דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת י' בשבט תשפ"ה 08.02.25
12.2°תל אביב
  • 6.4°ירושלים
  • 12.2°תל אביב
  • 11.5°חיפה
  • 13.5°אשדוד
  • 10.2°באר שבע
  • 14.2°אילת
  • 14.6°טבריה
  • 5.6°צפת
  • 10.5°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

"צריך שריר של מורכבות": רז אסתר קונס היא פעילת שלום באזרחות, וקצינת אוכלוסייה בעזה במילואים

רז אסתר קונס (צילום: אלבום פרטי)
רז אסתר קונס. "מפקד במלחמה פועל בתוך מורכבות עצומה, ואפשר להגביר אצלו את הראייה של ערך חיי האנשים" (צילום: אלבום פרטי)

אחרי שהקימה קבוצות דיאלוג של מתנחלים ופלסטינים, ולמדה ערבית ומזרח תיכון, קונס גויסה ב-7 באוקטובר ליחידת המנהל האזרחי: "מנענו השמדה של אזרחים ודאגנו לסיוע הומניטרי תחת אש" |מול תפישות דיכוטומיות, המצפן שלה הוא ערך חיי אדם וניסיון לחיות את ה'גם וגם': "הדבר הציוני לעשות זה לראות איך חיים פה עם הפלסטינים"

יעל אלנתן
יעל אלנתן
כתבת עבודה וצרכנות
צרו קשר עם המערכת:

"מפקד שיצא מעזה סיפר לי שבתחילת התמרון הוא פינה אזור של מחסה לאזרחים שבו יוכלו להיות מוגנים", מספרת רב סרן (מיל') רז אסתר קונס (34), ששירתה בשנה האחרונה כקצינת אוכלוסייה במנהל האזרחי, אחראית על הטיפול באוכלוסייה האזרחית בעזה תוך כדי הלחימה, "הם קיבלו התרעה שיש שם איום, כרזו וביקשו מהאנשים לצאת, ופתאום הוא רואה אמא וילד יוצאים מהמחסה ומחבל חמאס יורה בילד, ואנשי חמאס כופים על האנשים להישאר בתוך המחסה. מאוחר יותר הוא סיפר לי שבזכות השיחות שלי איתו, הוא דמיין אותי ומה הייתי עושה במצבו".

השיחה הזו הייתה המשך לשיחה של קונס עם אותו מפקד לפני הכניסה לרצועה, אחת מתוך רבות שניהלה במסגרת תפקידה. "שוחחתי איתו על מה הוא הולך לפגוש בשטח מבחינת אוכלוסייה אזרחית, ואיזה התמודדויות יהיו לו", היא מספרת, "אני מאמינה שבזכות השיחה הזו הוא הצליח להכיל את המורכבות של להיות לוחם בתוך אוכלוסייה. …זה מה שעזר לי להאמין שיש טעם לשיחות הרבות שעשיתי גם אם לא תמיד ראיתי את התוצאות.

"מרחב מלחמה הוא כאוטי. הצבא לא רוצה לפגוע באוכלוסייה אזרחית, אבל בשטח המפקדים קובעים. מפקד במלחמה פועל בתוך מורכבות עצומה, ואפשר להגביר אצלו את הראייה של ערך חיי האנשים".

מ'נקודות שחורות על המסך' למעגלי שיח של מתנחלים ופלסטינים

קונס, בת 34 המתגוררת בעין כרם, חיה את המורכבות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני גם בחייה האזרחיים. היא גדלה בבית דתי ביישוב מיתר בנגב, בת להורים עם עמדות שמאל שהיו חריגות בסביבתה החברתית. "התחנכתי באולפנה, ואני זוכרת את עצמי לא מדברת על זה בבית הספר. זה היה בושה להגיד לחבר׳ה שהמשפחה שלי בעד שלום. הרבה בנות שגרו איתי בכיתה היו מתנחלות והשתתפו בהפגנות נגד פינוי גוש קטיף״.

בעשור האחרון היא עוסקת במה שהיא מכנה "עבודת פיוס וחינוך". היא הקימה וניהלה קבוצות נוער של מתנחלים ופלסטינים; למדה את השפה הערבית; סיימה תואר ראשון בלימודי מזרח תיכון, והייתה שותפה בפורום לחשיבה אזורית. בשנתיים האחרונות היא ניהלה את המכינה הקדם-צבאית 'חברותא' של מכון הרטמן, בה מתחנכים צעירים מישראל ומצפון אמריקה.

"הייתה לי חניכה ישראלית שהמורה שלה נהרג בפיגוע דקירה, וילד פלסטיני שחבר שלו נהרג בשוגג על ידי חייל. בני הנוער האלו הפכו להיות המורים הגדולים שלי ועיצבו את חיי אחרת"

״המפגש הראשון שלי עם פלסטינים היה כתצפיתנית בצה"ל", היא מספרת, "כולם היו נראים כמו נקודות שחורות על המסך שיכולות לפגוע במשפחה שלי. התפישה כלפיהם במסגרת הצבאית היתה רק של 'דע את האויב'. כך זה היה גם בהמשך השירות שלי, כשיצאתי לקצונה בחיל המודיעין ולמדנו על ההיסטוריה של הסכסוך".

נקודת המפנה מבחינתה היתה מפגש עם הרב מנחם פורמן, תושב תקוע בשומרון, שפעל למען שלום ופיוס עם הפלסטינים. "הוא היה אומר שההתנחלויות הן האצבעות של היד שמושטת לשלום", מספרת קונס. אחרי שנפטר ב-2013, היא נשארה בקשר קרוב עם משפחתו. כמה שנים אחר כך, אלמנתו של פרומן, הדסה, הזמינה את קונס לפגישה עם נער בן 17 תושב אחת ההתנחלויות, שהיה לו חלום – להפגיש בין מתנחלים לפלסטינים. קונס התגייסה להגשמת הרעיון.

"הילד הזה הביע מולי את חזונו למפגשים משותפים", היא מספרת, "פתאום מצאתי את עצמי עוסקת במשך שש שנים בהקמה ובניהול של קבוצת נוער של פלסטינים ויהודים שחיים את הסכסוך. הקבוצה גדלה ונפתחו עוד קבוצות תחת ארגון 'שורשים'. זה ארגון שלא יושב טוב לאף אחד, לא ימין ולא משמאל. הייתה לי חניכה ישראלית שהמורה שלה נהרג בפיגוע דקירה, וילד פלסטיני שחבר שלו נהרג בשוגג על ידי חייל. בני הנוער האלו הפכו להיות המורים הגדולים שלי ועיצבו את חיי אחרת".

השנים של הימצאות בתוך קבוצה שדורשת להכיל את שני הצדדים בסכסוך היו משמעותיות בעיצוב תפישת עולמה. "המרחבים שמחזיקים אותי הם כאלה שמצליחים להתמודד עם המורכבות", היא מספרת, "במרחבים שמחזיקים את ה'גם וגם' אני מרגישה הכי בנוח". 

תוך כדי ההדרכה בשורשים היא נרשמה ללימודי מזרח תיכון וערבית ואיסלאם. ולדבריה, "לדבר את השפה הערבית הייתה אחת המתנות הכי גדולות שיכלתי לתת לעצמי".

בעקבות לימודי הערבית והעבודה שלה ב'שורשים' הציעו לה לשרת במילואים כקצינת אוכלוסייה. "אמרתי לעצמי שכשתהיה מלחמה אני רוצה להיות בעמדה הזאת. ויחד עם זאת, אף אחד לא הכין אותי לשבעה באוקטובר".

"ההתעקשות שלנו מנעה השמדה של אוכלוסייה אזרחית"

כשהתעוררה מהאזעקות ב-7 באוקטובר, היא החליטה לנסוע לחניכים שלה במכינה בירושלים. בהמשך אותו יום היא קיבלה צו 8 והגיעה לבסיס שדה תימן, שם הוצמדה לאחת האוגדות. "בשיחות הראשונות עם המפקד ניסיתי להבין מה התפקיד שלי, כי המנהל האזרחי תמיד היה, אבל קציני אוכלוסייה בכל אוגדה זה יחסית חדש. זה גורם שמרגיש קצת מפריע. הבנתי שאני לבד וצריכה להבין בעצמי את התפקיד.

"לקח זמן עד שצה"ל נכנס לעזה, והיה שם הרבה זמני שיחות. כשדיברתי עם מפקדים על הצד האזרחי של עזה, הלב של רובם היה סגור אליי, ואני מבינה אותם. זה קשה לשמוע על זה. ובכל זאת ביליתי שם שעות של שיחה".

מלבד השיחות עם המפקדים, קונס מתארת מקרים שבהם הצליחה לבלום תקיפות של מחסות לתושבי הרצועה, למרות התראות על הימצאות מחבלים. "באחד המקרים התקבלה התראה על גורמים עוינים, אבל לא היה ניתן לאתר אותם כי הם היו בתוך מחסה ואין עליהם עיניים", היא מספרת, "רגע לפני שהמקום הותקף התעקשנו על בירור נוסף, והסתבר שלא היו שם מחבלים בכלל. זה היה מחסה לאוכלוסייה אזרחית גדולה מאוד, ומנענו מוות של אנשים בגלל טעות בזיהוי".

במקרה אחר הם קיבלו פנייה מזוג זקנים שהיה צריך טיפול רפואי ולא היו יכולים לצאת מביתם. "בעבר שמענו על תרמיות כאלו, שיכולות להיות תרגיל משיכה ופיתוי כדי לתקוף. בסוף ביררנו את מצבם והם נשלחו לטיפול".

אזרחים פלסטינים עטים על משאיות סיוע הומניטרי ליד מעבר רפיח (צילום: AP Photo/Fatima Shbair)
אזרחים פלסטינים עטים על משאיות סיוע הומניטרי ליד מעבר רפיח (צילום: AP Photo/Fatima Shbair)

התפקיד הנוסף של קונס היה השתתפות בחמ"ל משותף לצה"ל ולארגונים ההומניטריים לפיקוח על הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועה. "הסיוע עובר תוך כדי לחימה בתוך האוכלוסיה האזרחית, דרך ירי חי ודרך כנופיות ובוזזים. חשבתי שאני מכירה את המורכבות של הסכסוך, ופתאום אני יושבת עם אנשים שאני לא יודעת אם הם רוצים להרוג אותי, והם אומרים לי 'זה שאני יושב איתך בחמ"ל פה, יכולים להרוג אותי״.

״לאט לאט התחילו קשרים עם האנשים", היא מספרת, "הייתי אמורה להיות שם חודש וחצי, ונשארתי עוד חודש וחצי כי זה הרגיש לי חשוב".

טקס שלום ומפגש ישראלי-פלסטיני תוך כדי מלחמה

תוך כדי המלחמה היא הצטרפה לטקס זיכרון ייחודי של נשים של קבוצת 'שומרות החיים', שעמד בסימן השאיפה לשלום. "עוד בתחילת המלחמה חיפשתי את המשאבים שלי. בצבא לא הרגשתי מקום לתפישות שלי, והבנתי שאני צריכה תמיכה ממקום שיזכיר לי את הערכים שלי. להיות מחוברת לשמירה על החיים גם בזמן מלחמה.

"אני לא יכולה להיאבק על זכויות העם שלי בלי להיאבק על זכויות העם שיושב לצידי. זאת ציונות וזאת יהדות. וזה שציונות ויהדות זה שם נרדף להנמכות זכויות של פלסטינים, זה עיוות מוסרי"

"היה מפגש זום של שיתוף, והיוזמה הראשונה הייתה לעשות טקס אבל בירושלים. גם עלי, על אנשים שהכרתי ונהרגו. במשך חודש לא היה לי רגע לבכות על זה, ומשהו בי רצה את המרחב הזה. זאת הייתה אינטואיציה ותחושה שאני לא יודעת לאן אני נכנסת אבל צריכה להיות שם. בלי אפילו להבין מה זה אומר, הצטרפתי. הייתה לנו אמונה ואמון שיש פה צורך ונבין איך לתת על זה מענה".

תפילה משותפת באזור יריחו בזמן 'שומר החומות' (צילום: אלבום פרטי)
תפילה משותפת באזור יריחו בזמן 'שומר החומות' (צילום: אלבום פרטי)

"במסגרת היוזמה הזו ערכנו כמה מפגשים עם נשים פלסטיניות, תוך כדי המלחמה. זה שירת את התפקיד שלי, לזכור שכולנו בני אדם ולהחזיק את זה במצבי קיצון. הקשר עם הפלסטינים, והחניכים שלי בקבוצה ב'שורשים', זה מה שאיפשר לי לזכור את זה".

לשמור על החיילים וגם על הפלסטינים

קונס רואה את האמפתיה שלה לפלסטינים והצורך בפתרון הסוגיה הפלסטינית כחלק מעמדה ציונית, שלא סותרת את קיומה של מדינת ישראל וההגנה עליה. "אני פה כי סבא וסבתא שלי אחרי השואה היו צריכים מקום להגיע אליו. אני מאוד מחוברת לאדמה הזאת, אין לי אפשרות להגיד שאני חיה שבמקום אחר. הדבר הציוני לעשות זה לראות איך חיים פה עם הפלסטינים. זו המשמעות של לדאוג לעתיד. זו אשליה לחשוב שהסוגיה הפלסטינית יכולה להיעלם באמצעות מלחמה". 

״המורכבות של התפקיד הצבאי שלי היא שאני גם שומרת על חיילים ולא יכולה לסכן אותם, וזה לא פחות חשוב משמירה על הפלסטינים. אני לא יכולה להיאבק על זכויות העם שלי בלי להיאבק על זכויות העם שיושב לצידי. זאת ציונות וזאת יהדות. וזה שציונות ויהדות זה שם נרדף להנמכות זכויות של פלסטינים, זה עיוות מוסרי".

אבא היה גאה

 סבב המילואים הראשון של קונס ארך חמישה חודשים. שלושה שבועות לאחר מכן, אביה נפטר. "עשיתי שינויים בחיים כדי שאוכל להקדיש יותר זמן לאבא שלי בשנה הזו, ומצאתי את עצמי כמעט ולא רואה אותו. יש לי הרבה חשבון נפש על זה. אבל הוא תמיד הזכיר לי שהוא מאוד גאה בי שאני שם. הוא בעצמו היה לוחם חופש כזה. באיזשהו מקום אני חושבת שהוא התחשב בי, וחיכה שאני אסיים את המילואים.

"אם את לא מייצרת סביבה שחושבת מה כן צריך להיות ואיך אפשר להיבנות, את לא פותרת את הבעיה. לא מצאנו את הנוסחה. כשלא מוצאים את התרופה לסרטן לא סוגרים מעבדות, אלא פותחים עוד"

"בסוף אין החלטה טובה במצב כזה. תחושת ההחמצה הייתה נוכחת על כל מה שלא הספקתי לעשות איתו. עם זאת יש בי חלק שמרגיש שהוא שמר עליי, ושזכיתי להיות איתו כשהוא נפטר.

"חודשיים אחרי שהוא נפטר כבר גויסתי שוב למילואים. היה לי שם איזשהו חלון זמן, קצת להתכנס לתוך האבל האישי והמשפחתי".

השאיפה: "שוויון זכויות לכל יושבי האדמה הזאת"

עכשיו, אחרי סבב שני של מילואים, היא מנסה לחשוב מה יכול ליצור עתיד אחר לישראלים ולפלסטינים. "אני מחזיקה את המורכבות", היא אומרת, "השאיפה שלי היא שנסיים את הכיבוש ושיהיה שוויון זכויות לכל יושבי האדמה הזאת. אבל אני מבינה שאין עכשיו בשלות לכך, וזמן הביניים ינוהל על ידי מה שאנחנו מכירים. ביד אחת אני מנסה לפעול בתוך המציאות הקיימת, וביד השנייה אני מנסה ליצור מציאות אחרת".

במסיק אצל משפחה פלסטינית (צילום: אלבום פרטי)
במסיק אצל משפחה פלסטינית (צילום: אלבום פרטי)

"אם את לא מייצרת סביבה שחושבת מה כן צריך להיות ואיך אפשר להיבנות, את לא פותרת את הבעיה. לא מצאנו את הנוסחה. כשלא מוצאים את התרופה לסרטן לא סוגרים מעבדות, אלא פותחים עוד.

"אמרתי לחניכים שלי משורשים, שאנחנו צריכים שריר של 'גם וגם', שריר של מורכבות, שאם לא מתרגלים אותו הוא לא מתחזק. אני הגעתי לצמתים של קבלת החלטות אחרי שתרגלתי אותו במשך שנים, בפעילות שלום, בפעילות של נשים. זאת ממש הכשרה, מול מציאות שמכניסה אותנו לאזורים דיכוטומיים של מה טוב ומה רע, מה זה שמאל ומה זה דתי. היום זה מעשה רדיקלי לחזק את השריר הזה. צריך קהילה תומכת לזמנים בהם שוכחים את זה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!