שיעור חברות ההזנק (סטארט-אפ) בתחום אנרג'י טק כפול מהממוצע בעולם, אך ההשקעה הממשלתית בישראל בחברות אלה היא כחמישית מהממוצע בעולם, כך קובע דו"ח משותף של משרד האנרגיה והתשתיות ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה שפורסם השבוע (שני).

תחום האנרג'י טק כולל את כלל המחקר והפיתוח בטכנולוגיות הנוגעות לאנרגיה, ורובו מתמקד היום באנרגיות מתחדשות ואנרגיות ירוקות. על פי הדו"ח, שיעור חברות ההזנק בתחום האנרג'י טק מבין חברות ההזנק בישראל הוא 4.3%, לעומת ממוצע של 2.1% בלבד בעולם – יותר מכפול.

אולם אל מול השיעור החריג של חברות ההזנק בישראל בתחום האנרג'י טק ובכלל, על פי הדו"ח, ההשקעה בהן נמוכה משמעותית לעומת העולם המערבי. בישראל מושקע 0.7% בלבד מתקציב הממשלה במחקר ופיתוח בתחום האנרגיה, כחמישית מהממוצע ב-OECD. גם באחוזי תוצר הפער דומה: ישראל משקיעה רק 4 אלפיות אחוז (0.004%) מהתמ"ג שלה במחקר ופיתוח בתחום האנרגיה, ואילו הממוצע ב-OECD עומד על כ-2.2 מאיות אחוז (0.022%).

במגזר הפרטי מצבה של ישראל טוב יותר: ההון הפרטי שמושקע בחברות הזנק בתחום האנרג'י טק בישראל הוא השמיני בגודלו ב-OECD, הרביעי בגודלו לנפש; אולם כשמחלקים אותו במספר חברות ההזנק הגבוה בתחום, ההשקעה בממוצע לחברה עדיין נמוכה מעט מהממוצע בעולם.

מהנתונים עולה כי אף שמדובר במגזר שלישראל יש בו פוטנציאל רב, ההשקעה הציבורית בו פחותה משמעותית מאשר בשאר המדינות המפותחות, וגם ההשקעה הפרטית פחותה מהממוצע, דבר שמונע מהשוק בישראל לממש את פוטנציאל הפיתוח שלו.

הדרך למימוש רווחים ארוכה, העלויות גבוהות

הדו"ח מעמיק גם בהמשך חייהן של חברות ההזנק, ומנתח את הקשיים הייחודיים שנתקלות בהם חברות הזנק בתחום האנרגיה. הוא מצביע על מספר קשיים מרכזיים בתחום: העלויות הגבוהות יחסית של הון התחלתי והמשכי, משך הזמן הארוך עד למימוש רווחים, ושוק 'שמרן' שדורש הרבה הצלחות מוכחות ויסודיות.

קשיים יסודיים אלו מייצרים את מה שכותבי הדו"ח מגדירים 'עמקי מוות' – מונח המתאר מכשולים עקביים בנתיבי ההתפתחות של חברות הזנק. הם מסמנים שני 'עמקי מוות' עיקריים בתחום האנרג'י טק, שרבות מהן אינן שורדות.

הראשון הוא 'עמק המוות הטכנולוגי', שעוסק במימון הפיתוח הטכנולוגי. כלומר, חברות הזנק רבות אינן שורדות את שלבי ההשקעה הראשוניים, עוד בעת הפיתוח הטכנולוגי. העלויות הגבוהות, בשילוב עם הרווחים שיגיעו רק בעתיד הרחוק – לעתים רק לאחר עשור על פי הדו"ח, מעלים ספק לגבי כדאיות ההשקעה. משקיעים בסיכון גבוה מאוד, הידועים גם כ'אנג'לים', מוצאים השקעות כאלה אטרקטיביות במיוחד; אך הם נוטים להשקיע לרוב בסכומים קטנים יחסים לנדרש בתחום.

הפתרון על פי מחברי הדו"ח הוא השקעה ממשלתית גבוהה יותר, כזו שתצמצם את הסיכונים ואת התלות במשקיעי סיכון, ותאפשר לחברות הזנק רבות יותר לשרוד את שלב ההתפתחות הזה.

המכשול השני לפי מחברי הדו"ח הוא 'עמק המוות המסחרי'. המבנה הקשיח והמאסיבי של שווקי האנרגיה בעולם מקשה על חברות להשתלב בו במהירות ולמצוא נישות קלות להתחיל בהן את שלב הפעילות הראשונית שלהן, גם לאחר שהמוצר מוכן. לכן הן מתקשות לכבוש נתחי שוק ראשוניים ולצבור ניסיון.

העובדה שהשוק העולמי הוא שוק שמרן, על פי הדו"ח, שלעיתים קרובות הלקוח בו הוא המדינה, גורמת לכך שהלקוחות אינם ממהרים לרכוש שירות מחברה שטרם הוכיחה את עצמה בשוק הפרטי במדינתה שלה. נוסף על כך שהשוק בישראל סובל מאותן הבעיות, הוא גם צפוף בהרבה מאשר במדינות אחרות, והחברות מתקשות לצבור בו את הניסיון הנדרש ולהתחרות בשוק הגלובלי.

העתיד באנרגיות המתחדשות: גידול של 9 מיליון משרות

הפתרון על פי מחברי הדו"ח לבעיה זו, הוא לאפשר יותר גמישות רגולטורית בתוך משק האנרגיה הישראלי, זאת במטרה לאפשר לחברות להשתלב בו ביתר קלות ולצבור ניסיון ראשוני. זאת, כמובן, במקביל לתמיכה כלכלית גם בשלב זה.

גורמים מהמשרדים אמרו ל'דבר' כי על אף המכשלות הללו, חברות הזנק רבות בישראל מצליחות לחצות את שני 'עמקי המוות' ללא תמיכה מימונית משמעותית וללא הקלה רגולטורית. החוקרים משערים שהחברות מתפתחות לאט יותר או מכוונות ליעדים צנועים יותר, או שהן מפתחות עמידות דווקא בגלל תנאי השוק הקשים, שמאפשרת להם לשרוד באחוזים גבוהים יחסית, גם אם אינן מממשות את מלוא הפוטנציאל שלהן.

במסמך של פורום ארלוזורוב מוזכרת בעיה נוספת של התחום שלא הוזכרה בדו"ח – מכירה מוקדמת. חברות הזנק רבות בישראל, בכל תחומי התעשייה, מבצעות את השלבים הראשוניים של המחקר והפיתוח בארץ. אולם כאשר הן מגיעות להבשלה, הן נמכרות או עוברות בעצמן לחו"ל, מאחר שלעיתים קרובות יש יותר הון ותנאים מקלים יותר להקמת מפעלים ותעשייה במדינות אחרות.

הדו"ח של משרדי המדע והאנרגיה אינו עוסק בתחום זה לעומק, אך מחבריו טוענים כי חברות חדשות בתחום האנרגיה המתחדשת יהיו אחראיות בעתיד על יצירת מיליונים רבים של משרות, אף יותר מאלה שייכחדו בשל ההיפרדות ממקורות האנרגיה המתכלים. לפי הערכת האו"ם לגבי עתיד העובדים בתעשיית האנרגיה העולמית, עד 2030 ייעלמו 5 מיליון משרות בתחום הדלקים המאובנים, ואילו 14 מיליון משרות ייפתחו בתחום האנרגיות המתחדשות, גידול של 9 מיליון משרות.

ובכל זאת, הזיהום אינו מצטמצם

הדו"ח מציין גם מדדים אחרים, שייתכן כי יהיו מעשיים יותר עבור ישראל: בעשור האחרון נגמלה ישראל כמעט לחלוטין מהשימוש בדלקים המזהמים ביותר – סולר ומזוט, וכן מהפחם, שהיה הדלק המזהם העיקרי שלה. המעבר התאפשר הודות למדיניות עקבית של מעבר מפחם לגז מחצבים ('גז טבעי'), שקיבלה זריקת עידוד מגילוי עתודות הגז המשמעותיות של ישראל, ואולי גם מהבנה שייבוא הפחם תלוי לעיתים במדינות שאינן ידידותיות במיוחד לישראל.

כך, על פי הדו"ח, ירד במשך עשור אחוז השימוש בפחם לייצור חשמל מ-58.6% ב-2010 ל-21.7% בלבד ב-2022, בעוד שהשימוש בגז מחצבים בתקופה זו צמח מ-39% ל-67.9%. מגמה זו צפויה להימשך, אף שעיכובים שונים בשכלול משק החשמל מאטים את הפסקת השימוש ביחידות הייצור המיושנות והמזהמות יותר, למורת רוחו של המשרד להגנת הסביבה.

אלא שעל אף הירידה המרשימה בשימוש בפחם, שעל פי הדו"ח היא מהמשמעותיות בעולם המערבי, ישראל מפגרת מאחור במעבר לשלב הבא – הגברת השימוש באנרגיות המתחדשות. גז הוא אומנם מקור האנרגיה המחצבי שנחשב העדיף ביותר, אך הוא עדיין מזהם מאוד, וגם מעבר מלא אליו על חשבון הפחם עדיין לא יאפשר לישראל לעמוד ביעדי הפחתת הפחמן שלה.

כדי להתקרב לניטרליות פחמנית, על ישראל להגדיל משמעותית את שיעור השימוש שלה באנרגיות מתחדשות, אולם נכון ל-2022, עמד זה על 9.8% בלבד. מדובר בצמיחה משמעותית משיעור כמעט אפסי ב-2010, אולם בעולם בתקופה הזו קפצו השיעורים במדינות ה-OECD באופן ניכר בהרבה. כך לדוגמא, בגרמניה עמד שיעור השימוש באנרגיה מתחדשת ב-2020 על יותר מ-30%, ובאנגליה על כמעט 40% ב-2022.

כמו כן, על אף הירידה בשימוש בדלקים המזהמים לייצור חשמל, בתמהיל האנרגטי של ישראל, שכולל לדוגמה גם מכוניות ומפעלים, שיעור השימוש הסולר עומד ביציבות על 35% מזה מספר שנים, זאת בשל הגידול במספר הרכבים על הכביש והמעבר האיטי יחסית לשימוש ברכבים חשמליים.