"רשת החשמל שלנו היא רצינית מאוד ואמינה. יש לנו פה מקרה של הישג שיוצר בעיה – דווקא בגלל זה, ההיערכות של המדינה לחירום לקויה. אנחנו לא מכירים מצב כזה", אמר ראש רשות החירום הלאומית, תא"ל (במיל') יורם לרדו, בכנס ביטחון מערכת החשמל של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) אתמול (רביעי).
"תרחיש הייחוס במלחמה עם חיזבאללה הוא כ-28-24 שעות עלטה בכלל המדינה, וכ-72 שעות של הפסקות חשמל אזוריות, בדגש על אזור הצפון. זה תרחיש שמוערך ברמת סבירות נמוכה-בינונית, ובכל זאת הוא נבחר בתור תרחיש שנערכים אליו".
לעלטה לפרקי זמן ארוכים עלולות להיות השלכות קשות. לפי משרד הבריאות, בישראל יש כ-30 אלף מונשמים או משתמשי מחולל חמצן בבתיהם. בעלטה הם יהיו בסכנת חיים. גם אנשים שגרים ברבי קומות ונשענים על מעליות ונכים שנעזרים בכיסאות חשמליים עלולים להיפגע.
"אף שתרחיש הייחוס הזה נבחר ב-2021, לא נעשו ההכנות הנדרשות כדי להתמודד איתו", אמר לרדו, והתייחס בעיקר להיעדרם של עודפי חשמל גדולים ולביזור מקורות הייצור. "אנחנו מדברים על סדר גודל של 4,000 טילים ביום בימים הראשונים, יהיו מאות רבות של פגיעות, סביר מאוד שגם בתשתיות".
"העובדים שלנו מסכנים את עצמם, לצערנו ארבעה מהם נהרגו בתחילת הקרבות", אמר מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל. "אנחנו נערכים כל הזמן לחירום. כבר שמונה חודשים יש מלחמה, היא התחילה בהפתעה, ולא הייתה אפילו השבתה אחת. לאחרונה ערכנו שני תרגילים 'על רטוב', הפתענו את העובדים שלנו, ואמרנו להם שהוצאה מפעולה תחנת משנה שלמה. ציפינו שייקח להם שבוע לתקן את זה. לקח להם 24 שעות".
חברת החשמל אכן עמדה היטב בפגיעה בתשתיות בתחילת המלחמה, אף שאיכות האספקה והשירות פחתה בשנים האחרונות, מאז הרפורמה הגדולה בייצור החשמל שהחלה ב-2018 וכללה בעיקר מכירה של תחנות כוח לחברות פרטיות וקיצוץ בכוח האדם של החברה.
רשת החשמל בישראל מפוזרת יחסית למדינה קטנה כמו ישראל, מה שנותן יתרון במצב מלחמה. מצד שני, היא נשענת בעיקר על כעשר תחנות כוח מרכזיות, שפגיעה ישירה בכל אחת מהן יכולה לגרום נזק גדול. משק החשמל הפרטי, שנמצא בצמיחה בעולם, נותר במידה רבה בלתי מוסדר בארץ, מה שמפריע לפרויקטים גדולים בתחום שהיו יכולים לספק הרבה מוקדי ייצור קטנים או בינוניים שהיה קשה לפגוע בהם. גם הקמתן של שתי תחנות כוח נוספות נדחתה שוב מוקדם יותר השנה, בין היתר עקב התנגדותם של שרים בליכוד.
