"הכרתי את השם משה ויינשטיין, לא את האיש. המתנדבים כל הזמן דיברו עליו בזמן הקטיף", סיפרה היום (חמישי) ל'דבר' יפה רז (70), חקלאית ומורה לשעבר שמעבדת 100 דונם של מטעים בצפון רמת הגולן, במושב שהיא ממקימיו – שעל.
בשנה האחרונה מסתמכת רז בעיקר על מתנדבים המגיעים מכל רחבי הארץ, ובאופן הכי מוחשי הצילו את המשק שלה ושל עוד חקלאים רבים בקו העימות. הפגיעה הקשה בויינשטיין, שאיבד את בנו עומר ז"ל, ובארבעת העובדים שהיו איתו ששמם עדיין לא הותר לפרסום, מטלטלת את החקלאים והחקלאיות באזור, ובוודאי תהפוך את התקופה הקרובה למפחידה ומעורערת הרבה יותר. "המתנדבים נדדו בינינו, המצוקה הכלכלית גורמת לחקלאים לקחת סיכונים וזה בעייתי מאוד", אומרת רז.
היא מגדלת דובדבנים, תפוחים ונקטרינות, ומספרת על הקושי בגיוס העובדים, אצלה אלה בעיקר בני העדה הדרוזית מהכפרים ברמת הגולן, מאז מותם של 12 הילדים במג'דל שאמס מפגיעת רקטה. "נורא קשה להשיג עובדים. אחרי האירוע במג'דל שאמס הרגישות של העובדים התחדדה ברמה מטורפת. המטעים שלנו סמוכים לבסיס צבאי, וכל הזמן יש שם כוננות ספיגה, וכשהם שמעו את הכריזה, הם פשוט הלכו הביתה. היו לי הרבה נזקים. בחקלאות נורא נורא קשה להתפרנס".
החשש המרכזי בעבודת החקלאות הוא מכך שהשדות והמטעים נחשבים כשטח פתוח, שלרוב אינו מוגן מאיומי האויב בהגנה של 'כיפת ברזל'. "כל יום הסטטוס משתנה, נזיל", אומרת רז. "אנחנו מקבלים הנחיות מצח"י (צוות חירום וחוסן יישובי) או הרבש"צ, מה אסור ומה מותר. היו לנו הרבה ימים שפשוט נטשנו הכל ועזבנו את העבודה. ההגדרה של שטחים פתוחים בעייתית בשטחי חקלאות. בשבוע שעבר קיבלנו הנחיה לא להיכנס למטעים מחשש לנפלים. יש מיגונית ליד הסככה הראשית של השטחים של המושב, אבל המרחק לא רלוונטי".
לאחר שמרבית העובדים שלה עזבו במהלך השנה, פנתה רז לרשתות החברתיות, והחלה לגייס מתנדבים ומתנדבות, ואלה הגיעו בהמוניהם, מכל רחבי הארץ, והיא מתמוגגת מרוח העם. "היו לי מתנדבים מבוגרים מקיבוץ חצרים ומקיבוץ גלעד. כשאמרתי להם שיש כוננות ספיגה וצריך לחזור מהמטע לכיוון מחסה, הם אמרו לי: 'עברנו כל כך הרבה מלחמות, תעזבי אותנו', והמשיכו לקטוף. היו לי מתנדבים בני 80 פלוס וצעירים מקסימים בני 15, מכל קצוות הארץ, מהשומרון ומחיפה, רופאים, עוזרים משפטיים, הודו לי על הזכות להתנדב".
רז לא חושבת שהאירועים הטראגיים היום ישפיעו על רוח ההתנדבות. "אני לא חושבת שזה ישפיע, אנשים שמתנדבים הם עם שאר רוח וערכים ברומו של עולם. שום דבר לא יעצור אותם. עליתי לפני 47 שנים לרמת הגולן, היינו צעירים ויפים, אז מה הקטע שעכשיו נקום ונלך? זו שעת המבחן שלנו. כל עם ישראל במבחן קשה".
