נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, דיבר היום (רביעי) בכנס הפיקוח על הבנקים 2024 על בעיית אמון הציבור במערכת הבנקאית, ועל עודף הרווחיות והריכוזיות בתחום.

את נאומו פתח הנגיד בברכה על הסכם הפסקת האש בצפון. הוא הביע תקווה שההסכם "יהווה פתיח גם להשבת השקט בגזרה הדרומית, לחזרת כלל החטופות והחטופים לביתם ולהשבת הביטחון לתושבי ישראל."

הנגיד אמר כי "שמירה על אמון הציבור היא תנאי הכרחי ליציבות המערכת הבנקאית". לדבריו, ליציבות הזו יש חשיבות עליונה: "משבר פיננסי, בין אם הוא מלווה במשבר ריאלי לצידו, ובין אם הוא נובע מסיבות פיננסיות גרידא – עלול להתגלגל במהירות למשבר עמוק בכלכלה כולה". הוא התריע כי "המערכת הבנקאית עצמה חייבת להפנים שהוגנות כלפי הלקוח, הנוגעת בין היתר למיקסום ערך החסכונות שלו, מהווה מרכיב מהותי בשמירה על המוניטין שלה, ומשכך, גם על יציבותה לטווח ארוך".

לצד זאת, הנגיד ציין בחיוב את דחיות התשלומים עבור משרתי מילואים, תושבי העוטף, קו העימות ונפגעים נוספים מהמלחמה.

פרופ' ירון אמר כי המערכת הבנקאית מאופיינת בחוסר תחרותיות. עוד הצביע על "פער בין קצב ועוצמת ההתאמה של ריביות האשראי לשינויים בריבית בנק ישראל, לעומת ריבית הפיקדונות". הנגיד טען שהחלו צעדים לצמצום הפער בין הריבית הגבוהה שהבנקים נותנים ללקוחות שלוקחים הלוואה, לריבית הנמוכה שהם מעניקים ללקוחות על הפיקדונות – זאת על רקע הדו"חות הרבעוניים של חמשת הבנקים הגדולים, שהראו עלייה בממוצע הרווחים ובהכנסה מרווחי הריבית.

עוד טען ירון כי "הרווחיות הגבוהה של המערכת הבנקאית נשענת במידה רבה על יתרות העו"ש המשמעותיות שהציבור מחזיק בחשבונותיו. אלו מהוות מקור מימון זול ויציב עבור הבנקים, אך לא מניבות תשואה ראויה ללקוחות." ירון קרא ללקוחות להעביר כסף מהעו"ש לפיקדונות. עוד התייחס לצעדים שנעשו כדי לאפשר לחברות אשראי לתת שירותים בנקאיים, במטרה להגביר את התחרות באשראי.

הנגיד הפנה אצבע מאשימה כלפי הבנקים, וגם כלפי הציבור שלא בחר לשים את עודפיו בפיקדונות (אף שהודה שהם נמוכים מדי). פרופ' ירון לא התייחס לאחריות של אדם אחד: הוא עצמו. ביום שני האחרון החליט הנגיד להותיר את הריבית במשק על שיעור גבוה של 4.5%. בכך השאיר בידי הבנקים את כוח המיקוח בתחום הריבית, אותו כוח מיקוח שאיפשר לרווחיהם לזנק מאז עליות הריבית בשנת 2021.