עם אישור התקציב לשנת 2025 בצהרי יום שישי האחרון, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אישר את הבאת חוק חבל תקומה לכנסת, כך על פי פרסום רשמי של מנהלת תקומה, האחראית על שיקום העוטף. מלבד החשיבות בקידום צעד נוסף לעיגון תקציבי שיקום החבל בחוק (שמתפקד מתוקף החלטת ממשלה מזה חצי שנה), אישור התקציב מגלם בתוכו בשורה משמעותית – הרשאה למנהלת להוציא עוד 5 מיליארד שקלים, אותם הגדיר האוצר כ"כספי פיתוח", עבור שיקום ופיתוח היישובים בשנים הקרובות. 

5 מיליארד השקלים מצטרפים ל-14 מיליארד שכבר אושרו מוקדם יותר השנה, ובכך ניתן רק להחמיא לממשלה, ששנה לאחר אסון 7 באוקטובר, עמדה בהבטחתה לאשר תקציב של 19 מיליארד שקלים לתושבי העוטף, תקציב אותו מצאה כהולם לצרכים שיישובי העוטף דרשו לעצמם עבור השיקום, גם אם הוא אינו מכסה את העלות הכוללת של סך צורכיהם.  

אלא שבסוף הודעת המנהלת, צוין שחלק יחסי מהסכום שאושר (לא צוין איזה), יוקצה לטובת שיקום יישובים נוספים שנפגעו ב-7 באוקטובר, וסביר להניח שמדובר באופקים, נתיבות ומספר יישובים במועצה אזורית מרחבים שנמצאים מעבר לטווח 7 ק"מ מהגבול.

אין ויכוח על כך שיישובים אלה ספגו פגיעה קשה באותה שבת, אך כאשר מנהלת תקומה החלה לבנות את תוכניותיה לשיקום ופיתוח של האזור הפגוע, הנחת העבודה שלה הייתה שכל הכסף שיאושר עבור המנהלת, יגיע רק למועצות והיישובים הממוקמים עד 7 ק"מ מהגבול.   

הדרישה בעוטף ובוועדת הכלכלה (המפקחת על יישום תקציבי תקומה) בסוגייה הייתה חד-משמעית, אך לא לעומתית. רעים לא חשוב יותר מפטיש. שדרות לא חשובה יותר מאופקים. אבל יש הבדל עצום בעוצמת הפגיעה ובמידת השיקום הנדרשת (הבדל שהמדינה הכירה בו) בין היישובים הקרובים לגדר לאלה הרחוקים יותר. רוצה המדינה להשקיע ביישובים האחרים? שתתכבד ותכניס את היד לכיס. 19 המיליארד צריכים להגיע באופן בלעדי ליישובים שנפגעו הכי קשה, כפי שהובטח מראש. 

אך המדינה לא הכניסה יד לכיס. על פי מידע שהגיע ל'דבר' ממספר מקורות בכירים בעוטף ובכנסת, הסכום שיקוזז מתקציב המנהלת עבור היישובים של עד 7 ק"מ, לטובת השקעה ביישובים הנוספים, יעמוד על כמיליארד שקלים. מספר לא גדול ביחס לתקציב הכולל, אך עבור כל אותן תוכניות שאליהן יועד, וכבר לא יעמדו – הוא אומר הכל.  

אלא שמאחורי הקיצוץ עומד דבר גדול יותר. מאז חודש אוגוסט אין למנהלת מנהל. יוסי שלי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וזה שאחראי, בין מגוון תחומי האחריות שלו, גם על מפעל שיקום הצפון (שגם הוא נמצא בתת-תקצוב) משמש ממלא מקום מנהל המנהלת.

במהלך חודש ספטמבר אמור היה להיכנס לתפקיד יפתח רון-טל. על פי מספר מקורות המעורים בעניין המינוי ששוחחו עם 'דבר', הסיכויים שהוא ייכנס לתפקידו בקרוב, או בכלל, קלושים.  

רבות מהצלחותיה של המנהלת במהלך השנה האחרונה קשורות למי שעמד בראשה, משה אדרי, ביחד עם סגנו אגאי יחזקאל – הפנים (והאגרוף על השולחן) של המנהלת מול הממשלה, שהותירו אחריהם כיסאות ריקים.

"רק מנהל במשרה מלאה יכול לשגע את המוח לממשלה בשביל התקציבים שמגיע לעוטף", הסביר השבוע ראש הוועדה לשיקום החבל, ח"כ אלון שוסטר, שהוועדה שלו נאבקת בחצי השנה האחרונה שכלל הכספים המיועדים למנהלת יגיעו אליה ללא עיכוב. עכשיו, כשהכסף הגיע, הוא בדרכו להיאבק בקיצוץ המסתמן. "חשוב להבין שגם כשהכסף מאושר – בשביל להוציא אותו בצורה חכמה, נכונה, ועל פי לוח הזמנים, צריך שמישהו יפקח עליו".  

נראה ששיטת העבודה די ברורה: בהתחלה לא ממנים את האדם שאמור להיאבק על התקציב, ולאחר מכן פוגעים בתקציב עצמו. לאן ממשיכים מכאן? חיזוק האמון האישי והקהילתי של תושבי חבל תקומה הוא לא רק סיסמה. זוהי המטרה המוצהרת של המנהלת. הקיצוץ בתקציביה, שמובל על ידי הממשלה והאוצר, משמע קיזוז בתוכניות שהמנהלת כבר התחייבה להן מול התושבים. לממשלה יש עוד דרך ארוכה ללכת על מנת לרכוש את אמון תושבי עוטף עזה. לתכנן איתם היום את הבית ולמחרת להגיד "מצטערים, לא יקרה" – לא עושה עם הדרך הזו חסד.  

ממשרד ראש הממשלה לא התקבלה תגובה לשאלה מדוע מינוי ראש המנהלת מתעכב.