלתיות כקובעת את ייעוד הרווחים של חברות ממשלתיות, אך תוך כפיפות לממשלה ולשרים. ההחלטה שמקדם משרד האוצר תיתן עצמאות לרשות, ותגדיל את עצמאות החברות.
רשות החברות הממשלתיות אמונה על פעילותן של 104 חברות ממשלתיות, ביניהן חברת חשמל, נתיבי ישראל, רכבת ישראל, רפאל, תעשיה אווירית, והנמלים הממשלתיים. בעבר פעלה הרשות תחת משרד האוצר, אך בשנים האחרונות, כחלק מאי היציבות הממשלתית, עברה הרשות לאחריות משרדים שונים: בשנת 2020 עברה למשרד הדיגיטל תחת השר דודי אמסלם, בממשלת בנט-לפיד הועברה בחזרה לאוצר, ובממשלה האחרונה עברה למשרד לשיתוף פעולה אזורי, שוב תחת השר דודי אמסלם.
מי שהייתה מנכ"לית הרשות, מיכל רוזנבוים, התפטרה בסוף 2023, בטענה שאמסלם פועל לצמצום סמכויותיה, ולהפיכת הרשות למפעל ג'ובים שמטרתו קידומו הפוליטי. ממלא מקום מנכ"ל הרשות כעת הוא ינקי קוינט, אשר שימש כמנכ"ל הרשות בעבר ומכהן במקביל גם כמנכ"ל רשות מקרקעי ישראל. קוינט קרא השנה להפריט את התעשיות הביטחוניות.