נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הודיע היום (רביעי) כי הוא מותיר את שיעור הריבית הבסיסית על 4.5%, זאת הפעם השישית ברציפות. ההחלטה לא הפתיעה את האנליסטים, שהעריכו כי הבנק יימנע מהעלאות ריבית בעקבות קצב הצמיחה האיטי במשק, יחד עם תהליכי התמתנות בצריכה הפרטית.

על רקע המלחמה המתמשכת ברצועת עזה ובלבנון, התייחס הנגיד להחלטת סוכנויות דירוג האשראי להפחית את דירוג האשראי של ישראל. "חשוב להטות אוזן ולהתייחס ברצינות להערכות של חברות הדירוג, שכן הן משקפות את האתגרים של ישראל כפי שהעולם רואה זאת", אמר הנגיד. "הסוכנויות מדגישות את המציאות הגיאו-פוליטית, אך גם את הניהול הפיסקלי. אמון השווקים חיוני ליציבות הכלכלה הישראלית".

הכנסת מאשרת את תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024. "חשוב לאשר התאמות פיסקליות בעלות אופי פרמננטי בהיקף משמעותי" (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

תחזיות הצמיחה שפורסמו היום עודכנו כלפי מטה, כאשר הבנק צופה שהצמיחה בשנת 2024 תעמוד על 0.5%, שיעור נמוך משמעותית מהתחזיות הקודמות שעמדו על 1.5%. במקביל, שיעור האינפלציה עמד על 3.6%, שעלה מעל הטווח העליון של היעד, לאחר שביולי צפה הבנק רמה של 3%. מדד המחירים לצרכן של חודש אוגוסט, שצמח ב-0.9%, היה גורם נוסף שהשפיע על התחזיות. במיוחד ניכר היה שצמיחת רכישות כרטיסי האשראי במהלך הקיץ שמרה על יציבות, דבר שמעיד על התמתנות הצריכה.

כמו כן, הנגיד הביע דאגה לגבי השפעות המלחמה הנמשכת והחשש מההחמרה של המצב הביטחוני על הכלכלה. הוא ציין את החשיבות של חידוש והרחבת כוח העבודה בענף הבנייה, במיוחד לאור המחסור הקיים בעובדים. "חשוב לקדם ככל האפשר לאפשר לפלסטינים לשוב לעבוד בענף הבנייה", אמר הנגיד, "בהתאם למגבלות והנחיות של מערכת הביטחון. לנושא הזה יש חשיבות מאקרו כלכלית רחבה".

בנק ישראל מזהיר מפני חמישה סיכונים עיקריים המשפיעים על האינפלציה: ההתפתחויות הגיאופוליטיות, פיחות השקל, מגבלות היצע, השפעות פיסקליות ועליית מחירי הנפט. פיחות השקל בשיעור של 2.8% מאז ההחלטה הקודמת יוצר לחצים נוספים על מחירי הסחורות והשירותים. לאור כל זאת, בנק ישראל צופה כי בשנה הקרובה לא תתרחש הפחתת ריבית, והתחזיות מצביעות על כך שגם באוקטובר 2025 צפויה הריבית להישאר על 4.5%.

חברת דירוג האשראי מוד'יס. "הסוכנויות מדגישות את המציאות הגיאו-פוליטית, אך גם הם מסתכלים על הניהול הפיסקלי" (צילום אילוסטרציה: REUTERS/Andrew Kelly)

הנגיד התייחס גם לגירעון התקציבי. הבנק צופה שהגירעון יעמוד על 7.2% בשנת 2024, גבוה בהרבה מהתחזיות הקודמות, דבר שיכול להוביל להגדלת פרמיית הסיכון של ישראל בשווקים הבינלאומיים. הוא הוסיף להתייחס גם לתקציב המדינה, שלדבריו אישורו הוא חיוני ביותר. "תקציב המדינה לשנת 2025 הוא מאתגר, ותהליך גיבושו הוא צעד חיובי. אישור תקציב אחראי הוא מרכיב חיוני בחיזוק האמון של השווקים הבינלאומיים ובשמירה על איתנות המשק", אמר הנגיד.

לדברי הנגיד, הממשלה נדרשת לבצע התאמות בעלות אופי פרמננטי, אשר יאפשרו ליחס חוב-תוצר להתייצב ולרדת. "חשוב לאשר התאמות פיסקליות בעלות אופי פרמננטי בהיקף משמעותי, זאת על מנת לאפשר ליחס חוב-תוצר להתייצב ולרדת. הצעדים שהציג שר האוצר הם בכיוון הנכון, רצוי שהצעדים יופנו לאוכלוסיה רחבה, אבל חשוב שהממשלה תתעדף הוצאות תומכות צמיחה, תצמצם תמריצים שליליים ליציאה לעבודה, ותבטל פעילות של משרדים שאינם חיוניים".