ההיסטוריון פרופ' יהודה באואר, מחוקרי השואה החשובים בעולם, הלך אמש (שישי) לעולמו בגיל 98.
באואר הקדיש את חייו לחקר השואה, האנטישמיות ורציחות עמים. הוא נמנה עם בכירי חוקרי השואה בעולם, פרסם עשרות ספרים בהם 'העם המחוצף' ו'העם המחוצף בכפר הגלובאלי' (הוצאת נהר ספרים) ו'תגובות בעת השואה' (הוצאת מודן והאוניברסיטה העברית).
ב-1998 זכה בפרס ישראל בחקר ההיסטוריה של עם ישראל. הוא ייעץ לממשלות ולגופים בינלאומיים בנושאי הנצחת השואה, מאבק באנטישמיות ומאבק בזוועות המונים.
בראיון ל'דבר' בינואר 2021 נשאל כיצד יהודים יכולים להיאבק באנטישמיות? "הבעיה שלנו היא שהאנטישמיות מופצת כיום באמצעים חוקיים. הדרך היחידה להשפיע היא באותם אמצעים שהאנטישמים משתמשים בהם. פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם – מדיה של קפיטליזם קיצוני שנותנת פתחון פה לאנטישמיות".
"צריך לפתוח אתרים שיתקפו את האנטישמים באופן שמי. צריך לחשוף את זה שהאנטישמים בכל העולם הם קודם כל אויבים של החברות בהן הם פועלים. הם זורעים שנאה, שחוזרת אחר כך כמו בומרנג לחברה בה הם חיים. צריך לרדת עליהם שם. להראות לכולם שהאנטישמים הם נגד קידמה. הם פועלים נגד האינטרסים של המדינות שלהם. הם נגד הציוויליזציה. לחשוף את השקר שלאורו הם פועלים, ולא בדרך ההתגוננות, אלא בדרך התקפית".
הוא נולד בשנת 1926 בפראג, ועלה לארץ ישראל עם הוריו ערב מלחמת העולם השנייה. בנעוריו היה חניך בתנועת השומר הצעיר, התגייס לפלמ"ח ולחם במלחמת העצמאות. כשהשתחרר הצטרף לקיבוץ שובל שבצפון הנגב. בתחילת שנות השישים התיידד עם אבא קובנר, ממנהיגי ההתנגדות היהודית לנאצים בפולין, ששכנע אותו לעסוק בחקר השואה.
באואר הצטרף למכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית, עמד בראש המדור לחקר השואה במכון ומונה לפרופסור חבר באוניברסיטה. ב-1982 ייסד את המכון לחקר האנטישמיות באוניברסיטה העברית ועמד בראשו, ובין השנים 1995 עד 2000 היה המנהל האקדמי של יד ושם.
ב-1998 נאם באואר ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בפני חברי הבונדסטג. באותה השנה הוא זכה בפרס ישראל בתחום חקר ההיסטוריה של עם ישראל. בשנת 2000 נאם באואר בפני הוועדה הבינלאומית בשטוקלהום על תקופת השואה. באותה שנה הוא נבחר לחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
בשנים האחרונות הוא שימש כיועץ בכיר לגוף בשם 'פעולה עולמית נגד זוועות המוניות' (GAAMAC), המורכב מנציגויות של 36 ממשלות המשתפות פעולה ביניהן כדי למגר את תופעת הרציחות ההמוניות.
מועד הלוויה טרם פורסם.
