רק בעוד כמה שנים יתברר אם תקיפת חיל האוויר באיראן בין שישי לשבת תיכנס להיסטוריה כפספוס הזדמנות למנוע אסון גדול, או שמא כמהלך שיצר מציאות ביטחונית טובה יותר לישראל. השאלה הזו טרם הוכרעה, מפת העתיד לא ניתנת לפיענוח, אולם ניתן לתאר את הקואורדינטות בהן היא נכתבת באמצעות הפרטים שנחשפו ביממה האחרונה. 

כיצד תקפה ישראל באיראן?
ישראל נערכה למבצע 'ימי תשובה' במשך שלושה שבועות, אולם היכולות שבוטאו בו הן פרי עבודה של שנים. לפי הדיווח של דובר צה"ל, סביב חצות הלילה (שישי) יצא להק ראשון של מטוסי קרב שתקפו מערכות הגנה אוויריות – תחילה בסוריה ובעיראק ובהמשך גם באיראן.

בהמשך הצטרפו כלי טיס נוספים שהפציצו בשני סבבים מפעלים לייצור טילים בליסטיים וכטב"מים, מתקני שיגור של טילים בליסטיים, ומתקני הגנה אווירית נוספים.

בתקיפה השתתפו כ-140 כלי-טיס, בהם מטוסי קרב, כטב"מים, מטוסי תדלוק, מטוסי איסוף מודיעין ואלקטרוניקה, ומטוסי פיקוד ושליטה. כל אלה טסו למרחק של 1,000-1,600 ק"מ באחת המתקפות המורכבות והמאתגרות ביותר שביצעה ישראל אי-פעם. בניו יורק טיימס נטען כי נשמעו פיצוצים בטהראן, באיספהן, במשהד ובמחוז כורדיסטן. 

בהתקפה נהרגו 4 לוחמי הגנה אווירית בצבא איראן.

כיצד התגברה ישראל על מערכות ההגנה האוויריות?
איראן השקיעה משאבים רבים בעשור האחרון בבניית מערכת הגנה אווירית חדישה, וזאת כתחליף לחיל האוויר המיושן שלה, שאין ביכולתו להגן עליה מפני צבאות מערביים. מערכות הגנה אוויריות מורכבות משני חלקים: מכ"מים, שתפקידם לזהות את האיומים, ומערכות טילי קרקע-אוויר שתפקידם לסכל אותם. ייתכן כי בתקיפה הישראלית הופצצו מתקנים שונים של שני הרכיבים הללו. 

במתקפה הישראלית הקודמת באיראן, באפריל 2024, השמידה ישראל מערכת S-300 שהוצבה ליד נתנז. בתקיפה האחרונה השמידה ישראל לפחות 9 מערכות, בהן 4 מערכות S-300 וכמה מיושנות יותר. אחת ממערכות ה-S-300 שהושמדו, מוצבת בשדה התעופה הבינלאומי של טהרן, כך אמרו גורמים ישראליים ל'אקסיוס', וגורמים איראניים לניו-יורק טיימס. צילומי לווין שפורסמו ברשתות, מראים גם הם מערכת S-300 ומערכת MIM-23 Hawk שהושמדו. כל הפרסומים עד כה מעידים על כך שלא היו לאיראן מערכות S-400.

פרשנים שונים שהתבטאו בתקשורת הישראלית בשבת, טענו כי ישראל השמידה את כל מערכת ההגנה האווירית של איראן, אולם בינתיים אין כל הוכחה לטענות אלה.

דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, קבע בסיום התקיפה כי "כעת יש למדינת ישראל חופש פעולה אווירי רחב יותר גם באיראן". 

איראן חשופה יותר, וייקח לה לכל הפחות חודשים לבנות מחדש את מערכות ההגנה. בינתיים, איראן תשקול בכובד ראש התקפה נוספת על ישראל בעודה חסרת יכולות הגנה, וישראל תוכל לשוב ולתקוף ביתר קלות. 

מה עוד הופצץ?
ישראל תקפה מפעלים לייצור רכיבים לכטב"מים ולטילים בליסטיים באזור טהרן, כך אמרו גורמים איראניים לניו יורק טיימס, וגורמים ישראליים שדיברו עם אקסיוס. 

נוסף על כך הותקפו 12 "מערבלים פלנטריים" בפרצ'ין, שמהווים מרכיב קריטי בתוכנית הטילים של איראן. מערבלים אלה משמשים לייצור דלק מוצק לטילים בליסטיים ארוכי טווח והשמדתם פוגעת בצורה קשה ביכולת של איראן לחדש את מלאי הטילים שלה.

החוקר פביאן הינץ מהמכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים, הצביע על כך שהמתקן שהושמד בפרצ'ין נחנך רק לפני שלוש שנים. עוד כתב על כך ש"ישראל השמידה צוואר בקבוק קריטי בתעשיית הטילים האיראנית, כפי שעשתה בעבר בלבנון ובסוריה".

מקורות ישראליים אמרו לאקסיוס כי מדובר בציוד מתוחכם ביותר שאותו איראן אינה יכולה לייצר בכוחות עצמה ונדרשת לרכוש אותו בסין. ייצור מחודש של הציוד הזה עשוי להימשך לפחות שנה. 

החוקרים דייוויד אולברייט, לשעבר פקח נשק מטעם האו"ם, ודקר אוולת', עמית חוקר במכון המחקר CNA שבוושינגטון, שבחנו תמונות לוויין מהאתרים שהותקפו, אמרו לרויטרס שהתקיפה פגעה במבנים בפרצ'ין, מתחם צבאי נרחב ליד טהראן. לפי אוולת', ישראל פגעה גם בחוג'ר, מתחם גדול ליצור טילים ששוכן גם הוא בסמוך לבירה האיראנית.

מדוע ישראל נמנעה מלתקוף את מתקני הגרעין או תעשיית הנפט של איראן?
לפני כחודש פורסם שקיימת מטרה נסתרת למלחמה, והיא להימנע מהסלמה מול איראן ככל שניתן, אולם לא ברור אם מדובר בדיווח אמת. כך או כך, ישראל מנסה להימנע מהסלמה מול איראן ככל שניתן. זוהי מטרה של המדיניות הישראלית, בין אם הדבר הוסכם בקבינט ובין אם לא. 

במידה וישראל לא הייתה מגיבה למתקפת הטילים האיראנית ב-1 באוקטובר – איראן הייתה נמשכת להוציא מתקפות נוספות. חוסר תגובה על מכה מעודד מכות נוספות, וחולשה מגבירה את התיאבון של האויב. החוק הזה נכון בכל העולם ולא רק במזרח התיכון, כפי שנוטים לטעון. חוסר תגובה היה מביא להסלמה. לכן ישראל הייתה חייבת להגיב כדי למנוע הסלמה. 

עם זאת, תגובת נגד שרואים בה הרבה אש ותמרות עשן (הפצצת תעשיית הנפט) או כזו שפוגעת בסמלי שלטון או בתוכנית הגרעין האיראנית, הייתה גוררת בוודאות תגובה איראנית נוספת שהייתה מובילה להידרדרות למלחמה. יכול להיות שבטווח הארוך זה הדבר הנכון לעשות על מנת להבטיח את הקיום של מדינת ישראל, אך זה מנוגד למטרה שישראל פועלת לפיה, לפחות כעת.  

התגובה הישראלית מיועדת להביא לרגיעה משתי בחינות: תגובה הניתנת לגימוד והכחשה מצד האיראנים (פגיעה באתרים מרוחקים, מיעוט נפגעים, מטרות שלא הוגדרו מראש כקו אדום על ידי המשטר), ויצירת מצב חדש בו איראן חשופה, מה שיאפשר להכות ביתר קלות בפעם הבאה. זה פועל גם בכיוון השני, כפי שצוין קודם – איראן תשקול בכובד ראש התקפה נוספת על ישראל בעודה חסרת יכולות הגנה. 

כיצד הגיבו בעולם למתקפה הישראלית?
בקריאה פרשנית, מעבר לטקסטים הרשמיים הרגילים שכוללים גינויים ודאגות, ניתן לראות כי בארה"ב, גרמניה, מדינות ערב ובאופן מפתיע גם ברוסיה, רואים בתגובה הישראלית אפשרות לסיום חילופי המהלומות. בארה"ב תיאמו עם ישראל את התגובה, ולפי דיווחים בשבועות האחרונים שיכנעו אותה שלא להפציץ את מתקני הגרעין, במטרה להרגיע את המצב.  

איראן איימה על שכנותיה, כי במידה וישראל תפגע בתעשיית הנפט שלה, היא לא תהסס לתקוף גם אותן. מדינות ערב חששו מתרחיש כזה, וכעת הן נושמות לרווחה. התגובה הישראלית זכתה אמנם לגינויים מצידן, כצפוי, אך היו אלה גינויים רפים שבחלק מהם ישראל אפילו לא הוזכרה. 

עד כה, בחילופי המהלומות בין ישראל לאיראן, מצליחה ישראל לשמור על ארשת של מדינה היודעת לרסן את עצמה ומוכנה לתת למשטר בטהרן את הסולם איתו יוכל לרדת מהעץ. 

מה הלאה?
אנו עומדים כעת בפני כמה תרחישים אפשריים: מתקפה ישראלית נוספת – תרחיש אפשרי הוא שישראל תכה שוב, דבר שיביא למלחמה. איראן הזהירה לפני התגובה הישראלית שבמידה וישראל תכה בה חזק מדי, היא תגיב בשיגור 1,000 טילים, והתגובה תהיה מיידית וללא המתנה. תרחיש כזה, של מתקפה ישראלית נוספת, יכניס אותנו למלחמה עצימה נגד איראן – אויב המצוי במרחק רב מהבית ויכולתו לפגוע בנו היא בעיקר באמצעות טילים בליסטיים. 

ישראל תוותר על התדמית הבינלאומית שלה, שגם ככה די ירודה, וזה בשביל להכות חזק ב"ראש הנחש" – במי שעומד מאחורי חיזבאללה וחמאס. היתרונות לתקיפה כזו די מפתים: איראן נסמכה בעשור האחרון על "טבעת אש" שהרכיבה סביב ישראל באמצעות חיזבאללה וחמאס. כעת, משאלה מחוסרי יכולת להסב פגיעה קשה לישראל, עומדת בפני הממשלה אפשרות להכות באיראן חזק יותר. 

תרחיש נוסף הוא תגובה איראנית – אם איראן תגיב לתקיפה הישראלית, וגם אם תשגר הפעם רק 100 טילים בליסטיים, יתממש אותו תרחיש שתואר קודם: מלחמה עצימה בין ישראל לאיראן.

יש שני הבדלים משמעותיים בין שני התרחישים: אם איראן תהיה הבאה לתקוף, לישראל תהיה מלוא הלגיטימציה להמשיך ולתקוף את איראן. הבדל נוסף – איראן עשויה להגיב בזמן שמתאים לה, ובכך ישראל עלולה אולי לאבד חלק מהמומנטום שנוצר כתוצאה מההתקפה בליל שבת. עם זאת, נראה שייקח לאיראנים לפחות כמה שבועות לשחזר את היכולות בהן פגעה ישראל, כך שלא סביר שהתרחיש השני יתממש. 

תרחיש שלישי: הכלה איראנית – אפשרות זו, תקוות האומות, היא שאיראן תבחר שלא להגיב לתקיפה הישראלית, או להגיב בתקיפה רפה ובמסרים נלווים של "תנו לנו את הכבוד להיות האחרונים שיורים ונסיים עם זה כבר".

התרחיש של הכלה איראנית והפסקה בחילופי המהלומות לא יביא לשלום בין ישראל לאיראן, או חיזבאללה. סביר שבעתיד יפגשו הצדדים בשדה הקרב. אולם לעת עתה, ישראל תוכל להתרכז בשני המבצעים שהיא מנהלת מול חמאס בעזה, ומול חיזבאללה בדרום לבנון. ישראל לא תחסל את נסראללה או סינוואר שוב, וייתכן שהיא תוכל לסיים את המלחמה מבלי למצוא את עצמה מותקפת שוב על ידי איראן ישירות.