הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית מגיעה לבג"ץ, בדיון שנערך היום (שלישי) בעתירה של מספר ארגונים ו-86 חברי כנסת בעבר ובהווה. זאת לאחר שלאחרונה דווח על הניסיון לקדם חוק לוועדת חקירה פוליטית, למרות התנגדות נרחבת בציבור, על פי סקרים שנערכו במכון הישראלי לדמוקרטיה וב'כאן 11'.

בפתח הדיון פנה השופט דוד מינץ לנציג הממשלה עו"ד מיכאל ראבילו, ושאל אותו אם הם מוכנים לקיים דיון הלכה למעשה לסעד אופרטיבי, כלומר למשהו שיאפשר לקדם את הקמתה של ועדת חקירה. "יש מחלוקת איזה ועדה?", שאל השופט מינץ. "למה שלא תהיה ישיבה במליאת הממשלה לדון על העניין הזה?"

עו"ד ראבילו השיב כי העיסוק בכך צריך להידחות למעשה למועד לא ידוע. ״אנחנו סבורים שכל ההתעסקות בהקמת ועדת חקירה צריכה להיות לאחר סיום המלחמה", אמר ראבילו. "הצבא צריך להיות מרוכז בפעילות בסוריה ובלבנון״. בתגובה לשאלות "מה אדוני מגדיר כהפסקת המלחמה" ו"האם יש צפי להקמת ועדת חקירה", אמר עו״ד ראבילו: "בשלבים האלה, המלחמה נמשכת. ברגע שרק יהיה דיון בממשלה – הקשב אצל מפקדים בשטח יופנה ללהתחיל לחפש עורכי דין".

"בסופו של דבר ועדה תקום", אמר השופט יוסף אלרון. "אפשר לדון איזו, אנחנו לא נכנסים לעניין הזה, אנחנו שואלים מעבר, אם תהיה לבית המשפט סמכות להורות על הקמת ועדה. השאלה היא רחבה יותר בהיקף הציבורי שלה".

"מי החליט שלא תהיה ועדת חקירה? מי החליט?", פנה עו"ד גלעד ברנע, המייצג את 'התנועה לאיכות השלטון', לראבילו. "אתה תצטרך לענות על זה. מפה הכול מתחיל, אין החלטה. מי החליט? מי נתן את ההוראה? איפה האדם שקיבל את ההחלטה? ראש הממשלה היה צריך להיות פה, לא עו״ד ראבלו. ראש הממשלה היה צריך לבוא לפה. חייב להינתן צו על תנאי, והצו הזה צריך להיות על השאלה האם הוא זה שהחליט שלא תקום ועדת חקירה, ולמה הוא החליט?"

את אחת העתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית הגיש 'מכון זולת לשוויון וזכויות אדם' ביחד עם 86 חברי כנסת בעבר ובהווה, זאת לצד עתירות של התנועה לאיכות השלטון, תנועת 'דרכנו', משפחות ה-7/10 ותנועת 'מגן'. השופטים בדיון הם דוד מינץ, יוסף אלרון ויחיאל כשר. בדיון נמצאים גם נציגים מ'מועצת אוקטובר', ארגון של משפחות נפגעי 7 באוקטובר שקורא להקמת ועדת חקירה ממלכתית. ההכרזה על הקמת 'מועצת אוקטובר' הגיעה לקראת סיום פעולתה של 'ועדת החקירה האזרחית', כהמשך המאבק לחקירה יסודית של המחדל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לנושא במסיבת העיתונאים שקיים השבוע, כשאמר ש"ועדת חקירה ממלכתית לא מקובלת על חלק ניכר מהעם, ועדת בדיקה ממשלתית לא מקובלת על חלק אחר. צריך למצוא מנגנון בדיקה אחר שיגיע לחקר האמת ויהיה מקובל על רוב חלקי העם".

״אנו נמצאים בימים שבהם ממשלת ישראל מגבירה את המאמצים לטייח את ההגעה לחקר האמת של מחדל שבעה באוקטובר", אמר איל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז״ל. "העובדה שעד היום לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, היא לבדה פוגעת אנושות ביכולות להגיע לאמת. ועדת חקירה ממלכתית הייתה צריכה לקום כבר שבועות לאחר תחילת המלחמה. הגעתי היום לדיון בבג"ץ כדי להתריע בפני השופטים מפני הטיוח".

מנשה מנצורי, אביהן של רויה ונורל ז״ל שנרצחו במסיבת הנובה: ״השבוע ראש הממשלה אמר לראשונה בקולו במסיבת עיתונאים שאין בכוונתו להקים ועדת חקירה ממלכתית, ומצד שני הקואליציה מקדמת חוק להקמת ועדת חקירה פוליטית שכוללת איסור על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. זה מחורר לי את הנשמה. איך יכול להיות שהממשלה לא רוצה לדעת איך קרה שילדים הלכו לרקוד ולא חזרו?

"היכן הצדק? היכן הרצון לדעת את האמת? היכן הרצון לתקן את הדרוש תיקון? כולי תקווה ששופטי בג״צ יחייבו את ממשלת ישראל להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור הכול ואת כולם. רק ועדה ממלכתית תגיע לחקר האמת ותמנע את האסון הבא״.

״אנו דורשים ועדת חקירה ממלכתית כלשונה בחוק שתמונה בידי בית משפט העליון, ועדה שתחקור את כולם והכול, דרג בטחוני ודרג מדיני. לא תיתכן ועדה אחרת שבה הנחקרים ימנו את החוקרים", אמרו יורם וסיגל יהודאי, הוריו של רון שנרצח בנובה."הוועדה צריכה לחקור לפחות 15 שנים אחורה, גורמים מהמערכת הביטחונית והמדינית, גם כאלה שאינם בעלי תפקידים היום, ואלו שהיו במוקדי קבלת ההחלטות ולא היו בתפקיד ב-7 באוקטובר. אנו מבקשים את חקר האמת על מנת למנוע את האסון הבא. אין כאן שום עניין פוליטי, אלא צדק והפקת לקחים בלבד״.

"יושבים כאן הורים שכולים, חלפה שנה וחודשיים. מצופה מהם לחכות שנה נוספת שאדם אחד בשם בנימין נתניהו יכתוב מכתב?" אמרה עו"ד דפנה הולץ-לכנר, שמייצגת את מכון זולת, "מחקרו של עו״ד רענן סוליציאנו קינן הראה שמי שפוטנציאלית יואשם לא נוטה להקים ועדת חקירה. ככל שבית המשפט יורה לממשלה להתכנס לממשלה ולדון, פתאום יהיו המון הצעות, האנשים יתכנסו ויקבלו החלטות. כך הממשלה אמורה לדון, לא לפי  אדם אחד."