סוריה שאחרי משטר אסד עדיין לא קרמה עור וגידים. מוסדות המדינה בוטלו וטרם קמו תחתיהם חדשים. הליך העברת השלטון החל כבר ביום ראשון, אולם הדבר דורש הקמה מחדש של מוסדות המדינה, ולא ברור עדיין אם תוקם מדינת שריעה כפי שכמה מהארגונים החזקים ביותר במדינה רוצים, או פדרציה מפורזת שכל מחוז בה יתנהל בחוקים משלו.
התמונות המגיעות מסוריה מלמדות על מציאות של כאוס בעריה הגדולות, שם אזרחים ואפילו ילדים תועדו כשהם מסתובבים ברחובות עם קלצ'ניקובים. תועדו מקרים של התעללות בנוצרים, הוצאות להורג של מי ששיתפו פעולה עם משטר אסד, ואווירה מוזרה שנעה בין אופוריה למצב מלחמתי, כשברקע גל תקיפות חסר תקדים של ישראל בכל שטחי המדינה.
הבוקר (שלישי) דווח בערוץ אל-חדת' הסעודי על פגישה במשרד ראש הממשלה בדמשק שהשתתפו בה שרים ממשטרו של אסד, ראש ממשלתו של אסד מוחמד ע'אזי אל-ג'לאלי, ראש הממשלה המיועד מהארגון הג'יהאדיסטי היאת תחריר א-שאם מוחמד אל-בשיר, וראש ארגוני המורדים אחמד חוסיין א-שרע. מטרת הפגישה, כפי שדווח, היא לקדם את העברת השלטון בדרכי שלום. אל-בשיר אמר בהצהרה בטלוויזיה בסוריה כי הוא מונה לתפקיד ראש ממשלת המעבר עד 1 במרץ 2025.
בחירתו של אל-בשיר, ארכי-טרוריסט שהיה חבר בעבר באל-קאעידה, היא עדות נוספת למה שהיה ידוע כבר עם פרוץ מתקפת המורדים – מי שעומד בראש ארגוני המורדים, האדם הכי חזק כרגע בסוריה שעליו רשומה תבוסתו של משטר אסד, הוא מנהיג היאת תחריר א-שאם, אחמד חוסיין א-שרע, המוכר בכינוי אבו מוחמד אל-ג'ולאני.
האיש החזק בסוריה: ממקימי דעאש, אסיר משוחרר מהכלא האמריקאי
א-שרע נולד בריאד בירת ערב הסעודית ב-1982. אביו עבד כיועץ כלכלי בעסקי הנפט ואימו הייתה מורה לגיאוגרפיה. לטענתו, סביו ברח מהגולן לאחר שישראל כבשה אותו במלחמת ששת הימים, ומשם אימץ את הכינוי אל-ג'ולאני. בגיל 7 חזר עם משפחתו לדמשק שם סיים 12 שנות לימוד, ולמד באוניברסיטה. לאחר פלישת ארה"ב לעיראק ב-2003 עזב את א-שרע את האוניברסיטה בדמשק במטרה להילחם נגד הכובש האמריקאי. הוא הגיע למוסול בעיראק, שם הצטרף לגדודי המוג'אהדין ונשבע אמונים לאבו מוסעב אל-זרקאווי, ראש אל-קאעידה בעיראק, וחבר לגרעין המייסד של דאעש. האמריקאים תפסו את א-שרע וכלאו אותו מ-2004 עד 2010 במחנה בוצ'ה. לאחר מכן הצטרף למדינה האסלאמית בעיראק שפעלה תחת חסות אל-קאעידה והפכה לימים לדאעש.
עם פרוץ המרד בסוריה באמצע 2011 עבר א-שרע מעיראק לעיר ביניש במחוז אידליב בצפון-מערב סוריה עם אבו מוחמד אל-עדנאני, הדובר הרשמי של דאעש באותה עת. הם הגיעו כנציגים של מנהיג דאעש באותה העת אבו בכר אל-בגדדי. השניים יצרו קשר עם נכבדי העיר ואמרו להם שבאו לסייע בהתקוממות נגד המשטר. בסוף 2011 הקימו א-שרע ואל-עדנאני את מה שכונה ג'בהת א-נוסרה (חזית הסיוע), שהייתה זרוע אל-קאעידה בסוריה.
ג'בהת א-נוסרה בפיקודו של א-שרע החלה לפעול בסוריה נגד משטר אסד וצבאו, בסיוע שקיבלו מהמדינה האסלאמית בעיראק. א-שרע זכה לתמיכה כמנהיג של פלג חזק ומגובש נגד המשטר הסורי.
ג'בהת א-נוסרה הייתה כפופה לאל-בגדדי, שהחליט ב-2013 למזג את שני הארגונים לישות חדשה בשם 'המדינה האסלאמית של עיראק ואל-שאם', ששלטה באותה העת בכמחצית משטחה של עיראק ויותר משליש משטחה של סוריה. אולם בעקבות החלטתו של אל-בגדדי לפרוש מארגון אל-קאעידה, ובעקבות מחלוקות בין שני המנהיגים – א-שרע שישב באידליב ואל-בגדדי שישב במוסול – התפצל הארגון לשניים. ארגונו של א-שרע נותר נאמן לאל-קאעידה. בין שני הפלגים החלו קרבות שליטה על השטח והמשאבים הרבים.
ב-2013 מחלקת המדינה האמריקאית הגדירה את א-שרע טרוריסט עולמי, הציעה פרס של 10 מיליון דולר עבור מידע שיוביל למעצרו, והגדירה את ג'בהת א-נוסרה ארגון טרור.
בהחלטה מפתיעה ביולי 2016 הודיע א-שרע על התנתקות ארגונו מאל-קאעידה, שינה את שמו לג'בהת פתח א-שאם, ואמר בהופעתו הפומבית הראשונה מול המצלמות שההחלטה נבעה מ"אי-מתן תירוצים לקהילה הבינלאומית, בראשות אמריקה ורוסיה, להפציץ ולעקור את כל המוסלמים בתואנה של פגיעה בארגונו, המזוהה עם אל-קאעידה".
ב-2017 ניסה הארגון למזג כמה סיעות אופוזיציה סוריות בשם חדש: היאת תחריר א-שאם. הארגון החדש-ישן שא-שרע עמד בראשו הצליח תוך כשנתיים להשתלט על שטחים רבים שפעלו בהם פלגים שונים, בהם כוחות חילוניים, עריקי צבא סוריה, וגם ארגונים אסלאמיסטיים אחרים, כולל כאלו שהיו מזוהים עם אל-קאעידה. תחת הנהגתו הפך היאת תחריר א-שאם לארגון הגדול והחזק ביותר בצפון-מערב סוריה, אף על פי שלא זכה לתמיכת טורקיה, שהציעה גם היא פרס על ראשו.
א-שרע הפך לשליט של חבל ארץ שכבש בצפון-מערב סוריה. הוא עשה זאת גם בכוח החרב, וגם באמצעות בריתות והסכמים פוליטיים. בשנים האחרונות הוא ניסה, בהצלחה לא מעטה, לעטות ארשת של פרגמטיסט שקרוב בליבו לג'יהאדיסטים הקיצוניים ביותר, אולם מוכן להתפשר על חוקי השריעה כדי להרחיב את תחומי שליטתו.
בתקשורת הערבית דווח השבוע כי לפני כחצי שנה הגיש א-שרע לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן באמצעות מתווכים תוכנית לכבוש את סוריה. א-שרע כתב את התוכנית, והוא העומד בראש הכוחות שהצליחו להפיל את משטר אסד. על פי הדיווחים, ארדואן התייחס ברצינות לתוכנית, אולם בעקבות נסיבות שונות, בהן הלחימה הישראלית בלבנון, התוכנית התעכבה עד שיצאה לבסוף לפועל לאחר שישראל ולבנון חתמו על הסכם הפסקת אש.
לאחר נפילת משטר אסד הגיע א-שרע שלשום למסגד אומייה בדמשק, אחד האתרים האסלאמיים החשובים בעולם, שם התקבל בהתרגשות רבה על ידי קהל שנאסף במקום. א-שרע נשא דברים דתיים במעמד שהזכיר לרבים את הכרזתו של אל-בגדדי על הקמת החליפות האסלאמית במסגד במוסול ב-2014.
מי שנחשב ליד ימינו של א-שרע הוא עבד אל-רחים עטון, שהופיע לצידו עוד בימים שבהם נשבע אמונים שנית לאל-קאעידה והתפלג מדאעש. עטון ידוע כאסלאמיסט קיצוני, והיה אמון על מערכת המשפט השריעית באידליב. בערוץ הטלגרם שלו עטון תומך נלהב של חמאס, וב-7 באוקטובר פרסם דברי הלל ושמחה. לפני כשנה ערך כינוס באידליב תחת הכותרת "מאידליב לעזה מאבק אחד", שבו דיבר על הזהות בין המאבק של חמאס בעזה למאבק המורדים בסוריה.
המנהל האזרחי של צפון-מזרח סוריה בהנהגת הכורדים
המנהל האזרחי של צפון-מזרח סוריה בהנהגת הכורדים שולט בשליש משטחה של סוריה, במשולש הצפון-מזרחי שבין נהר הפרת לגבולות טורקיה ועיראק. הכורדים הקימו באזור הזה חבל אוטונומי דמוקרטי ורב-לאומי המבוסס על ממשל מבוזר. בחבל זה מתגוררים 4.5 מיליון תושבים, בהם כ-55% כורדים, כ-40% ערבים והיתר בני מיעוטים אתניים שונים – אשורים, ארמנים, יזידים וטורקמנים.
האוטונומיה הכורדית היא תופעה ייחודית בנוף של המזרח התיכון. מלבד היותם תומכים נלהבים של ישראל, מדובר בתת-מדינה שמתנהלת שונה מכל מדינה אחרת בעולם במגוון תחומים. שמה של האוטונומיה יצא למרחוק בזכות התפקיד המרכזי שנשים ממלאות בה, אולם גם בהיבטים אחרים של כלכלה, צורת משטר, הליכי חקיקה ואכיפה – כמעט בכל תחום האוטונומיה הכורדית היא פורצת דרך ומנסה לשלב רעיונות אוטופיים, המבוססים על תיאוריה ביקורתית, עם השבטיות והבלתי-פורמליות של המזרח התיכון.
8,ê adarê roja jinên çihanê li hemû jinên kurd û yên çihanê pîroz be pic.twitter.com/hw6L2CMJ5o
— pyd rojava (@PYD_Rojava) March 8, 2017
הכורדים בסוריה מברכים על נפילת משטר אסד, אך חוששים ממתקפת נגד. מאז נפילת המשטר החלה מתקפה משולבת של טורקיה והמורדים הג'יהאדיסטים נגדם, וכבר הצליחו לכבוש מהם את העיר מנביג' והשטחים שסביבה. בימים האחרונים פורסמו סרטונים שהג'יהאדיסטים צילמו בהם את עצמם אחרי שחטפו שבע נשים כורדיות וערביות ממנביג', והסבירו כי יהפכו אותן לשפכות מין. תועדו גם הוצאות להורג של תומכי הממשל הכורדי שנתפסו במנביג' לאחר הכיבוש.
לא בטוח שהכורדים יצליחו לשמור על האוטונומיה שהקימו בסוריה. הדבר תלוי בהמשך התמיכה הצבאית שהם זוכים לה מארה"ב. האמריקאים מצאו בהם בני ברית נאמנים, שהצליחו להביס את דאעש, להילחם במיליציות הפרו-איראניות ולא להיכנע לג'יהאדיסטים שחוזרים ותוקפים אותם פעם אחר פעם בגיבוי טורקי.
כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן מעוררת חשש אצל הכורדים, שכן בקדנציה הקודמת שלו החליט להוציא את כל הכוחות האמריקאיים מסוריה, במהלך מתואם עם ארדואן שתקף את האוטונומיה הכורדית. בסופו של דבר, בין היתר בעקבות הלחץ הישראלי, טראמפ חזר בו וכך הצליחו הכורדים לשמור על ארצם לעוד כמה שנים. כעת הם ניצבים שוב מול אותן סכנות.
שלטון מרוכז אחיד או פדרציה מבוזרת
מאז השתלט על אידליב לפני קרוב לעשור, החל א-שרע לשנות בהדרגה את מדיניות האסלאמיסטית הנוקשה. הוא ביטל את הוועדות לקידום יושרה ומניעת שחיתות, שנהגו להתערב בענייני האזרחים. הוא גם פנה אל דעת הקהל המערבית בראיונות מצולמים. בשבוע שעבר אף התראיין ברשת CNN ואמר כי סוריה לא תישלט בידי עריץ, אלא באמצעות מנגנון המבזר את הכוח. בימים האחרונים הבטיח א-שרע כי זכויות הנשים והמיעוטים בסוריה לא ייפגעו, וסוריה תהיה מדינה חופשית ודמוקרטית.
א-שרע למד אולי מהניסיון של הטליבאן, שהצליחו ערב כיבוש קאבול לשנות את הדימוי שלהם, מה שעזר למנהיגים בעולם להצדיק את נטישת ארה"ב. בשעתו הבטיחו מנהיגי הטליבאן כי יאפשרו לבנות ללמוד בבתי ספר, יעגנו את זכויות הנשים והמיעוטים בחוקה ויימנעו מהפעלת אלימות שרירותית. אלא שבמציאות השינוי לא התקיים: נשים ומיעוטים נרדפים כיום באפגניסטן יותר מאשר בכל תקופה אחרת.
השאלה שתישאר פתוחה בתקופה הקרובה היא לאן סוריה הולכת: מדינת שריעה או מדינה המכילה את המגוון הרחב של תושביה, שלא כולם מוסלמים. הדבר ייקבע לא רק לפי רצונותיו של א-שרע, אלא גם לפי הדרישות שיציבו מקורביו וארגונים אחרים שסייעו לו לכבוש את סוריה. שאלות נוספות היא אם הכורדים ימשיכו לשלוט באוטונומיה שהקימו, ומה יהיה על הדרוזים ועל הנוצרים.
הבוקר דווח בתקשורת הסורית כי משלחת של כוחות האופוזיציה הסורית, שכללה את 'היאת תחריר א-שאם' ואת 'צבא סוריה החופשית' קיבל את תמיכתם של זקני השבטים באזור אל-קרדחה, מקום הולדתו של נשיא סוריה המודח, בשאר אל-אסד. המשלחת של האופוזיציה הסורית ביקרה באל-קרדחה ונפגשה עם עשרות אנשי דת בבניין המועצה של העיר, ולאחר מכן נכבדי העדה העלאווית, שאסד השתייך אליה, חתמו על הודעת תמיכה בשלטון החדש בסוריה.
