ראשי רשויות בצפון שנפגעו במלחמה, אך ממוקמים מעבר לקו 9 ק"מ מהגבול, חוששים שתקציבי שיקום הצפון לא יספיקו עבור הסוגיות הבוערות שלהם. הדברים עלו ממספר ראשי יישובים, מכרמיאל והקריות דרך אבו סנאן ועד ראש פינה, בדיון הבוקר (ראשון) בוועדת הכלכלה.
לפי ראשי הרשויות האלו, הנזקים לתשתיות פיזיות אמנם מעטים לעומת יישובי קו העימות, אך הם סבלו מפגיעה היקפית ומפגיעה בהכנסות של עסקים, ודרושה להם השקעה מוגברת במערך החוסן, בשירותי החינוך והרווחה ובפעילות העסקית. החשש עלה בקרב ראשי הרשויות בעקבות הצהרת שר השיקום לדרום והצפון, זאב אלקין, שיפעל ביחד עם הפרויקטור, אליעזר 'צ'ייני' מרום להקצות את רוב תקציב תוכנית השיקום, הצפו לעמוד על כ-15 מיליארד שח, ליישובים בטווח ה-9 ק"מ.
ראש עיריית כרמיאל משה קונינסקי טען בדיון הוועדה שמאז אישור תכנית הצפון בממשלה בסוף אוקטובר, אף גורם רשמי לא דיבר איתם על אופי תכניות ההשקעה בעיר, ולא אמר מה היקף ההשקעה הממשלתית שהעירייה יכולה לבנות עליו. קונינסקי: "אנחנו מבקשים תכנית צמיחה ושיקום שלוקחת בחשבון את כל הצפון". לדבריו, כרמיאל ספגה את אותו מספר טילים שספגה במלחמת לבנון השנייה.
ראש עיריית קריית מוצקין, ציקי אבישר, אמר כי הרשויות לקחו על עצמן נטל של מיליוני שקלים, ונדרשות לספק שירותים רבים יותר לתושבים כמו פסיכולוגים מצד אחד וציוד חירום מצד שני.
עמוס נצר, שעומד בראש המועצה האזורית זבולון שחלקה הצמוד לקריות ספג פגיעות מרובות, ציין שרוב הנזק הפיזי צפוי להיות מכוסה מקרן מס רכוש – אך לפגיעה במערך העובדות הסוציאליות, התיירות והעסקים החקלאים אין כרגע פתרון. "צריך שתהיה היררכיה בחלוקת התקציבים, אבל גם אם יישובים רחוקים שהיו בהם פגיעות צריכים לקבל פחות – זה לא אומר שהם לא צריכים לקבל כלום".
ראש המועצה המקומית אבו סנאן שמצפון-מזרח לעכו, סיף משלב, אמר שהמיגון ביישוב לא עונה על 60% מהצרכים. לדבריו, גם אם מערך המיגון הפרטי יצליח בטווח הארוך לכסות חלק מעלויות המיגון לבתים דרך תמריצים ותוכניות מיגון של משרד הביטחון, הרבה מהמבנים הציבוריים לא ממוגנים, ולזה אין פתרון פרטי. כשליש מיישובי הצפון שייכים למגזר הלא יהודי, וברובם מערך המיגון דל. משלב אמר שהעירייה ביקשה שכשליש מהכסף שיוקצה לצפון יגיע ליישובים מעט יותר רחוקים.
במשרד האוצר ובמטה הצפון (שנמצא תחת האוצר) טרם גיבשו החלטה מה יהיה תוואי השיקום. השר האחראי על שיקום הצפון והדרום זאב אלקין, ופרוייקטור הצפון אליעזר ("צ'ייני") מרום, דורשים שתוכנית השיקום לצפון, שדרכה יועברו רוב הכספים ליישובים בצפון – תתמקד בעיקר ביישובים עד 9 ק"מ. לשם כך נדרשת הסכמה בין מערכת הביטחון, הייעוץ המשפטי ומשרד האוצר על הגדרת יישובי "קו העימות" כיישובים הנמצאים בטווח זה. למרות שתוכנית שיקום הצפון כבר אושרה בממשלה – לאף יישוב או מועצה אין עדיין ודאות לגבי היקף התקציב שיקבל.
נציג מטה הצפון, דימה אפרצב, אמר כי עדיין לא נקבעו גבולות הגג של החבל המוגדר בתוכנית, אך הכוונה היא לטפל ביישובים עד 9 ק"מ מהגבול. הוא הוסיף כי הסוגיייה נבחנת בימים אלה, כדי להבין כמה כסף צריך "לשים בצד" עבור היישובים שמעבר לקו 9 ק"מ.
לצד ההשקעה הרוחבית ביישובים דרך התוכנית לשיקום הצפון, המדינה מפתחת מתווה בתחומי החקלאות, העסקים והתיירות, שאמור לעזור באופן פרטני לתושבים. קיום המתווה הזה לא מניח את דעתם של ראשי הרשויות מחוץ לטווח 9 ק"מ, משתי סיבות עיקריות. האחת, ללא מענה רחב ברמה היישובית, מגוון צרכים הקשורים לשיקום ולהתנעה מחדש של הכלכלה עלולים להתפספס. השנייה – תושבים שנפגעו כלכלית במלחמה, ממגוון סיבות, ולא יצליחו להוכיח את הנזק שנגרם להם אישית מול המדינה – יישארו ללא מענה כלל.
