באוצר מבקשים להעביר החלטת ממשלה המנחה את הממונה על השכר להידבר עם ההסתדרות ויתר ארגוני העובדים במגזר הציבורי באשר לדחייה של העלאות שכר להן התחייבה המדינה בהסכמים הקיבוציים בהסכם המסגרת האחרון.

על פי הטיוטה של הצעת המחליטים, המוצגת כחלק מדיוני התקציב, מבקש האוצר להפחית לפחות 3 מיליארד שקלים מהוצאות השכר בתקציב בכל שנה בשנים 2025 עד 2028.

ככל שיושגו הסכמות עם ההסתדרות, יקדם שר האוצר חקיקה בנושא, שתעגן ותחיל את ההסכמות על כלל עובדי המגזר הציבורי, ותכלול גם הוראות בדבר העברה של סכומי החיסכון אצל המעסיקים הציבוריים שאינם המדינה לקופת המדינה – זאת לרבות באמצעות הפחתת תקצובם.

הצעה זו מצטרפת להצעות נוספות המובאות במסגרת חוק ההסדרים, לרבות הקפאת העלייה של שכר המינימום והקצבאות – וכן הצעות המכוונות לפגיעה בקרנות ההשתלמות ובפנסיות באמצעות צמצום הקלות המס החלות עליהן.

הפגיעה בפנסיות תניב לאוצר מיליארדים 

בתוך כך, באוצר גם מבקשים למנוע את הגדלת שיעור הפטור ממס על קצבה פנסיונית מזכה, כך שיישאר בשיעור של 52%, בדומה לשנים 2020-2024, ולא יגדל כפי שאמור היה ל-67% בשנת 2025. על פי הערכת האוצר, המהלך צפוי להעביר כ-400 מיליון שקלים בשנה מהחסכונות הפנסיוניים של ציבור העובדים לקופת המדינה.

בנוסף, מבקש האוצר במסגרת חוק ההסדרים להקטין את גובה סכומי ההפרשות הפנסיוניות והפרשות הפיצויים הזכאיות להטבות ממס.

כיום ניתנת הטבת ניכוי בשיעור של 7.5% בגין הפקדות המעסיקים על הפקדות בגין שכר לפנסיה עד תקרה של פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק, ובגין פיצויים על הפרשות על שכר עד פי 3.3 מהשכר הממוצע במשק. כעת מבקשים באוצר לזכות בהטבה בגין שני סוגי הפקדות המעסיקים עד שכר בגובה פי שניים מהשכר הממוצע בלבד. מהלך זה צפוי להערכת האוצר להניב לאוצר המדינה כ-1.1 מיליארד שקלים בשנת 2025 וכ-1.3 מיליארד שקלים בשנת 2026.

מהלכי הפגיעה בפנסיה מצטרפים למהלך המכוון לצמצם את ההקלות במס על קרנות ההשתלמות, מנגנון החיסכון לטווח הבינוני המשמעותי ביותר הקיים כיום למעמד הביניים הישראלי.

ההסתדרות בתגובה: "לא נאפשר פגיעה בפנסיה ובקרנות ההשתלמות. המצב במדינה קשה אבל לא ניתן להפיל את הכל על גב העובדים. צריך לחשוב מחוץ לקופסה ולראות איך מגייסים את כלל המגזרים לטובת הנושא. ההסתדרות תמיד הוכיחה שהיא שותפה ונותנת כתף ואנחנו מצפים לכך גם מהמדינה".