דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עובדי קבלן

זכויות עובדים / העובדים המוחלשים ביותר לא נהנים מהגברת אכיפת חוקי העבודה

בזכות החקיקה, מצליח אגף אכיפת חוקי העבודה במשרד העבודה והרווחה להגיע להישגים, אך דוח המבקר האחרון מראה - בעלי השכר הנמוך נותרים לבדם במערכה מול הניצול | ח"כ דב חנין: "התמונה שדוח המבקר מראה היא מאוד מדאיגה"

מנקה חלונות בכנסת, ארכיון (צילום: פלאש 90).
מנקה חלונות בכנסת, ארכיון (צילום: פלאש 90).
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

כחלק מהיום למאבק בעוני בכנסת שחל היום (שלישי), דנה הוועדה לביקורת המדינה בדוח המבקר משנת 2015, העוסק בפעולות המדינה להגנה על זכויותיהם של עובדים בעלי שכר נמוך. לדברי מאיר דוד, מנהל אגף אכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה והרווחה, פעל המינהל לאכיפה בשדה פיתוח נהלי העבודה, המחקר והמודיעין, וההנגשה של פעילותו לאוכלוסיות נוספות. נציגי ארגוני החברה האזרחית, שנכחו בדיון מתחו ביקורת על היעדר הגנה מספקת לעובדים מתלוננים, וטענו כי על אף ההבטחות – לא נעשה די לאכיפת חוקי העבודה בקרב ציבורים המוחלשים בישראל.

"הדוח הובא במקביל לשינויים שעשינו עם כניסת החוק להגברת האכיפה של חוקי עבודה לתוקפו. היום יש כבר שבעה עובדי תקן ומנהל יחידה לתחום המודיעין, ביניהם גם עובדים מהמגזר הערבי והחרדי, כדי שנוכל להגיע ביתר קלות לאוכלוסיות הללו" אמר דוד. בעתיד הקרוב צפוי המינהל לצאת בקמפיין לאכיפת חוקי עבודה המיועד לאוכלוסיה הערבית, סיפר דוד, אולם קודם לכן יסיים המינהל לתרגם ולהשיק את אתר המינהל בערבית.

"כמה ביקורים ערכתם ביישובים ערביים?"

"כבר שנים אנחנו שומעים שוב ושוב שבקרוב מאוד מינהל האכיפה יצא בקמפיין הממוען לאוכלוסיה הערבית", השיבה לדבריו עו"ד גדיר ניקולא מארגון קו לעובד, וציינה כי עוד במרץ 2015 הובטח בפגישה במשרדי הארגון, כי סומן לצורך כך תקציב ייעודי. "מאז עברו שנתיים. אין קשר בין לצאת לקמפיין לבין האתר".

"אם לסכם את הביקורת במשפט – למרות כל המשאבים, החלטות הממשלה, ודוחות ציבוריים – מינהל האכיפה אינו ממקד את האכיפה שלו באוכלוסיות שאמורות להיות בסדר עדיפויותיו – העובדים המחלשים", הוסיפה ניקולא ושאלה: "כמה ביקורים ערכתם ביישובים ערביים? מצאתי 9 עיצומים בלבד שהוטלו בכפרים ערביים". עוד ציינה ניקולא כי הפרת זכויות מגן בעבודה, נפוצה ביותר בהעסקה במגזר הערבי, ועל אחת כמה וכמה כלפי נשים ערביות עובדות.

הגבירו את המודיעין

לדברי דוד, במינהל לקחו ברצינות את ביקורת הדוח באשר להיעדר מערך מודיעין ומחקר ראוי, ושיתופי הפעולה עם גורמי הממשל השונים. בין היתר, לדבריו הגבירה יחידת המודיעין את שיתוף הפעולה שלה עם הביטוח הלאומי, משטרת ישראל, אגף שוק ההון, חברות הביטוח וגורמים נוספים. "לאחרונה פעילות המודיעין כוללת גם פילוח של פסקי הדין בבתי הדין לעבודה. בתי הדין החלו גם להפנות אלינו תיקים רלוונטיים", הסביר דוד. לדבריו, לאחרונה נערך מחקר משותף ליחידה עם הביטוח הלאומי, אשר העלה כי בקרב עובדים בשכר נמוך נפוצות יותר הפרות בתשלום זכויות סוציאליות והפרשות לפנסיה מאשר תשלום שכר מתחת למינימום, לפיכך הוחלט למקד את האכיפה בנושאים אלו.

עוד ציין דוד כי בהמשך להמלצות הדוח, במינהל האכיפה החלו להסתמך פחות על פניות עובדים, ויותר על מבצעי אכיפה יזומים. לצד זאת בנו מערכת מדרגת ברורה לתיעדוף הטיפול בפניות השונות, וכמו כן נבנתה מערכת ממוחשבת חדשה, אשר נכנסה לפעולה בספטמבר ועודה בתהליכי הטמעה, להתאמת האכיפה באופן אחיד בכל הארץ, שמטרתה גם לאסוף נתונים כבסיס לאכיפה עתידית.

40% מהמעסיקים הנצלנים החזירו לעובדים את שלהם

דנאל הור, מ'מרכז רותם לקידום צעירות' במכללת ספיר, הסבירה כי עובדים רבים, ובייחוד עובדים חלשים המועסקים בשכר שעתי – חוששים להתלונן, וכי אינם זוכים להגנה לאחר שהתלוננו. "גם אם התלונות היו אנונימיות – לא קשה להבין מתוך 10 או 15 עובדים – כמה מתוכן בהיריון והתלוננו על זה שהוא רוצה לפטר אותן. בפועל, המתלוננת נותרה ללא סעד וטיפול ונותרה לבד מול המעסיק. אם השכר שלה נפגע אף אחד לא יבוא לפצות אותה". לדבריה של הור, על מנת לקבל פיצויים והגנה נדרשים העובדים לפנות לשדה המשפט האזרחי, דבר שפעמים רבות הם מתקשים לעשותו. כמו כן ציינה כי העובדה שעובדים שעתיים רבים אינם מקבלים נוסח חוזה העסקה כנדרש בדין, מקשה עליהם אף היא להוכיח כי נפגעו בזכויותיהם.

"כשמדינת ישראל באה לאכוף כנגד מעסיק מסויים, אין סעד ישיר לטובת אותו עובד שהתלונן" הסביר דוד, ואישר כי מרבית התלונות מגיעות מעובדים לאחר סיום העסקתם בלבד. לדבריו, האופן בו עשויים עובדים להיות מתומרצים להתלונן הוא העובדה שבחלק מהמקרים המעסיקים משיבים כספים לעובדים בעקבות ההליך. "היום אנחנו באים למעסיק, ואומרים לו שאם הוא מתקן ומתחייב להמנע מהפרות נוספות, אנחנו נתחשב בסנקציות. ולכן אנחנו רואים שהיום מתוך כ-1,400 מעסיקים שהפרו (ב-2015 נ.צ.כ) ופנינו אליהם – 40% החזירו כספים לעובדים. אנחנו לא מוותרים על הסנקציה, אבל מקלים. בעיני זה תמריץ טוב לעובדים לבוא ולהתלונן".

עו"ד מלי ורוסלבסקי, מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים, המציע סיוע משפטי לאוכלוסיות שאינן יכולות לטפל בעצמן מסיבות שונות, הציעה את עזרת יחידתה בנושא זה, "מאוד נשמח שמינהל ההסדרה יצרו איתנו קשר, יפנו אלינו, ניתן לזה עדיפות".

"אם צריך לתקן עוד משהו תגידו לנו"

"חלק גדול מהבעיות, כפי שמעלה דוח המבקר, מהבעיות של עובדים עניים שזכויותיהם נפגעות, קשור למודל ההעסקה הלא ישירה, עובדי קבלן", הסביר ח"כ דב חנין. "הדבר הכי מצער ומקומם זה שחלק גדול מעובדי הקבלן בישראל נמצאים במערכת הציבורית. בממשלה, ברשויות המקומיות ואפילו כאן בכנסת. הדרך היחידה להתמודד עם התופעה הזו של העסקה קבלנית, היא להטיל על מזמין השירות את האחריות המלאה לכל זכויותיו של העובד. כלומר, שגם אם הכנסת בחרה לעבוד עם קבלן, זה לא משחרר אותה מהאחריות על כל אחד מהעובדים".

חנין טען כי לאחר מאבק משמעותי בכנסת, נכנס נושא זה לחוק להגברת האכיפה על חוקי העבודה. "אמרנו בואו נקצר את הדרך, לא צריך משפט פלילי, יצרנו מנגנונים שחשבנו שיהיו יותר אפקטיוויים – אכיפה מינהלית. ואנחנו רואים שהדבר הזה לא עובד. ולכן אני מגיע מאוד מתוסכל, כי בנינו חוק שאני חושב שהוא בסדר ומנסה לתת מענה, יצרנו מנגנונים שיאפשרו לרשויות האכיפה לפעול בצורה אפקטיווית, ובכל זאת התמונה שדו"ח המבקר מראה היא מאוד מדאיגה. אנחנו חייבים להתיישב על הנושא הזה ולא להרפות עד שנראה שהחוקים שאנחנו מחוקקים מתקיימים. ואם צריך לתקן עוד משהו תגידו לנו, אם חסרים לכם כלים".

אחת השאלות שהעלה דוח המבקר באשר ליישום החוק להגברת האכיפה על חוקי עבודה, התייחס לחטיבת הביקורת בחשב הכללי במשרד האוצר, המבצעת בכל שנה בדיקה מדגמית של שכרם ותנאיהם של כ-11% מעובדי חברות כוח האדם בשירות הציבורי. לעובדים הנבדקים במדגם מושבים הכספים, אולם נשאלת השאלה האם הם מוחזרים גם ליתר עובדי אותן חברות. שאלה זו נותרה ללא מענה בדיון, אולם עו"ד אילן שמעוני, יו"ר ארגון חברות הניקיון בישראל הסביר כי מערך זה בהחלט יוצר שינוי בענף.

"אם יש היום ענף תעסוקה מפוקח מוסדר ומבוקר זה ענף הניקיון. לא בגלל שהקבלנים הפכו צדיקים פתאום, אלא כי המסגרת החוקית של חוק הגברת האכיפה וההסכם הקיבוצי החדש והמיטיב, יצרו מצב שבפרקטיקה ובהתחשבנות היום יומית, היכולת לעוול בזכויות עובדים מצד קבלני שירות היא מועטה אם בכלל. במגזר הציבורי, יש בחוק פרק שלם שדן בבודקי שכר. הפרקטיקה היום היא נורא פשוטה – שום חשבונית לא עוברת לפני בדיקת תלושי השכר של העובדים". עם זאת ציין שמעוני כי לצערו החוק אינו מיושם כפי שצריך באיזורי הצפון והנגב, ובקרב הציבור הערבי.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!