ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה היום (שני), לקריאה ראשונה, את הצעת החוק של ח"כ מיכל רוזין (מרצ) שתשלול את הזכות להעסיק עובדים זרים ממעסיקים פוגעניים. על פי ההצעה, יהיה רשאי משרד הפנים לבטל, או לא לחדש, היתרים להעסקת עובדים זרים ממעסיקים שהוגש נגדם כתב אישום, או מתנהלת נגדם חקירה בגין עבירות חמורות, כגון סחר בבני אדם, עבודה בתנאי עבדות או עבודות כפייה.  "למערכת המשפט בישראל לוקח זמן, ואנחנו צריכים להגן על העובדים. לא נאפשר סחר, כפייה ועבדות" אמרה רוזין במהלך הדיון.

מיכל רוזין (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90).

נציגי החקלאים, שהגיעו לדיון, הביעו זעם על הכוונה לאפשר את ביטול ההיתרים עוד לפני הרשעה. "אדם הוא זכאי כל עוד לא הורשע. בנוסף, לא ברור במדויק איזה חקירות יאפשרו אי חידוש רישיון העסקה", אמר היועץ המשפטי להתאחדות האיכרים והחקלאים, עו"ד אמיר שניידר. מזכיר ארגון מגדלי הירקות, אלי אהרון, היה בוטה הרבה יותר. "נמאס כבר" אמר, "תגידו שאתם רוצים לבטל את החקלאות הישראלית, ונבנה את עצמנו על סמך ארדואן ועבדאללה. אתם רוצים לחנוק אותנו?".
.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), הבהיר כי הועדה תוסיף לדון בהצעת החוק לקראת העלאתה לקריאה שנייה ושלישית, ואף תבצע התאמות בנוסח החוק, אם יהיה צורך בכך. עם זאת, הדגיש אלאלוף כי "אינני סבור כי יש מעסיקים התומכים בפגיעה בעובדיהם, ולכן לא כל הטענות נגד הצעת החוק ברורות לי".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מארגון קו לעובד, הפועל להבטחת זכויותיהם של עובדים זרים בישראל, מברו כי "כבר ראינו מקרים שבהם מעסיק שעובדיו הוכרו כקרבנות סחר קיבל היתר להעסקת עובדים חדשים במקום אלו שהועברו למקלט. הצעת החוק הזאת מאפשרת שלילת היתר במקרים כאלה, ובמקרים שרק נפתחה חקירה".

עם זאת, ציינו בקו לעובד כי הצעת החוק מנוסחת כסמכות שהרשות רשאית לעשות בה שימוש אך אינה מחויבת לעשות זאת. "לטעמנו, במקרים של עבירות חמורות – חובה לשלול היתרים ואין לתת יד לפרשנות מצמצמת של הכלי החשוב הזה" אמרו, "חשוב לומר שהכלי של שלילת היתר הוא כלי מאוד אפקטיבי ומאוד הגיוני. ההיתר הוא הטבה – פריבילגיה, זו אינה זכות קנויה".  עוד ציינו כי על אף שבפועל, כבר כיום יש לממונה את הרשות לשלול היתרים – הכלי מופעל לעתים נדירות ביותר בלבד.

סעיף נוסף בהצעת החוק שהתייחסו אליו בקו לעובד, הוא הסעיף המתיר לשר העבודה והרווחה לקבוע דרכים מחייבות לתשלום שכרם של העובדים הזרים. הצעת החוק המקורית ביקשה לחייב את תשלום השכר לחשבון בנק בישראל, באופן שיאפשר יותר מעקב אחר סכומי הכסף המשולמים לעובדים למניעת  תופעות של ניצול. בקו לעובד הבהירו שתשלום השכר במזומן, או חיובם של העובדים לפתוח חשבונות בנק משותפים עם מעסיקיהם – תופעות נפוצות כיום, הם פתח לניצול, שהצעת החוק המקורית עשויה הייתה לעצור.