העברת האחריות לחינוך 4,000 תלמידים בדואים מהיישובים אל-פורעה ותל ערד לעיריית ערד מתעכבת, וחלק מהתלמידים לא הולכים לבית הספר בגלל מחסור בכיתות – כך טוענת ועדת המעקב לערביי הנגב. בעיריית ערד אומרים שיקדמו בניית כיתות חדשות, אך מציינים שעד שזה יקרה, התלמידים נופלים בין הכסאות. במשרד החינוך מכחישים שישנו מחסור בכיתות.
בקיץ האחרון משרד החינוך הורה על העברת בתי הספר באל-פורעה ובתל ערד לטיפולה של עיריית ערד. "זה תקדים", אומר עלי אבו רביעה מוועדת המעקב לערביי הנגב. בכפר אל-פורעה השוכן בתחום המוניציפלי של עיריית ערד לומדים כ-4,000 תלמידים, ובערד עצמה לומדים כ-7,800 תלמידים. על פי משרד החינוך, המעבר צפוי להתרחש ב-1 באוקטובר, אולם ייתכן שהמהלך יתעכב. עוד מדגישים במשרד כי האחריות של עיריית ערד היא על המערך הנלווה, כלומר הסעות, בינוי וציוד.
אבו רביעה מתנגד למהלך ותהה מדוע עיריית ערד לא לוקחת אחריות על הכפר, לרבות מערכת הרווחה והתשתיות. עד לאחרונה, המועצה האזורית אל-קאסום שבתחומה נכלל היישוב אל-פורעה סיפקה שירותים גם למוסדות החינוך שבתחומו. מאז תחילת שנת הלימודים, טוען אבו-רביעה, נופלים התלמידים בין הכסאות ואף רשות לא לוקחת עליהם אחריות.
תחת הכותרת "אל-פורעה בין אלקאסום וערד", פרסם אבו רביעה הודעה בפייסבוק בה טען כי חלק מהתלמידים לא הולכים לבית הספר באל-פורעה בגלל מחסור בכיתות. לדבריו, שתי הרשויות, המועצה האזורית אל-קאסום, ועיריית ערד, מסירות כרגע אחריות.
ממשרד החינוך נמסר: "משרד החינוך מוביל בימים אלו מהלך לשיפור שירותי החינוך הנלווים לתלמידי פזורת אלפורעה, המתגוררים ולומדים בסמיכות לעיר ערד. בימים הקרובים יוסדר הנושא לפרטיו. לצד זאת, לנוכח הגידול הטבעי, אישר המשרד הצבת מבני חינוך לבית ספר יסודי נוסף למען רווחת התלמידים ולצמצום מספר הלומדים בביה"ס 'אל-פורעה א'. מהלך זה יושלם תוך שבועות ספורים, עם קבלת כלל ההיתרים הנדרשים על ידי ועדת התכנון של עיריית ערד."
במשרד החינוך אמרו ש"אשר לטענה לפיה לעשרות תלמידים אין מקום כיום בבתי הספר, יודגש כי אין ממש בדברים אלו, לכולם יש מקום".
"המהלך נעשה רק בגלל השיקול הכלכלי"
ראש עיריית ערד, יאיר מעיין, אמר כי הוא הנחה את את מנהל ההנדסה לקדם היתרי בנייה לבית הספר וכי כבר עכשיו תוקמנה 13 כיתות לימוד במקום. "בעירייה תוקם מנהלת חינוך בדואי שתטפל במוסדות החינוך בשני הכפרים", הוסיף מעיין. לדבריו, המנהלת תתוקצב על ידי משרד החינוך, ועיריית ערד תפעיל אותה עבור משרד החינוך – אבל בעיקר עבור הבדואים. "אנחנו רוצים שהשכנים שלנו, הבדואים, ילמדו כמו שצריך, ויקבלו מהמדינה את החינוך כמו כל ילדי ישראל".
"אנחנו הראשונים שהצענו את שירותינו וגם הסכמנו לקבל אחריות מלאה על החינוך שלהם", מוסיף מעיין. "כרגע אף אחד לא מטפל בזה, זה נופל בין הכיסאות, ומי שנפגע זה הילדים. ואז הילדים לא מתחנכים, לא לומדים, זה גלגל של עוני. כולם מפסידים. מבחינת התאמות: מנהלי בתי הספר, המורים, כולם בדואים. אנחנו נוסיף להם הרבה מורים יהודים דוברי עברית, כי חסרים מורים לעברית, מתמטיקה, אנגלית ומקצועות המדעים. נביא מורים מערד, נגייס מורים דוברי עברית שילמדו אותם עברית כאג'נדה חינוכית. רווח כפול לכולם".
למרות זאת, אבו רביעה ספקן לגבי תכניותיה של עיריית ערד. "המהלך נעשה רק בגלל השיקול הכלכלי. אני רוצה שהילד הבדואי יקבל כמו הילד היהודי בערד, שזה לא יהיה חינוך סוג ב".
