דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י"ט בטבת תשפ"ה 19.01.25
17.8°תל אביב
  • 13.7°ירושלים
  • 17.8°תל אביב
  • 17.2°חיפה
  • 18.5°אשדוד
  • 17.8°באר שבע
  • 20.6°אילת
  • 16.7°טבריה
  • 12.7°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מלחמה בישראל

3 קיבוצים בעוטף יעתרו לבג"ץ: "מדיניות שנקבעת לפי מספר הק"מ מהגבול לא רלוונטית"

צאלים, אורים וגבולות, ממועצה אזורית אשכול, דורשים מהמדינה להעניק להם את הזכויות וההטבות שיש לשאר מפוני המועצה ולהכלילם במתווה יישובי חבל תקומה, שצפויים לקבל סיוע של 19 מיליארד שקלים | נטע זורנפלד, אחת החתומות על העתירה: "הבת שלי נפגעת פעולות איבה, ולא תוכל לקבל את כל הזכויות בגלל הכתובת"

שלט הכניסה לקיבוץ גבולות (צילום: ד''ר אבישי טייכר, ויקימדיה)
שלט הכניסה לקיבוץ גבולות (צילום: ד''ר אבישי טייכר, ויקימדיה)
דוד טברסקי

הקיבוצים צאלים, אורים וגבולות, ממועצה אזורית אשכול, יגישו בראשון הקרוב עתירה לבג"ץ כנגד המדינה, שמסרבת להכניס אותם תחת מתווה הפיצויים של מנהלת תקומה.  הקיבוצים דורשים מהמדינה להעניק להם את הזכויות וההטבות שיש לשאר מפוני המועצה ולהכלילם במתווה יישובי חבל תקומה, שצפויים לקבל סיוע של 19 מיליארד שקלים בשנים הקרובות. אלא שלטענת המדינה, היישובים אינם נכללים במתווה המיועד מכיוון שהוא נועד רק עבור היישובים שנמצאים עד 7 ק"מ מהגדר ופונו לאורך רוב תקופת המלחמה 

חוק תקומה, שאמור להסדיר את גבולות מתווה הפיצויים טרם אושר, אך עם הקצאת תקציבי תקומה בתקציב 2025, נחשף שכמיליארד שקל צפויים לעבור לנתיבות, אופקים ומועצה אזורית מבטחים, שבעצמם נמצאים מחוץ למתווה ה-7 ק"מ, וזאת בטענה שהיישובים נפגעו קשה ב-7.10 והמדינה חייבת לפצות אותם.  

"שלושת הקיבוצים המדוברים הם חלק בלתי נפרד ממועצת אשכול", מסרו הבוקר חברי הקיבוצים לקראת הגשת העתירה. "אנחנו המועצה שנפגעה באופן הקשה ביותר באירועי 7 באוקטובר והיא מוקד האסון, למעלה מ-220 תושבים שלנו נרצחו ו-120 נחטפו".

שלט בקיבוץ צאלים. "המועצה שנפגעה באופן הקשה ביותר ב-7 באוקטובר" (צילום: דוד טברסקי)
שלט בקיבוץ צאלים. "המועצה שנפגעה באופן הקשה ביותר ב-7 באוקטובר" (צילום: דוד טברסקי)

מימיה הראשונים של המלחמה, על שלושת הקיבוצים חל צו אלוף והמועצה פינתה את רוב תושביהם אף שהם נמצאים מעבר יותר מ-7 ק"מ מהגבול. לטענת הנהגת היישובים, הנוכחות המרובה של צה"ל הפכה את היישובים לבסיסים צבאיים שתושביהם לא יכלו לחזור לנהל בהם שגרת חיים במשך חודשים רבים. עם שובם, הקיבוצים נדרשים להקצות משאבים רבים מכיסם כדי להחזיר את הקהילות לתפקוד במועצות. 

"אנחנו כולנו מעורבים אחד עם השני"

בנוסף לכספי המנהלת, התושבים דורשים פיצויים מהביטוח הלאומי עבור ההפסדים הכלכליים שנגרמו להם בחודשי הפינוי והלחימה, פטור מארנונה, הטבות מס, תמיכה פסיכולוגית ותמיכה בהשקעה במקומות המגורים ובמרחב הקהילתי. על פי כתב העתירה, אי ההכרה היא אפליה לא שוויונית מול שאר יישובי המועצה 

חברות הקיבוצים, נטע זורנפלד ועמית חקק, שחתומות על עתירה של תושבי הקיבוצים (המוגשת לצד העתירה הקולקטיבית של שלושת הקיבוצים) מספרות שבשנה האחרונה נדרשו להוציא כספים רבים מכיסם הפרטי על כיסוי הפינוי לאילת, וזה לאחר שלא ניתן היה להמשיך לחיות בקיבוץ שלהם, המועצה לא יכלה לממן את הפינוי שלהם ותוך כדי הכנסתם נפגעה עקב פיטורים.  

"הבעיה הכי בסיסית היא שמדיניות שנקבעת לפי ק"מ מהגבול היא פשוט לא רלוונטית לגבי המסגרות האזוריות", מסרה רוזנפלד. "אנחנו כולם מעורבים אחד עם השני. אני מטופלת בחוסן, וכשאני צריכה לתאם לעצמי פגישה צאלים לא נמצאת ברשימה בכלל. הבת שלי שמוכרת כנפגעת פעולות איבה, לא תוכל לקבל את כל הזכויות שלה בגלל הכתובת".

בשנה האחרונה נציגי המדינה טענו כמה פעמים שהיישובים שלא פונו בעוטף יפוצו בכספים ייעודיים שכל מועצה תקבל לצורך הניהול השוטף, ללא תקציב נוסף לעניין. באשכול מתחו על כך ביקורת, ובין היתר ציינו שמדובר בהקצאה דלה שלא תספיק לצורכי היישובים שמעבר למתווה הפיצויים. 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!