משרד הסחר בקולומביה קורא להגביל את ייצוא הפחם לישראל, כך דווח היום (חמישי) ברשת הידיעות בלומברג. קולומביה היא יצואנית הפחם הגדולה ביותר לישראל, ולפי בלומברג מכרה בשנה שעברה לישראל פחם בכ-450 מיליון דולרים. מדובר על פי דיווחים זרים בכ-30% מתצרוכת הפחם הישראלית. 

זאת, על אף שבעבר כבר המליץ המשרד לאיכות הסביבה על הפסקת השימוש בפחם קולומביאני, שנחשב כמזהם יותר ובעל תכולת גופרית כפולה. 

הצעד מגיע על רקע הידרדרות ביחסים עם המדינה הדרום אמריקנית בעקבות הלחימה בעזה, והתבטאויות חריפות של הנשיא, גוסטבו פטרו, נגד ישראל. "עזה היום נראית הרוסה יותר מגטו ורשה לאחר שנהרס על ידי הברבריות הנאצית בתגובה למרד היהודי והסוציאליסטי במחנה הריכוז ההוא", כתב פטרו בפוסט ברשת X (לשעבר טוויטר), "אם נצטרך להשעות את היחסים – נשעה את היחסים". 

אם אכן יתממש המהלך, יהיו לו ככל הנראה השלכות דיפלומטיות, לצד השפעות על מחירי האנרגיה בישראל.  

אנרגיה ממקור פחמי מהווה כיום כ-17% מתצרוכת האנרגיה של המשק הישראלי. עם זאת, יש לציין כי תחנות פחמיות ישנות, שכבר אינן פעילות באופן רציף כיום, מופעלות מדי פעם כדי לפצות על חוסרים אנרגטיים. תחנות אלו, שהן מראש ישנות ופחות יעילות, עלולות להיות מופעלות בהיקף רחב יותר אם וכאשר יתממש תסריט מלחמתי של מחסור באנרגיה עקב פגיעה בתשתיות. 

"בכל הניתוחים של התמודדות עם תרחישי החירום עד 2030, קיימת הסתמכות על יכולת של הפעלה של כלל היחידות הפחמיות בפחם", נכתב ב-2023 במכתב של חברת 'נגה' – החברה הממשלתית לפיקוד על רשת החשמל. 

אחוז ההסתמכות על פחם בישראל ירד דרמטית בעשורים האחרונים, מ-80% לכ-17% בערך כיום, עקב מדיניות מכוונת לעבור לאנרגיות יעילות וסביבתיות יותר, כגון גז טבעי ואנרגיות מתחדשות.

על אף הצהרות של המדינה בעבר כי תיגמל מתלות בפחם ב-2025, המעבר מתעכב, בעיקר בשל העיכוב בהקמת יחידות ייצור חדשות בגז טבעי, ונראה שלפחות עד שנת 2030, ישראל עוד תשתמש בפחם באופן רציף.