ידוע למי ניתנה הנבואה, ובכל זאת – אינספור סוקרים, מומחים, פרשנים וחובבים של הפוליטיקה האמריקאית מנסים לחזות את זהות המנצח או המנצחת בבחירות בארה"ב. הניצחון מחייב זכייה בקולותיהם של 270 אלקטורים, מבין 538 האלקטורים המייצגים את המדינות השונות.

בלב הדרמה, 7 מדינות מתנדנדות: פנסילבניה (19 אלקטורים), מישיגן (15), ויסקונסין (10), ג'ורג'יה (16), צפון קרוליינה (16), אריזונה (11), ונוואדה (6 אלקטורים).

הנה כמה תרחישים אפשריים, ומה יכול להעלות את הסיכוי לכך שיתממשו.

תרחיש ראשון: "פיצול חגורות"

האריס נחשבת לחזקה מעט יותר בצפון, במדינות "חגורת החלודה" פנסילבניה, ויסקונסין ומישיגן. ניצחון בהן יעניק לה את 270 האלקטורים הנדרשים כדי להבטיח את הנשיאות, גם אם טראמפ ינצח בכל ארבע מדינות "חגורת השמש" המתנדנדות (ג'ורג'יה, צפון קרוליינה, אריזונה ונוואדה).

תיאורטית, גם בתרחיש של "היפוך חגורות", שבו טראמפ מנצח בשלוש מדינות "חגורת החלודה" אבל מפסיד ב"חגורת השמש", האריס עדיין מנצחת. אבל לאור החוזקה היחסית של טראמפ בדרום, זה נשמע לא סביר.

תרחיש שני: נפילת מישיגן לידי הרפובליקנים

מבין המדינות המתנדנדות, מישיגן נחשבת לזו שבה האריס הכי חזקה – בגלל מעמד הפועלים, וגם הודות למירוץ למושב בסנאט, שבו מובילה חברת הקונגרס אליסה סלוטקין הדמוקרטית בפער גדול יחסית של 4% בממוצע הסקרים.

מצד שני, זו גם מדינה שמציבה אתגר מיוחד בדמות האוכלוסייה הערבית והמוסלמית, המתוסכלת מתמיכת ממשל ביידן בישראל.

ניצחון רפובליקני במישיגן, תוך שרביעיית "חגורת השמש" נשארת בידי טראמפ, ייתן לטראמפ 283 אלקטורים וקדנציה שנייה בבית הלבן.

תיאורטית, האריס יכולה "לוותר" על מישיגן אם תנצח בצפון קרוליינה או בג'ורג'יה (ואז תעמוד על 271 אלקטורים), או באריזונה ובנוואדה יחד (ואז תעמוד על 272). זה לא פשוט, אבל בהחלט אפשרי.

מפתח שלישי: מי ייקח את פנסילבניה

ניצחון רפובליקני בפנסילבניה יהיה מכה קשה יותר להאריס, כיוון שמדובר במדינה גדולה יותר ממישיגן. בפנסילבניה יש גם אוכלוסייה פרברית גדולה יותר, והפסד בה עשוי להעיד גם על חולשה בקול הפרברי באריזונה ובג'ורג'יה. אם האריס תפסיד בפנסילבניה, היא תידרש "לפצות" בניצחון בלפחות שתיים מבין ג'ורג'יה, צפון קרוליינה ואריזונה, והיא תתקשה מאוד לעשות זאת.

לכן פנסילבניה היא מדינת המפתח של דונאלד טראמפ לניצחון. למעשה, אם הוא מנצח בשלוש מדינות החוף המזרחי – פנסילבניה, ג'ורג'יה וצפון קרוליינה – הוא מגיע ל-270 בדיוק, והמירוץ נגמר בניצחונו.

מפתח רביעי: מה יקרה בוויסקונסין

ויסקונסין היא אולי המדינה הטריקית ביותר. היא כפרית, לבנה ועם אוכלוסייה חקלאית משמעותית יותר לעומת שתי המתנדנדות הנוספות בחגורת החלודה, פנסילבניה ומישיגן.

טראמפ מצטיין עם מצביעים מחוץ לערים הגדולות, אך האריס מפגינה התחזקות מסוימת בקרב לבנים, בפרט משכילים. השטח הדמוקרטי בוויסקונסין עושה עבודת חריש עמוקה, ונסמך על הקמפיין של הסנאטורית תמי בולדווין, שימריץ בוחרים לקלפיות (לפי האתר '538', היא מובילה ב-2.3%).

אם טראמפ מנצח בוויסקונסין אבל מפסיד באחת ממדינות החוף, הוא זקוק לפחות לעוד שלוש מדינות מתנדנדות כדי להבטיח את ה-270 האלקטורים הנכספים.

הפתעה בין ורוד לתכלת

עד כאן הוצגו תרחישים סבירים יחסית, אבל יש שתי אפשרויות נוספות. אם בניגוד לצפוי, שתי מדינות – אחת "תכלת" (נוטה לדמוקרטים) ואחת "ורודה" (נוטה לרפובליקנים) – יעברו צד, הבחירות יוכרעו בנוק-אאוט (והסוקרים יעמדו שוב בפני כישלון מוחץ של המודלים).

המקרה של ניו מקסיקו

ניו מקסיקו (5 אלקטורים) מצביעה לדמוקרטים בעקביות כבר 20 שנה. אמנם לפי '538' האריס מובילה במדינה ב-6.8% בממוצע, אבל לפי הנתונים הדמוגרפיים היא צריכה להדאיג את הדמוקרטים. ניו מקסיקו היא אחת המדינות העניות בארצות הברית (66 אלף דולר לנפש, במונחי כוח קנייה), ועניים נפגעים יותר מהעלייה ביוקר המחיה.

בדומה לאריזונה, ניו מקסיקו היא מדינת גבול שמתמודדת עם משבר הגירה שמקרין על שוק העבודה ומערכת הרווחה. ומשמעותי מכך: מיעוטים הם רוב במדינה. אמנם היסטורית מיעוטים נטו לטובת הדמוקרטים, אבל בשנים האחרונות טראמפ הפגין שיפור משמעותי בקרבם, בעיקר בקרב היספנים (המהווים רוב מוחלט של אוכלוסיית ניו מקסיקו – 50.1%). לא במקרה טראמפ בחר לערוך עצרת בחירות באלבקרקי, ניו מקסיקו, בשבוע שלפני יום הבחירות.

ניצחון של טראמפ בניו מקסיקו משמעותו, בסבירות גבוהה מאוד, שהוא ינצח גם באריזונה ובנוואדה (הדומות דמוגרפית וסמוכות גיאוגרפית).

בתרחיש כזה, גם אם האריס תנצח בחגורת החלודה (ואם היא מפסידה בניו מקסיקו הסיכויים שתנצח בהן נמוכים למדי) היא עדיין תזדקק לג'ורג'יה או צפון קרוליינה. וכיוון שגם הן מדינות דרום מגוונות אתנית, הסיכויים שלה לנצח קלושים.

המקרה של טקסס

טקסס (40 אלקטורים) היא הגביע הקדוש של הדמוקרטים והאבן החשובה ביותר בחומה האדומה של טראמפ. אובמה הפסיד ב"מדינת הכוכב הבודד" ב-15% למיט רומני ב-2012; קלינטון צמצמה את הפער ל-9% ב-2016; וביידן הפסיד לטראמפ "רק" ב-5.4% ב-2020.

ההתמרכזות היחסית של טקסס היא תוצאה של שני סוגי הגירה: מבחוץ (בעיקר ממקסיקו הסמוכה), ומבפנים (בעיקר של צעירים משכילים, הנוטים להיות ליברליים) שנמשכים למזג האוויר הנוח, למיסוי הידידותי ולהזדמנויות התעסוקתיות שבתעשיית ההייטק הצומחת.

טקסס היא אחת המדינות הצעירות באמריקה, והנטייה הכללית של צעירים, בעיקר צעירות, לזוז שמאלה עשויה להטות את הכף.

שתי נקודות נוספות המשחקות לטובת האריס במדינה השנייה בגודלה בארה"ב, ויכולות להביא סחף של מצביעים ליברליים לקלפיות, הן: המירוץ לסנאט, שם הסנאטור טד קרוז (שאינו פופולרי במיוחד ושהציבור הליברלי במדינה מתעב) מתמודד לבחירה מחדש מול חבר הקונגרס קולין אלרד; וסוגיית ההפלות.

ניצחון של האריס בטקסס נראה קלוש כעת. לפי '538', טראמפ מוביל ב-7.4%. אבל אם האריס תכה את הסוקרים ואת טראמפ, אפשר לומר כמעט בוודאות שזה מבטיח לה ניצחון. הפסד של טראמפ בטקסס משמעו שהנשיא לשעבר יצטרך לנצח בכל שבע המדינות המתנדנדות האחרות, משימה כמעט בלתי אפשרית (אם ביצועיו היו כה ירודים עד שהפסיד בטקסס).

גם אם האפשרות שניו מקסיקו תעבור לטראמפ, או טקסס תעבור להאריס, קלושה מאוד, היא קיימת. (ב-2016 רוב הפרשנים לא חשבו שויוסקונסין יכולה לעבור לרפובליקנים).

סיכויי הניצחון המוחלט

שניים מהתרחישים הסבירים יותר הם תרחישי ניצחון מלא, שבהם האריס או טראמפ מנצחים בכל שבע המדינות המתנדנדות. כיוון שהסקרים צמודים ביותר, והפער הממוצע הגדול ביותר עומד על כ-2.5% בלבד, כל הנתונים הם בטווח טעות הדגימה. אם ממוצעי הסקרים טעו לטובת האריס ב-2% בלבד, טראמפ מנצח בכל שבע המדינות ומגיע ל-312 אלקטורים.

האפשרות ההפוכה היא שממוצעי הסקרים טעו לרעת האריס ב-3% אחוזים בלבד. בתרחיש כזה, היא מנצחת בכל שבע המדינות, מגיעה ל-319 אלקטורים, ושוברת את השיא של ביידן מלפני ארבע שנים (306-232).

בשני התרחישים האלה, אם יתגשמו, ייראה כאילו טראמפ או האריס ניצחו בענק, אך בפועל ההפרשים יעמדו על אחוזים בודדים, אם לא שברי אחוזים. הצד המפסיד יתקשה לקבל את התוצאות ואולי אף יערער עליהן או על תקינותן, ואילו הצד המנצח יציג את המפות שלו, שבהן ארה"ב שטופה בכחול או באדום, כעדות לכך ש"העם אמר את דברו".