היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה הגישה היום (ראשון) תגובתה לעתירות בעניין הליך מינוי נציב שירות המדינה. בתגובתה כתבה בהרב-מיארה כי היא סבורה שדרך המינוי שהחליטה עליה הממשלה יוצרת מצב חדש שבו ראש הממשלה יוכל לבחור בעצמו אדם שהוא חפץ במינויו לתפקיד נציב שירות המדינה, שאינו חייב לעמוד בתנאי סף מקצועיים מינימליים של ניסיון, כישורים או התאמה לתפקיד. עוד טענה כי מדובר בהחלטה לא חוקית, הסוטה מדרך מינוי הנציבים בעבר, ובמהלך משמעותי של הפיכת השירות הציבורי ממקצועי לפוליטי.
הממשלה החליטה באוגוסט האחרון כי הממשלה תמנה את הנציב הבא בהתאם להצעת ראש הממשלה. המינוי ייבדק באופן חד-פעמי בוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, בשינוי הרכבה כך שהנציב המכהן יוחלף בנציב בדימוס או במנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, שאינם ממלאים כיום תפקיד בשירות המדינה. נגד החלטה זו הוגשו שלוש עתירות לבג"ץ – מטעם ההסתדרות הכללית; מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל; ומטעם מכון לואיס ברנדייס לחברה, לכלכלה ולדמוקרטיה ומרכז מנור מבית יוזמת המאה. בתגובתה לעתירות, השיבה בהרב-מיארה כי היא סבורה שעל בג"ץ לקבלן, לבטל את החלטת הממשלה על הליך המינוי ולהחזיר את הסוגייה לדיון מחודש בממשלה באשר לחלופות להליכי מינוי, תוך התחשבות במאפייני המשרה ותכליות המינוי.
לדבריה, ההחלטה בדבר אופן המינוי התקבלה "ללא כל תשתית מקצועית או הנמקה לגופו של עניין, ובניגוד לעמדה המשפטית שהוצגה בפניה, לשנות מהחלטותיה הקודמות באשר לדרך מינוי הנציב, להפחית ולרדד את הליך הבחירה הקודם שהממשלה פעלה על פיו, עד כדי צמצומו לבחינת טוהר המידות בלבד, ללא בחינה מקצועית של כשירות המועמד והתאמתו לתפקיד. האינטרס הציבורי כבד המשקל, לשמור על איכותו של שירות המדינה ולהבטיח ולוודא כי יישמר עצמאי, א-פוליטי ומקצועי, באמצעות הקפדה על כך שהמועמד שימונה לתפקיד הנציב יהא בעל המעלות, הכישורים והניסיון הרלוונטיים לתפקיד, לא זכה להגנה בהחלטה שהתקבלה ולא ניתן לו משקל.
"התפיסה הבסיסית של המנהל הציבורי בישראל רואה בשירות המדינה שירות בעל אופי ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי. שירות ציבורי שמקיים מאפיינים אלה הוא ערובה לשמירת שלטון החוק, המנהל התקין וטוהר המידות בשירות הציבורי, וערובה למתן שירות מקצועי, הגון ושוויוני לציבור בישראל".
בהרב-מיארה הדגישה כי נציב שירות המדינה עומד בראש המערכת הממונה על ניהול ההון האנושי בשירות המדינה כולו. "בכובעו כשומר האופי הממלכתי, המקצועי והא-פוליטי של שירות המדינה, מופקד הנציב על בלימת מינויים פוליטיים שאינם מקצועיים ומתאימים לתפקיד, הגנה על עצמאות בעלי תפקידים בכירים ומניעת פיטוריהם עקב מילוי תפקידם. קשה להפריז בחשיבות כובעו של הנציב כשומר סף בהקשרים רגישים אלה, ובחשיבותו בהבטחת איכותו של השירות הציבורי בישראל".
לדבריה, ממשלות ישראל חיזקו לאורך שנים את עצמאות הליכי המינוי למשרות בכירות, באופן שחיזק את הזיקה בין דרך המינוי של בעל תפקיד לבין יכולתו לבצע את תפקידו באופן מקצועי ועצמאי, בדגש על בכירים המחזיקים בסמכויות רגולטוריות או בתפקידים של שומרי סף. לדבריה, החלטת הממשלה הנוכחית מסמלת מגמה הפוכה "של ניסיונות לכרסום באופיו המקצועי, הממלכתי והא-פוליטי של שירות המדינה, במטרה להגדיל את 'מוטת השליטה' הפוליטית על שירות המדינה".
עוד טענה בהרב-מיארה כי מדבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבות הממשלה שעסקו בנושא עלתה תפיסה משטרית שלפיה ההליך הדמוקרטי מחייב שנבחרי הציבור יקבעו את הכשירות להתמנות לתפקידים מסוימים ולא הפקידות המקצועית, ו'נציגי ציבור אשר החליטו החלטות לא נכונות ישלמו על כך בקלפי'.
לטענת בהרב-מיארה, "תפיסה זו משקפת הבנה פורמלית וצרה ביותר של דמוקרטיה אשר איננה עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט העליון בנוגע לצורך באיזונים ובלמים בין ובתוך רשויות השלטון בכלל, וביחס למקצועיות והא-פוליטיות של השירות הציבורי בפרט".
עוד הזכירה היועצת המשפטית לממשלה כי בהחלטת הממשלה על מינוי הנציב הנוכחי נקבע כי לגבי דרכי המינוי של נציב שירות המדינה הבא תידרש הממשלה להסדיר נוהל שתגבש היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה. עמדת היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שהוצגה בפני הממשלה, הייתה כי יש למנות את נציב שירות המדינה באמצעות ועדת איתור שבראשה שופט בדימוס מבית המשפט העליון שימנה נשיא בית המשפט העליון ובהסכמת ראש הממשלה.
יתר חבריה יהיו נציג היועמ"ש, נציב לשעבר או מנכ"ל משרד מטה ממשלתי לשעבר שימנה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בהסכמת היועמ"ש, איש אקדמיה מתחום המשפט הציבורי שיבחרו דיקני הפקולטות למשפטים בישראל, ונציג ציבור בעל ניסיון משמעותי בתחומי הנוגעים לליבת העיסוק של המשרה שימנה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בהסכמת היועצת המשפטית לממשלה. ועדת איתור כזו אינה מוגבלת לבחינה של המועמד המובא בפניה, ויכולה לבחון כמה מועמדים למשרה ואף לפנות למועמדים שהיא מוצאת מתאימים.
