בית הדין האירופי לצדק (ECG) קבע כי נשים באפגניסטן נרדפות, מה שמעניק להן עילה מספקת לזכות במעמד פליטות באירופה. בפסק דין תקדימי קבע בית הדין כי אין צורך לבחון בקשות מקלט פרטניות של נשים אפגניות שכן המגדר והלאום שלהן מספיק כדי לקבוע שהן זכאיות למקלט, וזאת בשל הדיכוי שמשטר הטליבאן מפעיל על כל הנשים באפגניסטן.
הדיון בבית הדין האירופי לצדק, שמשכנו בשטרסבורג, נערך לאחר שהרשויות באוסטריה סירבו להעניק מעמד פליט לשתי נשים אפגניות שהגישו בקשת מקלט ב-2015 ו-2020. הנשים הגישו ערעור לבית המשפט העליון באוסטריה, אשר בתורו ביקש פסיקה מבית הדין. ביום שבת הכריע בית הדין בפסק דין תקדימי כי אין צורך לבחון בקשות מקלט פרטניות של נשים אפגניות שכן עצם היותן נשים באפגניסטן מעניק להן זכאות למקלט.
"קיים סיכון שהעותרת תהיה נתונה למעשי רדיפה אם תחזור לארץ מוצאה", נכתב בפסיקה. "די לקחת בחשבון את הלאום והמגדר שלה בלבד". פסק הדין מצביע על אופני דיכוי שונים שעוברות נשים באפגניסטן, בין היתר האיסור ללמוד בבתי-ספר ובמוסדות השכלה, נישואין בכפייה הנחשבים לסוג של עבדות, וחוסר הגנה מפני אלימות ואלימות מינית. יחסו של משטר הטליבאן לנשים לא שונה מהותית מהיחס אליו זוכות נשים תחת משטרים איסלאמיסטים אחרים כגון חמאס ודאעש.
מאז תפס הטליבאן את השלטון, עם נסיגת הכוחות האמריקאיים מאפגניסטן ב-2021, הדרדרו זכויות הנשים במדינה לשפל, הכולל מגבלות על לימודים, עבודה ועצמאות כללית בחיי היומיום. באוגוסט קבע הטליבאן מערכת ארוכה של חוקים המסדירים את היחס לנשים בהתאם לחוקי השריעה. הכללים נאכפים על ידי משרד המוסר, שלדבריו עצר אלפי אנשים בגין הפרות החוקים.
ראש זכויות האדם של האו"ם קרא לטליבאן לבטל סדרה של חוקים "מופרכים" שלדבריו מנסים להפוך נשים לצללים. אישה אחת, שנקראת בראשי התיבות בהודעות של בית המשפט, ברחה מאפגניסטן לאיראן עם אמה ואחיותיה כשהייתה כבת 13-14 לאחר שאביה, שהיה נרקומן, ניסה למכור אותה כדי לממן את התמכרותו לסמים, כך לפי מסמכים שהוצגו בבית המשפט.
האישה השנייה, שזוהתה כ-FN, נולדה ב-2007 באיראן, ומעולם לא התגוררה באפגניסטן. היא ומשפחתה התגוררו באיראן ללא היתרי שהייה, כלומר לא הייתה להם זכות לעבוד והיא לא קיבלה חינוך. היא ברחה מאיראן והגישה בקשת מקלט באוסטריה. "היא (FN, א"ל) אמרה שאם היא תחזור לאפגניסטן, כאישה היא תהיה בסיכון לחטיפה, לא תוכל ללמוד בבית הספר וסביר שלא תוכל לפרנס את עצמה ללא משפחתה שם", נכתב בערעור שהגישה לבית המשפט האוסטרי, והועבר לבית הדין האירופי לצדק.
משרד הפנים האוסטרי לא הגיב לפסק הדין.
